סקר למ"ס: מערכת הבריאות מדורגת ראשונה באמון הציבור - מעל צה"ל

מערכת הבריאות היא המוסד שהציבור הישראלי מאמין לו ביותר, ואפילו יותר מצה"ל. כך עולה מהסקר החברתי לשנת 2025 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המציג תמונה מדאיגה על שחיקת האמון במוסדות המדינה המרכזיים לצד יציבות יחסית בכמה מהם.

87 אחוזים מהציבור הבוגר בישראל מביעים אמון במערכת הבריאות, ומיד אחריה מדורג צה"ל עם 83 אחוזים. הרשויות המקומיות רשמו נתון גבוה אף הן, עם 72 אחוזים. המשטרה עומדת על 55 אחוזים, ומערכת המשפט על 48 אחוזים. בתחתית הרשימה ניצבות הממשלה עם 36 אחוזים והכנסת עם 33 אחוזים בלבד.

גם מחוץ למוסדות הרשמיים של המדינה נרשמו פערים ברורים. רק 43 אחוזים מהציבור נותנים אמון באמצעי התקשורת, פחות ממחצית האוכלוסייה הבוגרת. מדובר בעלייה קלה בלבד לעומת 40 אחוזים שנרשמו ב-2015, אך המספר עדיין מצביע על ספקנות עמוקה של הציבור כלפי התקשורת.

הנתון שמשך את תשומת הלב הרבה ביותר הוא הירידה החדה באמון במערכת המשפט. ב-2015 נהנתה המערכת מאמון של כ-58 אחוזים מהציבור. ב-2025 הנתון עמד על 48 אחוזים בלבד, ירידה של כעשר נקודות אחוז תוך עשור, החדה ביותר מבין כל המוסדות שנבחנו בסקר. 18 אחוזים השיבו שאינם סומכים על מערכת המשפט כלל כך לא, ואחוז ניכר נוסף בחר בהסתייגות חלקית.

הפילוח הפנימי של נתוני מערכת המשפט הוא אולי החלק המעניין ביותר בסקר. בקרב היהודים החילונים שיעור האמון עומד על 63 אחוזים, גבוה בהרבה מהממוצע הכללי. אחריהם המסורתיים עם 44 אחוזים, הדתיים עם 32 אחוזים, והחרדים עם 13 אחוזים בלבד. 63 אחוזים מהחרדים ענו כי אינם נותנים במערכת המשפט אמון כלל. לשם השוואה, שיעור זה עומד על 29 אחוזים בקרב המסורתיים ועל 15 אחוזים בקרב החילונים.

גם לרמת ההשכלה יש קשר לאמון במערכת המשפט. בקרב בעלי תואר אקדמי שיעור האמון מגיע ל-56 אחוזים, לעומת 43 אחוזים בלבד בקרב מי שאינם בעלי תעודה אקדמית. הפער בין שתי הקבוצות עומד על 13 נקודות אחוז.

האמון בצה"ל מצביע אף הוא על פערים בין קבוצות. 92 אחוזים מהיהודים מביעים אמון בצבא, לעומת 51 אחוזים מהערבים. לגבי מערכת המשפט, הנתונים מצביעים על כיוון הפוך: 47 אחוזים מהיהודים לעומת 53 אחוזים מהערבים מאמינים בה.

הממשלה רשמה אף היא ירידה מתמדת, מ-40 אחוזים ב-2015 ל-36 אחוזים ב-2025, ואילו הכנסת ירדה מ-38 אחוזים ל-33 אחוזים. גם כאן בולטים הפערים הפנימיים: 64 אחוזים מהדתיים מביעים אמון בממשלה, לעומת 56 אחוזים מהמסורתיים-דתיים, 42 אחוזים מהמסורתיים הלא דתיים, 37 אחוזים מהחרדים, ורק 21 אחוזים מהחילונים. הממשלה, שמורכבת ברובה מהמרחב הלאומי-דתי, זוכה לאמון מינימלי בקרב כמחצית ממצביעיה הפוטנציאליים.

מנגד, הרשויות המקומיות דווקא מציגות מגמה הפוכה, ואמון הציבור בהן עלה בעשור האחרון ל-72 אחוזים. הנתון מרמז כי הציבור הישראלי מאמין יותר למי שקרוב אליו גאוגרפית ותפקודית, ופחות למי שמקבל את ההחלטות הגדולות.

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבסס על ראיונות עם אוכלוסייה בת 20 ומעלה, ומשמש אחד המדדים הבודדים שעוקבים באופן שיטתי אחר אמון הציבור לאורך שנים. ממצאיו צפויים להתווסף לדיון הציבורי המתמשך סביב רפורמת המשפט ומשבר האמון בין המחוקקים לנשלטים.