מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח חריף שחושף כשלים מערכתיים עמוקים בפינוי ובטיפול בפצועי 7 באוקטובר. הדוח מציג מציאות שבה מאות פצועים נעו שעות ארוכות בכבישים ללא כל מפגש עם צוות רפואי, בעוד פיקוד הדרום ניהל שלוש הערכות מצב מרכזיות מבלי שנושא הפינוי עלה לדיון כלל.
המתקפה החלה בשעה 6:29 בבוקר. ההנחיה המסודרת הראשונה מאוגדת עזה למד"א על נקודות השחלוף הגיעה רק בשעה 14:23 - כמעט שמונה שעות לאחר מכן. הפינוי מאותן נקודות החל בשעה 14:37. בשלוש הערכות המצב שנערכו בפיקוד הדרום בשעות 8:30, 13:15 ובשעות הערב, לא עלתה פעם אחת העובדה שמד"א אינו מסוגל להיכנס ליישובי העוטף ולפנות פצועים. קצין האגף של הפיקוד אישר זאת בעדותו בפני צוות הביקורת.
שורש הכשל, קובע המבקר, נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום. התרחיש שלפיו נערך הצבא לא כלל חדירה של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל. מפקד פיקוד הדרום באותו יום תיאר בפני צוות הביקורת "הפתעה בסיסית" שנבעה מפער תפיסתי עמוק ביחס למציאות בשטח. כתוצאה מכך, תוכנית הפינוי שנבנתה לתרחישים קודמים קרסה הלכה למעשה.
אחת הקביעות החריפות בדוח נוגעת למערכת דיגיטלית שמד"א התקין כבר בשנת 2022 בחמ"ל הרפואה של אוגדת עזה. המערכת הציגה בזמן אמת את מיקומי הפצועים האזרחיים ואת פריסת האמבולנסים. ימים ספורים לפני המתקפה אף נבדק שהמערכת פועלת. ביום המתקפה לא השתמשו בה גורמי הרפואה הצבאיים - קצין הרפואה של האוגדה מסר שלא הכיר את קיומה. מפקד פיקוד הדרום הודה בעדותו כי מידע ממד"א על מיקום הפצועים היה מקדם אותו ועוזר לו לבנות תמונת מצב.
התוצאה: בעוד שמידע על חיילים פצועים עבר דרך הערוצים הצבאיים, מידע על אזרחים - שהיה מרוכז במוקדי מד"א - לא הגיע לכוחות בשטח. מוקד מד"א קיבל במהלך אותו יום כ-24 אלף שיחות, פי חמישה מיום שבת רגיל. כ-1,640 קריאות הגיעו מאזור העוטף. מידע זה לא הועבר לצה"ל באופן סדור. עדויות ממשתתפים מתארות אזרחים שנדרשו על ידי מוקד מד"א להביא פצועים קשים בעצמם לצמתים מרוחקים, תחת האמירה "יורים עלינו, אנחנו לא מגיעים".
כ-1,340 פצועים הגיעו במהלך היום לבתי החולים ברחבי הארץ. כ-70% מהם, כ-930 פצועים, נקלטו בשלושה בתי חולים בדרום: 624 בסורוקה בבאר שבע, 241 בברזילי באשקלון ו-64 באסותא אשדוד. כ-41% מכלל הפצועים הוגדרו במצב בינוני, קשה או אנוש. בסורוקה טופלו 132 פצועים במצב קשה או אנוש. בד בבד, בתי חולים במרכז הארץ דיווחו שהם ערוכים ופנויים - אך פצועים לא הגיעו.
הרשות העליונה לאשפוז, שאחראית על ויסות הנפגעים בין בתי החולים, התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00. עד אותה שעה כבר הגיעו לסורוקה ולברזילי 501 פצועים. ברזילי ביקש להתחיל ויסות שניוני בשעה 8:45, וסורוקה ביקש הפסקת פינויים מוסקים אליו בשעה 10:00. שניהם לא קיבלו מענה בזמן. עד חצות הועברו לבתי חולים אחרים רק 185 מתוך 865 הפצועים שהגיעו לשני בתי החולים בדרום - כ-21% בלבד.
כ-49% מהפצועים שהגיעו לשלושת בתי החולים בדרום לא פונו על ידי מד"א כלל. הם הגיעו בכוחות עצמם, עם בני משפחה, עם לוחמים או עם מתנדבים. רבים מהם נסעו עשרות קילומטרים כשהם פצועים, בלא מגע עם צוות רפואי בדרך. לאורך כ-30 קילומטרים בכביש 25, מנתיבות לבאר שבע, לא הופעלו נקודות חבירה. ערב המתקפה היו ברשות מד"א 24 אמבולנסים ממוגני ירי בלבד מתוך 50 שנדרשו לפי ועדות מקצועיות, ורק אמבולנס ממוגן אחד פעל בגזרת העוטף כולה.
לצד כשלי הפינוי, חושף הדוח גם מחסור חמור במערך השיקום. עד ספטמבר 2025 נפצעו כ-20 אלף חיילים ואנשי כוחות ביטחון, ולצדם כ-1,600 אזרחים. כ-10% מהפצועים הוגדרו בדרגות פציעה קשה או בינונית. ערב המלחמה עמדו בישראל כ-850 מיטות שיקום בלבד, ורק בשל העומס החריג אושרה פתיחת כ-320 מיטות נוספות. המבקר מצביע על מחסור מתמשך בכוח אדם, תשתיות ומחשוב, ומציין שגם כשנה ושמונה חודשים לאחר פרוץ הלחימה לא הושלמה הפקת הלקחים.
חמ"ל הבריאות הלאומי נפתח רק בשעה 8:39, יותר משעתיים לאחר תחילת המתקפה, לאחר שהוראה ראשונה לפתוח אותו ניתנה כבר בשעה 7:21. צה"ל לא ערך עד תום מועד הביקורת תחקיר ייעודי ומקיף על פינוי הפצועים מהשטח. גם מד"א לא השלים תחקיר מבצעי מקיף של פעילותו ב-7 באוקטובר, ורק בדצמבר 2024 דרש הוועד הפועל שלו מההנהלה לבצע תחקיר כזה. משרד הבריאות מסר בתגובה כי "האירועים היו חסרי תקדים", אך הוסיף כי "מרבית הפערים שעלו כבר טופלו". צה"ל הודה כי "כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי" וציין כי כיום אמצעי השליטה של מד"א מוצגים בחמ"לי הרפואה הצבאיים.
המבקר דורש מצה"ל, ממשרד הבריאות וממד"א להסדיר העברת מידע בזמן אמת, לתרגל תרחישים שבהם תוכנית הפינוי המקורית קורסת, ולבנות מערכת לאומית לניטור עומסים בבתי החולים - כדי שהכאוס של 7 באוקטובר לא יחזור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה