משמרות המהפכה מאיימים לסגור את מצר הורמוז

איראן מעצימה את הלחץ. משמרות המהפכה האיראניות העבירו מסר ישיר למתווכים הקטארים: אם טהרן לא תקבל ערובות לכך שהיא שולטת באופן בלעדי במצר הורמוז, הם יסגרו אותו שוב. זאת על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל.

לצד האיום על מצר הורמוז, הציגו המשמרות תנאי שני בפני הקטארים: ארה"ב ומדינות המערב חייבות להפסיק את השיט בנתיב הדרומי, הסמוך לחופי עומאן. נתיב זה שימש חלופה שאפשרה להמשיך בהפלגות כשהמצר עצמו היה בעין הסערה.

מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בסחר האנרגיה העולמי. כשלושים אחוז מסחר הנפט הגלובלי עובר דרכו. כל סגירה שלו, ולו זמנית, תשלח גלי זעזועים לשווקי האנרגיה ברחבי העולם ועלולה לגרור עלייה חדה במחירי הנפט.

מאחורי הדרישה עומד גם אינטרס כלכלי מוחשי: הצבא האיראני שואף להקים מנגנון לגביית אגרות מעבר ימיות שלפי הערכות פנימיות יניב כ-40 מיליארד דולר בשנה. מוסטפא פזקד, יו"ר חברת ייעוץ לפוליטיקה איראנית, הסביר את הלוגיקה: "עבור הצבא, הורמוז היא הדרך היעילה ביותר להישאר במושב הנהג בשיחות. הם מרגישים שכל עוד הם יכולים לשלוט בהורמוז, הם יהיו בעלי השליטה הן מול ארה"ב והן פנימית".

האיראנים בחרו בקטאר כערוץ התקשורת. קטאר, שמקיימת יחסים עם גורמים בארה"ב ובו-זמנית שומרת על קשרים עם טהרן, שימשה בעבר כמתווכת בסכסוכים במזרח התיכון. העברת המסר דרכה אינה מקרית, היא בחירה מחושבת שמאפשרת לאיראן לשגר איום ברור בלי להכריז עליו פומבית.

הדרישה לשליטה בלעדית על מצר הורמוז היא רף גבוה במיוחד. המצר גובל גם בחצי האי ערב בצד עמאן, ותביעה כזו מנוגדת לעמדות בינלאומיות שכבר עמדו בבסיס מתחים רבים בין איראן למעצמות המערב בעשורים האחרונים.

הדרישה לשליטה בלעדית במצר מהווה שינוי רטוריקה חריף. עד כה נהגה איראן לאיים בסגירת המצר כקלף לחץ בסכסוכים, אך דרישה מפורשת לריבונות בלעדית על המעבר הימי הבינלאומי החשוב ביותר באזור הפרסי היא צעד נועז יותר, שמחדד את הלחץ על ארה"ב ושותפותיה להחליט כיצד לנהל את הנוכחות הימית שלהן באזור.

הדרישה השנייה מורכבת לא פחות. הנתיב הדרומי ליד עומאן פותח בשעתו כחלופה שתאפשר לאוניות להמשיך בהפלגה גם במצבי לחץ במצר עצמו. אם ארה"ב תוותר על שימוש בנתיב הזה, היא מאבדת קלף חשוב ומעניקה לאיראן כוח מיקוח כבד במה שנוגע לשיט בכל האזור.

ההסלמה כבר יצאה מגדר האיום. בשבוע שעבר הותקפה ספינה שנשאה נפט קטארי במימי עומאן, ואמריקה הגיבה בהפצצת מתקני חיל הים האיראני. בעקבות המתיחות, היקף התנועה הימית במצר צנח בצורה חדה: מ-75 כלי שיט ביום אחד ל-22 ספינות בלבד ימים ספורים לאחר מכן. אך בוושינגטון לא ממתינים לאישור טהרן: שר האנרגיה האמריקני כריס רייט הצהיר כי "זרימת הנפט והגז שנמשכת כבר שבועות היא בזכות צבא ארה"ב", והבהיר שהממשל נחוש להבטיח את זרימת האנרגיה העולמית עם או בלי הסכמת טהרן.

טרם נמסרה תגובה רשמית מהבית הלבן, מוושינגטון או מהבירות המערביות לדיווח, ולא ידוע אם קטאר העבירה תשובה כלשהי למשמרות המהפכה. הדרישות האיראניות, אם יאושרו, צפויות להוסיף עוד שכבת מתח לשיחות הגרעין שמתנהלות בתקופה האחרונה.