דוח הסנגוריה הציבורית: שני מורשעי רצח שוחררו ו-4,400 אסירים ישנים על הרצפה

הסנגוריה הציבורית פרסמה את הדוח השנתי שלה לשנת 2025, במלאת 30 שנה להקמתה. הדוח חושף הישגים משפטיים יוצאי דופן לצד תמונה מדאיגה של מערכת הכליאה והאכיפה בישראל. במהלך השנה ייצגה הסנגוריה ב-124,998 הליכים, בהם 31,677 פליליים, ובעקבות עבודת הסנגורים חזרה התביעה מ-1,273 כתבי אישום.

שני תיקי רצח ותיקים בלטו במיוחד. ג'מיל סרור, שהורשע ברצח בשנת 2009 בהתבסס על עדויות ארבעה עדי ראייה ממשפחת אבו עסב, שוחרר מהכלא לאחר 17 שנה. צוות ההגנה הציג תצהירים חדשים שהראו כי עדויות המפתח נגדו תואמו מראש על ידי בני המשפחה היריבה במטרה להסתיר את זהות היורה האמיתי. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי משקלן המצטבר של הראיות החדשות מחייב בירור מחודש של האמת, ומתחה ביקורת על שינוי עמדת המדינה לאורך ההליך. בסופו של דבר נחתם הסדר שבמסגרתו הורשע סרור בעבירת הריגה חלף הרשעתו ברצח, וניתן לו שחרור מיידי.

התיק השני עסק בסופיאן מסלוחי, שזוכה מרצח סולר תכשיטים מרעננה לאחר יותר מ-30 שנה. מסלוחי היה בן 18 כשנעצר, והורשע על סמך הודאה שנגבתה ממנו תוך שימוש באמצעי חקירה פוגעניים. המדובב ביצע בו מעשים מיניים והבטיח לו טובות הנאה תמורת שיתוף פעולה. הסנגוריות חשפו כי שמונה נאשמים אחרים באותה פרשה זוכו כבר קודם לכן, לאחר שבית המשפט קבע כי אותה מסכת עובדתית "מופרכת מן היסוד". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קבע כי הרשעתו של מסלוחי מהווה עיוות דין חמור, שכן עמדה בסתירה מוחלטת לקביעות שיפוטיות אחרות באותו תיק, והורה על זיכויו המלא.

בתחום אלימות השוטרים הגישה הסנגוריה 297 תלונות למחלקה לחקירות שוטרים. הדוח מתאר מקרים קשים: באחד מהם תועד נאשם מוטל על הרצפה כשוטרים חובטים בו ומקללים אותו. לאחר שהתברר כי המשטרה לא העבירה את תלונתו כנדרש, פעלה הסנגורית להעברתה, העלתה טענת "הגנה מן הצדק" ובסופו של דבר חזרה התביעה מכתב האישום. במקרה אחר, אדם שתיעד שוטר בטלפון במהלך חיפוש בביתו הובל לתחנת המשטרה, נלקח לחדר צדדי והוכה באגרופים בכל חלקי גופו. בית המשפט הורה להעביר את העניין למחלקה לחקירות שוטרים. הדוח מציין כי "פעמים רבות, שימוש מופרז בכוח אינו מסתכם בנזק פיזי בלבד, אלא מוביל לפגיעה מהותית בזכויות החשוד וגם בטוהרו ובהגינותו של ההליך כולו".

משבר הכליאה מוגדר בדוח כ"שיא חדש ומדאיג". מספר הכלואים בישראל עומד על יותר מ-23,200 איש, גבוה משמעותית מתקן הכליאה הקבוע בחוק העומד על 16,300. 61% מהאסירים מוחזקים בשטח מחיה קטן מהנדרש בדין, ו-4,400 מהם ישנים על מזרנים על הרצפה ללא מיטה. סנגורים ציבוריים ערכו עשרות ביקורים רשמיים במתקני הכליאה שחשפו תנאי תברואה ירודים ומחסור בציוד בסיסי.

הסנגוריה השיגה גם ניצחון משפטי בסוגיית הפרטיות הדיגיטלית. בית המשפט הגבוה לצדק קיבל עתירה שהגישה נגד פרקטיקה שנהגה במשטרה, שבמסגרתה נערכו חיפושים בטלפונים הניידים של אלפי נחקרים ללא צו שיפוטי, בהסתמך על הסכמת הנחקרים בלבד. בית המשפט הגבוה לצדק קיבל את העתירה והוציא צו מוחלט המורה על ביטול הפרקטיקה וההנחיה שהתירה אותה. הדוח מדגיש כי "הטלפון החכם טומן בחובו את כל פרטי חייו של אדם, ועל כן קשה להפריז בעומק הפגיעה בפרטיותו כשהמשטרה מבקשת לערוך בו חיפוש".

הסנגוריה ייצגה ב-13,077 הליכים של בני נוער, וב-57% מהתיקים בהם נאשמו קטינים הסתיים ההליך ללא הרשעה. בנוסף ייצגה 736 נאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית. ב-488 מקרים הופסקו ההליכים בשל אי-כשירות לעמוד לדין, וב-248 ניתן זיכוי מחמת אי-שפיות הדעת.

הדוח מתריע גם מפני מגמת חקיקה שמרחיבה את סמכויות האכיפה. "בצל מצב החירום הורחבו סמכויות המשטרה תוך ייבוא כלים קיצוניים מהתחום הביטחוני אל התחום הפלילי האזרחי", נכתב. הסנגוריה קוראת לעגן את הזכות לנוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות, ולצמצם את השימוש במאסרים קצרים ובמעצרים מיותרים.

הסנגוריה הציבורית מצהירה כי תמשיך לפעול לקידום חלופות מאסר, הגברת שחרורים מוקדמים ומניעת עיוותי דין, תוך לחץ על הרשויות לטפל במשבר הכליאה שלדבריה טרם נראה לו פתרון ממשי באופק.