בג"ץ מקפיא את מינוי ראבילו למבקר המדינה - וישראל תישאר ללא מבקר

בית המשפט העליון הקפיא היום את כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הצו ניתן פה אחד בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ויעמוד בתוקפו עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד הליך בחירתו.

ההחלטה מגיעה בעיתוי קריטי: המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, מסיים את תפקידו בסוף השבוע, וראבילו לא יוכל להחליפו עד שתינתן הכרעה שיפוטית. השופטים הודיעו כי פסק הדין יינתן "בהקדם האפשרי".

בנימוקי ההחלטה נכתב כי "בשים לב לסד הזמנים המתחייב נוכח סיום כהונתו של מבקר המדינה המכהן, ועל מנת ליתן שהות מספקת למתן פסק דין בהליך, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה תוקפא עד למתן פסק הדין".

תפקיד מבקר המדינה הוא אחד מהתפקידים הבכירים והעצמאיים ביותר במדינה. המבקר מפקח על כלל הגופים הממשלתיים, הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות, ומגיש דוחות ביקורת לכנסת. הוא מכהן לתקופה של שבע שנים ואינו ניתן להדחה.

ראבילו, המכהן שנים רבות כפרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וייצג גם את הליכוד, נבחר לתפקיד בהצבעה שנייה שנייה בכנסת ב-3 ביוני. בסיבוב הראשון קיבל המתחרה, שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, 60 קולות - קול אחד פחות מהנדרש לניצחון. ראבילו קיבל 57 קולות. נתניהו הפעיל לאחר מכן לחץ כבד על חברי כנסת מהליכוד שלפי ההערכות תמכו באלרון, ובסיבוב השני נבחר ראבילו עם 61 קולות מול 57.

ב עיצומה של ההצבעה בסיבוב השני פרצה מהומה במליאה, לאחר שחברי כנסת מהליכוד טענו כי מנהלת הסיעה, עליזה בראשי, הורתה להם לצלם את עצמם מצביעים בעד ראבילו. לאחר התייעצות עם גורמי הייעוץ המשפטי לכנסת ושיחות עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה, הכריז יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי ההצבעה תחל מחדש. אוחנה ציין שאין תוקף להוראה לתעד את ההצבעה, אך שאין גם איסור על חברי כנסת הרוצים לתעד את הצבעתם בעצמם. חלק מחברי הכנסת אכן עשו זאת.

העתירות שהוגשו לבית המשפט מבססות את הטענה כי מדובר בהפרה בוטה של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שהמבקר ייבחר בבחירות חשאיות. העותרים טוענים כי חברי כנסת אינם יכולים לוותר על חשאיות ההצבעה באמצעות תיעוד פתקי ההצבעה, גם אם הדבר נעשה מרצונם. הכנסת, לעומת זאת, טענה כי כל עוד לא ניתנה הוראה מחייבת לתיעוד, אין מקום לפסול את ההצבעה, בין היתר משום שהתיעוד לא נאסר במפורש. הליכוד ונתניהו הוסיפו כי קיימים תקדימים לתיעוד מעין זה וכי האופוזיציה הייתה שותפה להסכמה שמכוחה נערכה ההצבעה.

עצם קיומן של עתירות מרובות ממספר גורמים מצביע על כך שהמחלוקת סביב המינוי חורגת מביקורת ציבורית בלבד ונסמכת על טענות משפטיות מוצקות. מדובר בהחלטה חריגה שמשקפת את עוצמת ההתנגדות למינוי, שכן בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב במינויים בכירים כל עוד ההליכים מתנהלים, ועצם הוצאת צו הביניים מעידה שהשופטים מצאו עילה משפטית ראשונית מספיקה כדי לעצור את הכניסה לתפקיד.

חשוב לציין כי בית המשפט הגביל את הדיון לפגמים בהליך ההצבעה בלבד. הטענות לפסילת מועמדותו של ראבילו מחמת ניגוד עניינים, בשל היותו פרקליטו של נתניהו, נדחו על הסף.

ההרכב שנתן את ההחלטה כלל את נשיא בית המשפט יצחק עמית, את המשנה לנשיא נעם סולברג ואת השופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

בשבוע שעבר, לאחר דיון ראשון בעתירות, הציע ההרכב לקיים בחירות חוזרות ותקינות, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה דחה את ההצעה על הסף. בדיונים שנערכו הבהירו השופטים כי מרכז העניין יהיה הליך הבחירה עצמו, ולא ניגוד העניינים האפשרי של ראבילו. השופטת ברק-ארז ציינה בדיון כי ייתכן שנוצרה "אווירת מסדרון" שבה חברי כנסת הבינו שעליהם לתעד את הצבעתם, גם בהיעדר הנחיה מפורשת מגורם בעל סמכות.

בתגובה ראשונה להחלטה יצא השר איתמר בן גביר בביקורת חריפה על בית המשפט: "בג"ץ שוב דורך ברגל גסה על הכנסת", כתב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "קודם ראש השב"כ, אחר כך ראש המוסד ועכשיו מבקר המדינה ומנהל רשות מקרקעי ישראל. גלי בהרב מיארה וחבריה העליונים חוצים את הקווים האדומים פעם אחר פעם. לא ניתן לישראל להפוך לדיקטטורה משפטית". הקריאה החריפה ביותר הגיעה מיו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד, שכתב כי "יש להתעלם מההחלטה הלא חוקית של בג"ץ" — קריאה פומבית להתעלם מהחלטת בית המשפט העליון מפי חבר כנסת בכיר שלא נראתה בישראל בשגרה.

כל עוד לא יינתן פסק הדין, ייוותר תפקיד מבקר המדינה ללא ממלא תפקיד קבוע, ומשמעות ההחלטה היא שתיפתח תקופת אי-וודאות בניהול הביקורת הממלכתית.