קרן המטבע חותכת תחזית צמיחה לישראל ודורשת העלאות מסים

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה ביום רביעי את הדוח השנתי שלה על כלכלת ישראל, ובו היא חותכת את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-3.5% בלבד - ירידה חדה לעומת תחזית של 4.8% שניתנה לפני פרוץ המלחמה. הקרן מזהירה כי שלוש שנות מלחמה שחקו את מרחב התמרון הכלכלי של ישראל, ומציגה שורה של המלצות שעיקרן ברור: ישראל צריכה להעלות מסים.

לפי הדוח, התוצר הישראלי עדיין נמוך בכ-9% ממסלול הצמיחה שהיה צפוי אילולא פרצה המלחמה. המשק אמנם הוכיח עמידות יוצאת דופן לאורך שנות הלחימה, אך ב-2024 צמח בשיעור של 1% בלבד. ב-2025 עלה הקצב ל-2.9%, וב-2026 הוא צפוי להסתכם ב-3.5%. ב-2027 מעריכה הקרן האצה ל-4.4%, אך גם תחזית זו מותנית בהנחה שהפסקות האש באזור יישמרו ושלא תהיה הסלמה נוספת.

התמונה הפיסקלית מדאיגה יותר. הגירעון הממשלתי הרחב צפוי לעלות מ-5.2% מהתוצר ב-2025 ל-6.2% ב-2026, בין היתר בשל המשך הוצאות ביטחון גבוהות. החוב הציבורי, שעמד על 67.7% מהתוצר ב-2024, צפוי לחצות את רף ה-70% כבר ב-2026, ולהגיע לכ-74% מהתוצר עד 2031 אם לא יינקטו צעדי התאמה. הקרן מדגישה כי רמת החוב עדיין מאפשרת לישראל גישה סבירה לשוקי ההון, אך מגמת העלייה מצמצמת את יכולת הממשלה להתמודד עם זעזועים עתידיים.

ההמלצה המרכזית היא להוריד את גירעון הממשלה לכ-2.5% מהתוצר בתוך שלוש שנים. הקרן מפרטת צעדים קונקרטיים: איחוד שתי מדרגות המס הנמוכות, העלאת המע"מ ב-2 נקודות אחוז, ביטול פטורי מע"מ על פירות וירקות ועל שירותי תיירות, צמצום ההטבות לקרנות ההשתלמות ובחינה מחודשת של הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. לפי חישובי הקרן, העלאת המע"מ ב-2 נקודות לבדה יכולה להניב הכנסות של כ-0.8% תוצר, ואיחוד מדרגות המס וצמצום הטבות קרנות ההשתלמות יכולים להניב כל אחד כ-0.3% תוצר נוסף.

הקרן מדגישה שאת עיקר ההתאמה לא ניתן לבנות על קיצוצים. ההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, וקיצוצים נוספים בה יפגעו בתשתיות ובשירותים חיוניים שאותם ממליצה הקרן דווקא לחזק. הפתרון, לפי הדוח, חייב להגיע בעיקר מצד ההכנסות ומשיפור יעילות ההוצאה. זו נקודה רגישה פוליטית, שכן היא מרמזת ישירות על העלאות מסים שיחולו על הציבור הרחב.

מעבר לאתגר הפיסקלי, הדוח מזהיר מבעיה מבנית שהפכה דחופה יותר עם המלחמה: מחסור בכוח עבודה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-55% בלבד, לעומת יעד ממשלתי של 65% עד 2030. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עומד על כ-45%, לעומת יעד של 53%. הקרן קובעת כי פערים אלה חדלו להיות סוגיה חברתית בלבד והפכו לסיכון מאקרו-כלכלי של ממש. ההמלצה היא להרחיב לימודי ליבה, לחזק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות ולצמצם תמריצים כלכליים המעודדים אי-השתתפות בשוק העבודה, בדיוק בניגוד למגמה שהובילה ממשלת נתניהו בשנים האחרונות.

על ענף ההיי-טק, שנחשב למנוע המרכזי של המשק, הקרן נותנת אזהרה כפולה. מצד אחד, ישראל מוגדרת כאחת המדינות המוכנות ביותר ליהנות ממהפכת הבינה המלאכותית. מצד שני, מעמד זה אינו מובטח: שמירה עליו תחייב השקעות נוספות בחינוך מדעי, הון אנושי ותשתיות דיגיטליות. הקרן מוסיפה גם סיכון חדש לרשימה - תיקון חד בשוק הבינה המלאכותית העולמי עלול לפגוע ישירות ביצוא, בהשקעות הזרות ובשוק העבודה הישראלי, בשל שילובה העמוק של הכלכלה המקומית בשרשרת הערך הגלובלית של התחום.

לבנק ישראל מפנה הדוח מסר ברור: לא למהר להוריד ריבית. הקרן מעריכה שהאינפלציה תעלה מ-1.9% ברבעון הראשון של 2026 לכ-2.5% ברבעון הרביעי, בשל מחירי אנרגיה גבוהים ומגבלות היצע, ותתמתן לכיוון 2% רק ב-2027. לכן היא ממליצה לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה ותלויה-נתונים. בתחום הפיננסי, הבנקים מוגדרים כיציבים, רווחיים ונזילים, אך הקרן מציינת חשיפה גבוהה לשוק הנדל"ן ומבקשת להמשיך לעקוב אחר סיכוני האשראי בענף, לנוכח ההתאמה שמתרחשת בשוק הדיור.

הדוח אינו מציג תמונה של משבר מיידי, אך המסר שלו ברור: שחיקה מצטברת של פוטנציאל הצמיחה, שהוערך לפני המשבר על כ-4% ועומד כעת על כ-3.5% בלבד, בשילוב עם חוב גדל, גירעון מתרחב ומחסור מתמשך בכוח עבודה. הצעדים שמציגה הקרן, ובראשם העלאות מסים ורפורמות בשוק העבודה, הם בדיוק הצעדים שהממשלה הנוכחית התקשתה לקדם. השאלה אם הממשלה תאמץ את ההמלצות, או תבחר להמשיך במסלול הנוכחי תוך שחיקה הדרגתית של כריות הביטחון הכלכליות, תהיה אחת ממבחני המדיניות הכלכלית הקריטיים בשנים הקרובות.