בנט מתחייב: "מיד עם הקמת הממשלה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה"

הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את חוק יסוד "לימוד תורה", ברוב של 63 חברי כנסת מול 53 מתנגדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אישית למשכן להצביע בעד, לאחר שהסיעות החרדיות דרשו הכרעה ברוב של לפחות 61 חברי כנסת. ההצעה, שיוזמיה הם חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מדגל התורה, וכמעט בו ברגע פרץ גל תגובות חריפות שלא הגיע רק מהאופוזיציה. חברי כנסת ממחנות שונים, כולל אחד מהליכוד עצמו, תקפו את המהלך בחריפות ולא חסכו מילים.

נפתלי בנטצילום: נפתלי בנט

יו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט היה אחד הראשונים להגיב, וההתחייבות שלו הייתה חד-משמעית. "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה", כתב בנט. "החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר." בנט הוסיף ודקר: "צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים, והיום קואליציית נתניהו-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון."

בנט הוסיף וכתב "בקרוב נתקן הכל", ניסוח שמשדר ביטחון עצמי ומרחיק לכת. בנט בחר לתאר את החוק כ"ביזוי" לתורה עצמה, תוך שהוא מנסה לחדד שהמחלוקת אינה על ערך לימוד התורה, אלא על השימוש בה ככלי פוליטי. ביקורתו מגיעה כחלק ממאמץ מתמשך של "ביחד" לבדל את עצמה מהמחנה הימני הממשלתי, ולהציב חלופה שמשלבת לשיטתה ימינות בצירוף עם אחריות ביטחונית ועם דרישה לשוויון בנטל.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא היה פחות נחרץ. לדבריו, "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה." ליברמן סירב לקרוא לחוק בשמו הרשמי וכינה אותו "חוק יסוד חילול השם", ואמר שהוא יישאר "אות קין על קואליציית טבח שבעה באוקטובר."

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מתח גם הוא ביקורת ישירה. "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו", אמר. איזנקוט הבהיר שלימוד תורה הוא ערך חשוב, אבל סירב לקבל את הטיעון שהוא יכול לשמש "כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה." מי שתמך בחוק, קבע איזנקוט, "מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית."

איזנקוט, המכהן כחבר כנסת ויו"ר מפלגת ישר, בחר לקרוא לחוק בשמו הישיר: "חוק יסוד ההשתמטות". לדבריו, "מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות - מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית." איזנקוט הזהיר כי חוק יסוד שמעגן פטור מגיוס צפוי לחזור לפתחו של בית המשפט העליון, שכבר פסק בעבר כי הסדר הגיוס הקיים לוקה בחוסר שוויון חוקתי.

הביקורת פרצה גם מתוך הקואליציה עצמה. חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד כינה את החוק "חוק יסוד חילול התורה" וטען שקידומו "מותח את החבל בין הציבור המשרת לקואליציה עד הקצה." אילוז הזהיר שהכניעה לדרישות החרדים עלולה להוביל את הליכוד ל"התרסקות בקלפי", ותיאר את מטרת החוק כהמשך הענקת הטבות למי שאינם משרתים. "זה חילול ה' אמיתי", פסק. לצדו הצביעו נגד החוק גם חברי הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית. השכל, סגנית שר החוץ, אמרה עוד לפני ההצבעה כי "מה שאנחנו רואים פה בשבועיים האחרונים זה שוחד בחירות. יש מפלגות שרוצות ללכת למצביעים שלהם ולהגיד 'הנה, נתנו לכם עוד מתנות'", והוסיפה כי אם יעבור החוק תשקול להתפטר מתפקידה.

יושב ראש ש"ס אריה דרעי, שהוביל את המהלך ושכנע את דגל התורה לקדם אותו תוך שהביא לתמיכת הליכוד והקואליציה כולה, מסר הערב: "הרמנו את קרן התורה. אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד לימוד תורה, שתנועת ש"ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל." דרעי הוסיף כי בכוונת הסיעה להמשיך "עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כדי לעגן אחת ולתמיד את מעמדה של התורה ואת הכבוד הראוי ללומדיה." חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה הצטרף לשמחה וציין כי "המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים", ואורי מקלב הוסיף כי "ערך לימוד תורה הוא הבסיס שלנו כאומה. אין ציונות בלי שיש מאחוריה בסיס של התורה."

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הצטרף למקהלת המתחייבים לביטול החוק. "בממשלה שלנו חוק יסוד לימוד תורה יבוטל, החרדים יתגייסו ונדאג לשוויון אמיתי בנטל", כתב גולן. לדבריו, "הציבור העובד והמשרת יפסיק להיות הפראייר שסוחב על גבו את החרדים."

המתנגדים לחוק מצביעים על שלושה נזקים עיקריים שהוא יגרום: פגיעה בשוויון בנטל, חיזוק הפטור משירות צבאי, והעמקת הקרע בחברה הישראלית. בנט ניסח את זה בחדות: "השתמטות היא ההפך מאחדות." הטיעון שעלה שוב ושוב בתגובות הוא שהחוק מגיע ברגע שבו צה"ל מבקש עשרות אלפי חיילים ומתקשה לגייס מספיק כוח אדם.

אישור החוק בקריאה ראשונה הוא צעד משמעותי במסלול החקיקה, אך השלב הבא יבחן אם לחצי הקואליציה יחזיקו מעמד גם בקריאות השנייה והשלישית. בית המשפט העליון כבר פסק בעבר כי הסדר הגיוס הקיים לוקה בחוסר שוויון חוקתי, וחוק יסוד שמעגן פטור מגיוס צפוי לחזור לפתחו.

כעת מה שנותר לראות הוא אם ההתחייבויות הרבות לביטול החוק יתממשו, ומתי. בנט, ליברמן וגולן כולם תלו את הביטול בתנאי אחד: שהם יהיו אלה שיקימו את הממשלה הבאה.