חוק יסוד לימוד תורה עבר בכנסת, האופוזיציה: "חוק יסוד ההשתמטות"

הצבעתו של חבר הכנסת אליהו רביבו בעד חוק יסוד לימוד תורה בשבוע שעבר לא הייתה מובנת מאליה. מאחורי ההצבעה התנהלה דרמה פוליטית של הרגע האחרון, שבמהלכה עזב רביבו את הכנסת ולא שב עד שקיבל ערבויות אישיות מבכירי הקואליציה.

הכנסת אישרה את חוק יסוד: לימוד התורה בקריאה ראשונה ברוב של 63 ח"כים מול 53 מתנגדים, כשראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אישית למליאה כדי להצביע בעדו. החוק יוזם על ידי ח"כ משה גפני מיהדות התורה המאוחדת, ושבועות של איומים בחרם על הצבעות קואליציוניות, ושלושה ימים של ישיבות מרתון בוועדת הכנסת, קדמו להצבעה.

הכוח שעמד מאחורי קידום החוק הוא אריה דרעי, יושב ראש ש"ס. דרעי הוא שיזם את החוק, הוביל את המגעים לקידומו, שכנע את מפלגת דגל התורה לתמוך בו - שותפות שלא הייתה מובנת מאליה - ודאג להביא עמו את תמיכת הליכוד ויתר רכיבי הקואליציה. לפי הערכות שפורסמו בעקבות ההצבעה, מדובר בחוק בעל משקל משפטי ומדיני כבד, שאמור לשמש כבסיס משפטי לכל חוק גיוס עתידי ולכל תקנה שיוציא שר הביטחון בנושא.

לפי הפרטים שנודעו, במסגרת המגעים שקדמו להצבעה קיבל רביבו התחייבות כי כבר בשבוע הבא יקודמו שני חוקים שיזם. הראשון הוא חוק להנצחת רבי נחמן מברסלב, שאמור לעלות לקריאה טרומית. השני הוא חוק העוסק בהסתה לטרור, שאמור להתקדם לקריאה שנייה ושלישית.

אלא שרביבו לא הסתפק בהבטחה בעל פה. לפני ההצבעה הוא ביקש לוודא שההתחייבות תכובד, ופנה לחבר הכנסת אורי מקלב שביקש לשמוע ממנו אישור שהמוסכם אכן ייצא לפועל. מקלב, שעד שעות הבוקר של אותו יום התנגד למהלך כלל, הסתייג ממתן התחייבות חד משמעית.

התגובה של רביבו הייתה מיידית. זעמו פרץ, והוא עזב את המליאה מבלי לחזור אליה. בשלב זה נראה היה שקולו ייעדר בהצבעה על אחד החוקים השנויים במחלוקת ביותר שהגיעו לכנסת בשנים האחרונות.

ההתערבות שהכריעה הגיעה משני חברי כנסת בכירים. אריה דרעי וינון אזולאי פנו אישית לרביבו והעניקו לו ערבויות ישירות כי ההתחייבויות לגבי שני החוקים שיזם אכן יכובדו. רק לאחר אותן ערבויות השתכנע רביבו לחזור למליאה ולהצביע בעד החוק.

אריה דרעיצילום: אריה דרעי

המקרה ממחיש את הדינמיקה שמאחורי חוק יסוד לימוד תורה, שהצבעתו הסופית הושגה לא רק באמצעות שכנוע אידיאולוגי אלא גם דרך הסכמות פוליטיות ספציפיות שגובשו שניות לפני ההצבעה. כל קול נספר, וכל חבר כנסת ידע שיש לו מינוף.

גפני אמר במליאה לפני ההצבעה: "העם היהודי שרד אלפי שנים של רדיפות. מה שהיה שונה בו מכל העמים הוא לימוד התורה. כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב יכולים להכניס אותו למעצר. יש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת לו." הוא הוסיף כי לדעתו אין חבר כנסת אחד שבאמת מתנגד לעיקרון, אם הפוליטיקה מוצאת מהתמונה. חבר הכנסת מאיר פרוש ציין כי מדובר ב"חוק חשוב ומהותי שבא לאשרר את המובן מאליו לכל יהודי ירא שמים", וקרא לאשרו עוד בכנסת הנוכחית בקריאה שנייה ושלישית. יו"ר ש"ס אריה דרעי הכריז כי "הערב הרמנו את קרן התורה" ואמר שאישור החוק הוא "תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה".

אלא שגם בתוך הקואליציה עצמה הייתה מרידה: ארבעה ח"כים הצביעו נגד החוק. יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי, ומשה סולומון מהציונות הדתית - כולם בחרו להתנגד לחקיקה שממשלתם תמכה בה. סולומון הסביר: "בשנת 2001 הוסמכתי לרבנות, בשנת 1996 סיימתי קורס קצינים. במהלך שלוש השנים האחרונות השתתפתי לצערי במאות לוויות וניחומי אבלים. רבים מהנופלים נפלו כשספרי לימוד היו בין חפציהם האישיים. זו הציונות הדתית, זו התורה. החוק הזה לא בא להאדיר את התורה."

בלשכת היועמ"ש לממשלה לא מיהרו לברך: סגנית היועמ"ש אביטל סומפולינסקי הזהירה את ועדת הכנסת ביום שלישי מפני קידום החקיקה, באומרה כי נראה שהיא מבוססת על תפיסה שמקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית אינו מאוזן כראוי. גם אגף התקציבים במשרד האוצר הודה כי "לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע."

בעוד שהקואליציה חגגה את אישור החוק בקריאה ראשונה, האופוזיציה לא איחרה להגיב בחריפות. ח"כ אביגדור ליברמן יצא ביום שלישי, ה-1 ביולי 2026, בתקיפה נוקבת נגד ראש הממשלה נתניהו, וטען כי "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה". ליברמן הדביק לחוק שם מחודש שנועד להכתים אותו לדורות: "חוק יסוד חילול השם", וקבע כי הוא "יישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח 7 באוקטובר". יו"ר ביחד נפתלי בנט הבטיח לבטל את החוק עם הקמת ממשלה חדשה ואמר: "השתמטות היא ההפך מאחדות. צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון."

יו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל, תקף ישירות: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים והמחיר שהם משלמים כבד מנשוא, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה. מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית."

כעת יהיה מעניין לעקוב אם ההתחייבויות שנתנו דרעי ואזולאי אכן יכובדו. שני החוקים שיזם רביבו אמורים לעלות לסדר היום בשבוע הקרוב, ואם יעוכבו, ניתן לצפות שהסיפור יחזור לכותרות. החוק עצמו יועבר כעת לדיון בוועדת הכנסת וייזקק לאישור בקריאה שנייה ושלישית לפני שייכנס לתוקף, כשהכנסת מתקרבת לסיום הפגרה שלפני הבחירות המתוכננות לא יאוחר מ-27 באוקטובר.