רובוט תת-ימי ששוגר מיפן חזר עם תגלית שהפתיעה את המדענים: פקעות שחורות ומסתוריות מעומק של כ-6,200 מטר באוקיינוס השקט, ובתוכן זן של תולעים שטוחות שמעולם לא נראה קודם לכן. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי "Biology Letters" ומשנים את מה שידענו על החיים בשכבות העמוקות של האוקיינוס.
הכל התחיל כשהחוקר הימי יאסונורי קאנו מאוניברסיטת טוקיו הבחין בעצמים שחורים ומשונים על קרקעית האוקיינוס, תוך כדי ניווט הרובוט מרחוק. הוא החליט לאסוף דגימות ולהעלותן לפני השטח. אף אחד לא ידע מה מסתתר בתוכן.
הדגימות הועברו לצוות ביולוגים מאוניברסיטת הוקאידו, המתמחים בחסרי חוליות. רובן היו קרועות וריקות, אבל ארבע נותרו שלמות. מה שקרה כשפתחו אותן תחת מיקרוסקופ היה רגע שאחד החוקרים לא שכח.
קאיצ'י קאקוי, מכותבי המחקר, תיאר את הרגע: "כשראיתי אותם לראשונה, מכיוון שמעולם לא ראיתי פקעות של תולעים שטוחות, חשבתי שהם עשויים להיות יצורים חד-תאיים או משהו כזה. תחת סטריאו-מיקרוסקופ חתכתי את אחד מהם, ודבר דמוי נוזל חלבי דלף ממנו. לאחר שניקיתי את החומר החלבי, מצאתי גופים לבנים שבירים בתוך הקליפה והבנתי לראשונה שמדובר בפקעת של תולעים שטוחות."
בדיקות DNA מקיפות שהתבצעו בהמשך לא השאירו מקום לספק: מדובר במין חדש לחלוטין שלא היה מוכר למדע, המשתייך למערכת התולעים השטוחות. מה שמפתיע במיוחד הוא שהתולעים האלה לא נראות קיצוניות מבחינת ביולוגית. הן דומות באופן שטחי לקרובות משפחתן החיות במים רדודים, ולא הציגו הבדלים התפתחותיים דרמטיים. כלומר, החיים במעמקים לא בהכרח דורשים מיצורים להיראות אחרת לגמרי.
ההיקף של התגלית הזו מתבהר כשמכניסים אותה להקשר. תולעות שטוחות שנמצאו בעבר בעומקים משמעותיים הגיעו לכל היותר לכ-5,200 מטר, וגם אז הן היו צמודות לפיסת עץ, כך שלא ניתן היה לדעת בוודאות אם הן מקורן שם או פשוט שקעו לאותו עומק. התגלית הנוכחית שוברת את השיא ומוכיחה שמדובר ביצורים שמתרבים ומתפתחים באופן עצמאי בתנאי לחץ קיצוניים ובחשיכה מוחלטת.
קרקעית האוקיינוס היא אחד מהאזורים הפחות מחקורים בכדור הארץ. האוקיינוסים מכסים יותר מ-70 אחוזים משטח כדור הארץ, אבל המחקר בעומקים הללו קשה, יקר ומורכב. ביטוי מוכר בקרב אוקיינוגרפים אומר שהמין האנושי מכיר את פני השטח של מאדים טוב יותר מאשר את קרקעית האוקיינוסים שלו. התגלית הזו מזכירה שוב כמה הרבה עוד מסתתר שם למטה.
שכבת האוקיינוס שבה נמצאו הפקעות היא הגבול המקסימלי של השכבה העמוקה ביותר במרבית האוקיינוסים. מחזורי החיים של היצורים שחיים שם נותרו עד היום ברובם תעלומה מדעית. המחקר החדש פותח אפשרויות שלא נשקלו קודם לכן לגבי מגוון הביולוגי שמסתתר בעומקים הקיצוניים האלה.
החוקרים מציינים שהממצאים יחייבו סריקות נוספות של אזורי עומק דומים, שעשויות לחשוף עוד מינים שמדע הביולוגיה עדיין לא פגש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה