שקד ואדלשטיין במגעים להקמת מפלגה ימנית משותפת

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד וחבר הכנסת יולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מקיימים מגעים מתקדמים לקראת הקמת מפלגה משותפת. מאחורי הדחיפה להתאחדות עומדת קבוצת רבנים מהציונות הדתית, שפועלת מאחורי הקלעים ומנסה לייצר התארגנות פוליטית חדשה לקראת הבחירות הבאות.

הקו האידיאולוגי שמנחה את המגעים ברור: מפלגה שתיתן מענה לסוגיית שוויון הנטל, תשמור על ערכי הימין, ותתחייב שלא לשבת עם המפלגות הערביות ולא עם המפלגות החרדיות. המטרה היא לתפוס עמדת לשון מאזניים, ולהפוך לגורם המכריע שכל גוש שינסה להקים ממשלה יזדקק לו.

מי הם שקד ואדלשטיין שמנסים לרקום את השיתוף הזה? שקד, שעמדה בראש מפלגת "חדש-תע"ל" ולאחר מכן בראש "זהות" יחד עם יועז הנדל, נותרה לרוץ לבחירות 2022 לבדה לאחר שהנדל עזב, ולא עברה את אחוז החסימה. מאז עוצרה הקריירה הפוליטית שלה, אחרי כעשור של פעילות. אדלשטיין, בכיר ותיק בליכוד שמצא את עצמו מחוץ למשחק הפנימי של המפלגה, מחפש גם הוא מסגרת שתאפשר לו לשוב לחיי הפוליטיקה הפעילה.

אך המגעים בין השניים אינם מתנהלים בוואקום. גם חבר הכנסת לשעבר גלעד ארדן, שנמצא בתהליך הקמת מפלגה משלו, מתחמם על הקווים. כרגע ארדן פועל בציר מקביל ועצמאי, אבל לפי הדיווחים, לא מן הנמנע שבעתיד יתקיים שיתוף פעולה פוליטי בין השלושה תחת קורת גג אחת.

שני מכשולים מרכזיים מונעים כרגע את החיבור המלא. הראשון הוא שאלת ההיררכיה הפנימית: מי יהיה ראשון ברשימה, וכמה מקומות ייקצבו לכל צד. השני, ואולי המורכב יותר, הוא שאלת "היום שאחרי": האם המפלגה תשתייך לגוש השינוי או לגוש נתניהו, ומה יקרה אם בכל זאת ייווצר מצב שבו יידרש שיתוף פעולה עם גורמים חרדיים.

הרקע לכל הניסיונות הללו הוא תחושה גוברת בקרב קהל הבוחרים של הציונות הדתית הלאומנית שאין לו בית פוליטי אמיתי כרגע. חלקם מרגישים שהמפלגות הקיימות בימין, ובראשן הליכוד, הפנו להם את הגב, בעוד שהמפלגות הדתיות לאומיות הקיצוניות יותר אינן מהוות עבורם אלטרנטיבה מתאימה.

במקביל למגעים בין שקד לאדלשטיין, הסיפור הגדול יותר במרכז הפוליטי עוסק בניסיון לאחד את גנץ, הנדל ודדי שמחי תחת מסגרת אחת. גם שם המגעים מתקדמים, אך לא בלי חיכוכים. מפלגת "המילואימניקים", שחוגים ממנה ניסו ליצור קשר עם גנץ ושמחי, כרגע לא רואה פרי מהמגעים הללו.

לפי הערכות פוליטיות, מפלגה כזאת, אם תקום ותצליח לחצות את אחוז החסימה, עשויה להפוך לאחת הסוגיות הקריטיות של הבחירות הבאות. ימין שאינו חרדי ואינו מזדהה עם בן גביר וסמוטריץ' מחפש כבר זמן מה ייצוג, והשאלה היא האם שקד ואדלשטיין יצליחו לגבש תפיסה ארגונית ואידיאולוגית שתהפוך את המיזם לבר-קיימא.