המחלוקת התקציבית המתמשכת בין משרד האוצר למשרד הביטחון הגיעה אל סיומה ביום חמישי, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר מתווה שגובש בתיווך המטה לביטחון לאומי. על פי ההסכם, צה"ל יקבל תוספת תקציבית מיידית של 15 מיליארד שקלים, מתוך תוספת כוללת של 40 מיליארד שקלים לשנת 2026.
Benjamin Netanyahu (25968752048)צילום: בנימין נתניהומתוך ה-15 מיליארד שקלים שיועברו באופן מיידי, 12 מיליארד שקלים ישולמו לאלתר ו-3 מיליארד שקלים נוספים יועברו בהמשך הקרוב. יתרת הסכום, כ-25 מיליארד שקלים, צפויה להיות מועברת בשתי פעימות בחודשים אוקטובר ונובמבר, בכפוף להערכות מצב שוטפות ועמידה בתחזיות הביצוע התקציבי. המל"ל הפיץ את סיכום ההסכמות למשרדי האוצר והביטחון.
התקציב הבסיסי של מערכת הביטחון לשנת 2026 עומד על כ-143 מיליארד שקלים, לאחר שכבר נכלל בו סכום שיא שאושר בתקציב שעבר בכנסת בחודש מרץ. עם השלמת כל פעימות התוספת, יגיע תקציב משרד הביטחון לכ-183 מיליארד שקלים, כ-70 מיליארד שקלים יותר מהסיכום המקורי שגובש בממשלה. ממשלת ישראל מעוניינת לממן את התוספת באמצעות גידול בהכנסות, מבלי לפתוח מחדש את תקציב המדינה לשנת 2026, צעד שהיה עלול לגרור העלאות מסים או קיצוצים בשירותים ציבוריים.
ההסכם כולל גם הקמת מנגנון בקרה משותף בין משרד האוצר למערכת הביטחון, שיאפשר מעקב אחר ההוצאות והתאמתן לצרכים בפועל. זה היה אחד מהתנאים המרכזיים שעמד עליהם האוצר לאורך כל המגעים. בסיכום צוין כי מערכת הביטחון וצה"ל יעשו "ככל שניתן" כדי לצמצם הוצאות בשנת 2026.
הפער התקציבי שהצית את הסכסוך נוצר בעקבות שורת התפתחויות ביטחוניות שלא נכללו בתכנון המקורי. המלחמה מול איראן החלה בחודש פברואר ונמשכה כ-40 ימים, כשההערכה המוקדמת הייתה שתסתיים תוך שבועיים. המערכה הממושכת בלבנון גם היא לא נכללה בתוכניות, ובסיומה התקבלה החלטה להרחיב את רצועת הביטחון בדרום לבנון. גם היקף גיוס המילואים חרג משמעותית מהתכנון: בצה"ל בנו על 30 אלף משרתי מילואים בכל רגע נתון, אך בשיא המלחמה גויסו במקביל יותר מ-100 אלף אנשים. כיום עומד מספר המשרתים הפעילים על כ-60 אלף, כפול מהיקף הכוח שעליו בנויים התקציב והתוכניות.
גורמים ביטחוניים בכירים הזהירו בימים האחרונים כי בהיעדר פתרון תקציבי דחוף, תיפגע הפעילות המבצעית של צה"ל תוך שבועיים עד שלושה. לדבריהם, "ריבוי הגזרות הפעילות, ריבוי המשימות שהן פרי החלטת הממשלה, והדרישה לעוד ועוד סדר כוחות, לא מאפשרים ליצור את הביטחון הנדרש עבור אזרחי ישראל". בין הסיכונים שצוינו: עיכוב בגיוס מילואים, עצירת בניית מוצבים ברצועת עזה ובלבנון, קיצוץ בייצור תחמושת ועיכוב ברכישת חלפים לטנקים ולציוד אחר.
משרד האוצר לא נשאר שקט מולם. גורמים בכירים באוצר תיארו את דרישות הביטחון כחריגה מהחוק, וטענו כי מערכת הביטחון קיבלה "תקציב דמיוני שלא היה כמותו". הם הוסיפו: "העובדה שאזרחי ישראל משלמים תקציב ענק וחסר תקדים ולבסוף צה"ל בוחר לכאורה לקצץ דווקא בטנקים ובבניית מוצבים, מצביעה על בעיית ניהול קשה ומדאיגה". האוצר אף איים בשלב מסוים להעלות את שיעור המע"מ ב-4.5% אם דרישות הביטחון ל-30 מיליארד שקלים מעבר לסכום שהאוצר הסכים להעביר ייושמו.
מעבר להסכמות המיידיות, הושגו גם הבנות לגבי תוכנית ההתעצמות הרב-שנתית של צה"ל, המוערכת בכ-350 מיליארד שקלים לעשור הקרוב. מערכת הביטחון קיבלה התחייבות לכמחצית מהסכום בדמות תוספת של כ-10 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, נותרה על כנה עסקת הרכש לשתי טייסות מטוסי קרב מדגם F-15IA ו-F-35I, בהיקף של כ-40 מיליארד שקלים. המטוסים יוחלפו בהדרגה עם מטוסים ותיקים ויוטמעו בחיל האוויר במהלך העשור הקרוב, אך בשלב זה אינם מיועדים להגדיל את סדר הכוחות של החיל. בנוסף, משרד הביטחון יוכל לבצע מיד התקשרויות בהיקף של 131 מיליארד שקלים, מה שיאפשר הנעת פסי ייצור של חימושים, רכש תחמושת וציוד.
פרטי ביצוע המתווה, לרבות לוחות הזמנים המדויקים להעברת פעימות התקציב בחודשים אוקטובר ונובמבר, צפויים להתגבש בהמשך המגעים בין שני המשרדים, בהתאם לתוצאות הערכות המצב השוטפות שיבצע הצבא.
מתווה התקציב מסדיר לראשונה מאז פרוץ הלחימות מול איראן ולבנון את הפערים בין צרכי הצבא בשטח לבין מה שאושר בתקציב, אך המבחן האמיתי יגיע כשתידרשנה הפעימות הנוספות בסוף השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה