בנו של חמינאי לא יספוד לאביו: איום על חייו ימנע את נוכחותו

המנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא ח'אמינאי, ככל הנראה לא יעמוד בראש ההלוויה של אביו. כך מסר נציג ההנהגה האיראנית בהודו, האייתוללה עבדול מג'יד חכים אלהי, בראיון לטלוויזיה ההודית, וציין שגורמי הביטחון הזהירו שהדבר יהיה מסוכן מדי. לדבריו, מוג'תבא רצה להוביל את התפילות בלוויה, אך נאלץ לוותר על כך בשל ההערכות הביטחוניות.

הרקע לחשש ברור: מוג'תבא עצמו נפצע קשה באותה תקיפה אמריקאית-ישראלית שבה נהרג אביו, ביום הראשון למבצע "שאגת הארי", בסוף פברואר. בתקיפה אבד לו עוד יותר מאביו - גם אמו וגם אשתו נהרגו. מאז הוא מסתתר, ומעולם לא נראה בפומבי. הצהרות כתובות בלבד, בלי פנים, בלי קול. גורמים איראניים עמלו לשדר תמונה של החלמה מלאה, ואף טענו שהוא מוביל את המשא ומתן מול וושינגטון. אבל ביום רביעי הוא לא הופיע אפילו בטקס פרטי לזכר אשתו המנוחה.

כשנשאל ראש הרשות המארגנת את ההלוויה, עלי אכבר פורג'משידיאן, אם מוג'תבא יגיע, הוא נמנע מתשובה ישירה: "עניין זה אינו בתחום סמכותנו וההחלטה נתונה כולה למשרד המנהיג העליון", אמר. דחייה כזאת, מה שלא נאמר, היא תשובה בפני עצמה. אי-הופעתו תגרור שאלות כבדות על מצבו הבריאותי האמיתי ועל זהות מי שמנהל בפועל את איראן בשעה קשה זו.

בינתיים, טהראן מתכוננת לאחד האירועים הגדולים בתולדות העולם. הלוויית המנהיג העליון הראשון של איראן, האייתוללה חומייני, בשנת 1989, משכה כ-10 מיליון אבלים. הפעם הרשויות מצפות ליותר. ראש עיריית טהראן העריך כי כ-20 מיליון בני אדם ישתתפו בטקסים בבירה בלבד. הטקסים ייפרשו על פני שישה ימים ובחמש ערים באיראן ובעיראק, מה-4 ביולי ועד לקבורה ב-9 ביולי במשהד, עיר הולדתו של חמינאי.

המסלול כולל עצירות בטהראן, בקום, ובערים הקדושות לשיעים בעיראק - נג'ף וכרבלא. הקבורה הסופית תתקיים בציון האימאם רזא במשהד, ובה צופים הרשויות בין 8 ל-10 מיליון משתתפים נוספים. מבחינה לוגיסטית מדובר במבצע עצום: כבישים מהירים הוסבו לחניות זמניות, מוסדות ציבור הפכו למגורים, וכוחות הבסיג' ומשמרות המהפכה אחראים על האבטחה. ברחובות טהראן הוקמו אלפי אוהלי שדה לאורך כבישים ראשיים, פארקים ושטחים פתוחים, לקליטת ההמונים.

במתחם "מוסלה" הגדול בטהראן, שם יוצג הארון בפני הציבור החל מיום שבת בשעה שש בבוקר, עובדים סיימו בימים האחרונים לעטר את קירות המתחם בדיוקנאות ענק של חמינאי לצד דגלי אבל שחורים ואדומים, המסמלים עדות לנקמה. שלטים נושאים את המשפט: "אנחנו באבל, אך עומדים על רגלינו". ציר מסע הלוויה המרכזי בטהראן יהיה באורך עשרה קילומטרים.

יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד-באקר קאליבאף, פתח את גל הנאומים ביום חמישי בקריאה לנקמה גלויה: "עם ישראל יראה את גודל האומה האיראנית. קול הנקמה של האומה חייב לצלצל באוזני כל העולם", אמר. את הדברים מסר בפני אלפים שנכחו בטקס, בו הופיע לראשונה מאז פרוץ המלחמה גם מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי.

על רקע כל זה, ייצוגים מדיניים מגיעים מכל רחבי העולם. ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף, שמדינתו פועלת כמתווכת בין איראן לארצות הברית, יגיע לאיראן להספיד. סין תיוצג על ידי הוו ויי, סגן יו"ר הוועדה הקבועה של הקונגרס העממי, ורוסיה שולחת את דמיטרי מדוודב כשליח מיוחד של פוטין. נשיא גאורגיה, מנהיגי טליבאן, ונציגים מכ-100 מדינות בסך הכל צפויים להגיע.

המהלך המפתיע ביותר הגיע דווקא מתוך איראן: נציג הקהילה היהודית בפרלמנט האיראני, הומיון שמח, הודיע כי הקהילה תשתתף בטקסים ותהיה בכל האירועים הקשורים להלוויה. הוא שיבח את המנהיג שנהרג על כך שהבחין לדבריו בין יהודים לציונים, ומסר כי לפני כ-12 שנה שלח מכתב לחמינאי ב שמא שלטונות פרסמו הצהרות המזהות יהדות עם ציונות. לדבריו, המנהיג הגיב ואמר: "תצעקו על הציונים, לא על היהודים". שמח הוסיף כי שלח מכתב גם למוג'תבא בנושא דומה.

שאלת ההופעה של מוג'תבא ח'אמינאי תיוותר ככל הנראה פתוחה עד שבת, כאשר ייפתחו שערי מתחם המוסלה לציבור. אם לא יופיע, איראן תנסה לצגת זאת כצעד ביטחוני מתבקש. אך בתוך איראן ובחוץ, הספקות לגבי מנהיגות המדינה האסלאמית ימשיכו לגבור.