שלא תגידו שלא הגיע מישהו להכניס שערים. מוחמד האני, הבלם המצרי, כבש בדקה ה-55 של המשחק מול אוסטרליה את השער העצמי ה-13 במונדיאל 2026, ובכך שבר שיא שעמד מאז 2018. יש רק בעיה אחת קטנה: הטורניר עוד בקושי אמצע הדרך.
השיא הקודם, 12 שערים עצמיים, נקבע במונדיאל רוסיה 2018. הוא אפילו הושווה עוד בשלב הבתים של הטורניר הנוכחי. עכשיו, עם 13 עצמיים ועדיין שמינית הגמר לפנינו, ברור שהמספר הזה הולך לגדול עוד. במונדיאל 2026 ישוחקו בסך הכל 104 משחקים, ושערים עצמיים מהווים כרגע כחמישה אחוזים מכלל הגולים בטורניר.
הכל התחיל בבעיטה חופשית לאוסטרליה. הנבחרת המצרית בחרה בפתרון יוצא דופן: להציב את מוחמד סלאח לבדו בתור החומה, בזמן ששאר שחקני ההגנה ממוקמים ברחבה. הרעיון, ככל הנראה, היה לנסות לתפוס את האוסטרלים אם הכדור יגיע לאזור. בפועל, יצאה מזה אסון.
האוסטרלים לא ניסו לבקוע ישירות. הם פשוט הגביהו את הכדור לרחבה. שם, במקום שרק שחקן אחד יקפוץ אליו, קפצו שניים. שני בלמים מצרים קפצו לאותו כדור, אחד מהם היה מוחמד האני, והתוצאה הייתה נגיחה ישירה לתוך שערו שלו. השוויון ל-1:1 שינה את מאזן המשחק. אוסטרליה, שנשלחה לאחור אחרי השער המצרי, חזרה לשדה שווה תודות לטעות של היריב ולא לגאונות שלה.
האני לא עשה את זה פעם אחת. זו הפעם השנייה שהוא מוצא את הרשת הלא נכונה במונדיאל הזה. גם במשחק הפתיחה של מצרים מול בלגיה הוא כבש לשערו. בכך הפך לשחקן השני בהיסטוריה שמבקיע שני שערים עצמיים באותו מונדיאל. מי היה הראשון? טודור ווצ'וב הבולגרי. שנת הישג: 1966. לא ממש חברה שרוצים להיות חלק ממנה.
מה שהפך את הרגע לעוד יותר חריג הוא שהמצלמות תפסו את הטעות עוד לפני שהכדור זז. הצילום של החומה עם סלאח לבדו, ושאר השחקנים מפוזרים ברחבה, כבר סיפר את הסיפור. מה שבא אחריו רק אישר אותו. חוסר הבהירות בין שחקני מצרים, שני קופצים לאותו כדור בלי תיאום, עשה את שאר העבודה. הרגע הזה צפוי להפוך לאחת מדוגמאות הלימוד הקלאסיות על מה לא לעשות בהגנה על בעיטה חופשית.
המשחק עצמו, שהתקיים ב-29 באוקטובר באצטדיון בקליפורניה, הסתיים ללא הכרעה בזמן הרגיל ובזמן הנוסף, וגורל שתי הנבחרות נחתך בדו-קרב פנדלים דרמטי. הגיבור הגדול של הלילה היה השוער מוחמד אבו-זרקא, שבלט בנקודות ההכרעה ועצר את הפנדלים שהטילו את הכף לטובת מצרים. אבו-זרקא תיאר את ההישג כ"הגדול בתולדות הכדורגל המצרי", בדברים שמסר לאחר המשחק.
במשחק הזה נרשם שיא נוסף שאפשר לחייך אליו: לשחקן המצרי אימאם עשור לקח 92 שנה לכבוש שער נוקאאוט לאחר שהמצרים עשו זאת לאחרונה. כן, 92 שנים. זוהי ההמתנה הכי ארוכה של נבחרת כלשהי בין שני שערים בשלב הנוקאאוט. השיא הקודם, אגב, נקבע ימים ספורים לפני כן על ידי נורבגיה, שהמתינה 88 שנים בין שער נוקאאוט ראשון לשני. מונדיאל הזה שובר שיאים שאף אחד לא תכנן לשבור.
הניצחון הפך את מצרים לנבחרת הראשונה בתולדותיה שעוברת שלב נוקאאוט בטורניר העולמי. הנבחרת המצרית השתתפה בעבר במספר מונדיאלים אך לא הצליחה אף פעם לחצות את חסם השמינית. הלילה בקליפורניה שינה את פני ההיסטוריה, עבור "הפרעונים" ועבור הכדורגל האפריקאי בכלל.
אך מי שדאג לסחוב את הפוקוס ממגרש הכדורגל ישר לעולם הפוליטיקה הוא מאמן הנבחרת, חוסאם חסן. דקות ספורות לאחר שריקת הסיום, עוד על כר הדשא, בחר חסן להניף בגאווה את דגל פלסטין. הצילומים הופצו במהירות ברחבי הרשת ועוררו גלים. בראיון לרשת BEIN מיד לאחר המשחק הוסיף: "אני מקדיש את הניצחון לעם הפלסטיני, שמעולם לא אכזב בתמיכה שלו. אלוהים, רחם על החללים שלהם ושלנו". הצירוף של הנפת הדגל בשידור חי ואחריו ציטוט מפורש בראיון הפך את חסן לדמות מרכזית בשיח ברחבי העולם הערבי, ולא פחות מכך במערב.
שני שיאים מסוגים שונים לגמרי: אחד כואב לכל שחקן שמבקיע אותו, ואחד שמסמל כמה נדיר היה להגיע לשלב הזה עבור קבוצות כמו מצרים ואוסטרליה. הפרדוקס הוא שהשיא השלילי, ה-13 שערים עצמיים, מספר בעצם סיפור אחר לגמרי: מונדיאל עם 104 משחקים, קבוצות מכל העולם, ועצבים על כל כדור שנכנס לאזור הסכנה.
עם שמינית הגמר, רבע הגמר, חצי הגמר, גמר ומשחק על המקום השלישי שעוד לפנינו, השאלה היא לא אם השיא יישבר שוב. השאלה היא בכמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה