ישראל עקצה את אירן בפרסית על הלוויית חמינאי: "באו לוודא שהוא מת"

ישראל לא פספסה את ההזדמנות. בזמן שמאות אלפי איראנים יצאו לרחובות לרגל הלוויתו של המנהיג העליון עלי חמינאי, החשבון הרשמי של מדינת ישראל בפרסית פרסם עקיצה ישירה ועוקצנית שמופנית ישירות לעם האיראני בשפתו שלו.

הפוסט שפורסם ברשת החברתית אקס היה חד וקצר: "רבים באו להלוויה לא כדי להתאבל, אלא לוודא שהוא אכן מת." המסר, שנכתב בפרסית ומיועד ישירות לקהל האיראני, עורר תגובות נרחבות.

מדובר בצעד חריג ביותר לחשבון רשמי של מדינה. פרסום שכזה, בו ממשלה לועגת גלויות לאבלם של אזרחי מדינה אחרת, חורג מהנורמות הדיפלומטיות המקובלות, אך ישראל בחרה להשתמש בפלטפורמה הדיגיטלית לשדר מסר ברור לאיראן.

החשבון הרשמי של ישראל בפרסית פועל זה שנים ומשמש ככלי תעמולה ישיר מול האוכלוסייה האיראנית, תוך עקיפת המשטר. ישראל מקפידה לנהל נוכחות דיגיטלית פעילה בשפות שונות, ובפרסית במיוחד, מתוך מטרה לתקשר ישירות עם האזרחים האיראנים שחלקם מביעים תמיכה בישראל ברשת.

חמינאי, שכיהן כמנהיג העליון של איראן במשך עשרות שנים והיה אחד האויבים הגדולים ביותר של מדינת ישראל, נהרג בתקיפה אמריקנית-ישראלית בפברואר. ארונו, עטוף בדגל איראן, הוצב במתחם התפילה הגדול "מוסלא" בטהרן, לצד ארונות בני משפחתו שנהרגו עמו, בהם נכדתו בת 14 החודשים, בתו הבכורה, חתנו ואשתו של המנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי. הטקסים אמורים להימשך עד ה-9 ביולי, ואיראן הכריזה על שבוע אבל לאומי רשמי.

טקס ההלוויה החל בטהראן, כאשר האבלים עברו על פני ארונו במתחם מוסאלה, וצפוי להסתיים בעיר הולדתו של חמינאי, משהד שבצפון-מזרח איראן, ב-9 ביולי עם קבורתו.

המשטר האיראני מציג את ההלוויה כאירוע היסטורי בהיקפו: לפי ההערכות הרשמיות, בין 15 ל-20 מיליון משתתפים צפויים להגיע לטהראן בלבד, מה שיהפוך אותה להלוויה הגדולה ביותר בתולדות הרפובליקה האיסלאמית. טהראן נערכה למבצע לוגיסטי חסר תקדים: 50 מיליון כיכרות לחם ייאפו, 16 מאפיות ניידות יפרסו בבירה, 2,500 אמבולנסים ו-21 מסוקים יועמדו לרשות המשתתפים, ויותר מ-6,000 ממטרות מים הותקנו ברחבי הכיכרות בשל החום הלוהט של יולי.

על ארונו הוצב הטורבן השחור של חמינאי, סמל למעמדו כאיש דת המיוחס לצאצאי הנביא מוחמד. בהמשך כוסה הארון בדגל אדום עם הכיתוב "יא חוסיין", שהובא ממקדש האימאם חוסיין בכרבלא שבעיראק — דגל הנתפס בתרבות הפוליטית האיראנית כסמל לדם שנשפך שלא בצדק וכקריאה לנקמה.

על ארונו הונחה גם כאפייה בשחור-לבן, המזוהה עם כוחות הבסיג' ועם הסולידריות עם הפלסטינים — סמל נוסף המדגיש את הנרטיב שאותו מבקש המשטר לשדר בימי האבל.

ברחבי טהרן נתלו כרזות ענק עם דמות חמינאי ואגרופו הקמוץ. בכיכר אנקלאב הוצב מיצג של אגרוף ענק, כשברקע נראים טילים בליסטיים. הסיסמה שנכתבה בפרסית, בערבית ובאנגלית: "עלינו לקום".

בכירי המשטר השתתפו בטקס כמפגן אחדות. הנשיא מסעוד פזשכיאן נראה מזיל דמעה, ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף פרץ בבכי עז. שר החוץ עבאס ארקצ'י, שעמד לצדו של קאליבאף, נראה מופתע ומובך מהתפרצות הבכי — הסיט את עיניו לרגע ופניו נותרו חתומות. אחד הרגעים הבולטים היה הופעתו הפומבית של מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי, לראשונה זה חודשים, שאמר בנאומו כי "דמו הטהור של האימאם השהיד יסמן נקודת מפנה נוספת בניצחונות האסלאם".

וחידי הוסיף כי אויבי איראן "ייקחו לקבר את התקווה לראות את העם הזה נכנע". בנפרד מסרו מפקדים בכירים במשמרות המהפכה אזהרה ישירה לישראל ולארצות הברית: "כל טעות בחישוב תיענה בתגובה נחרצת ומוחצת יותר מאי פעם". משמרות המהפכה הוסיפו ואיימו במפורש: כל ניסיון לתקוף במהלך ימי האבל יוביל לתגובה שלא נראתה כמוה.

לטקסים הגיעו נציגים ממספר מדינות, אך מלבד ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף ונשיא גאורגיה מיכאיל קאוולשווילי, ראשי מדינות נעדרו. רוסיה שלחה את בכיר הקרמלין דמיטרי מדבדב, נשיאה לשעבר של רוסיה, סין שלחה בכיר פרלמנט, ומנציגי המפרץ הגיעו נציגים מסעודיה, עומאן וקטאר. לצדם נראו גם נציגי ארגוני מיליציות פרו-איראניות מעיראק, נציג חיזבאללה, ובכירי טליבאן מאפגניסטן.

ייחודי במיוחד היה שלאותו אולם הגיעו בו-זמנית נציגי הטליבאן ואחמד מסעוד, מבכירי האופוזיציה לטליבאן — פגישה חריגה של יריבים אזוריים תחת קורת גג אחת. גם נציגי חמאס והחות'ים נכחו בטקסים.

איראן מאשימה את ארצות הברית בהפעלת לחץ דיפלומטי שהרחיק מדינות מהטקסים. סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המקושרת למשמרות המהפכה, דיווחה כי שגרירי ארה"ב במדינות אפריקה איימו על קיצוץ בסיוע האמריקני למדינות שישלחו נציגים להלוויה, וכי שר החוץ האמריקני מרקו רוביו פנה אישית למקביליו בלפחות חמש מדינות ערביות בנושא. בסך הכל, לפי הדיווח האיראני, 13 מדינות ביטלו את השתתפותן — שלוש ממזרח אירופה, חמש מאפריקה, שתיים מהמפרץ ושתיים ממזרח אסיה — וחלקן שלחו מסרי התנצלות לאיראן דרך מתווכים. הדיווח לא גובה בראיות פומביות ולא אושר ממקור בלתי תלוי.

Hojjat-ol-Islam Sayyed Mojtaba Khamenei 01צילום: מוג'טאבה חמינאי

בולטת במיוחד הייתה הודעתו של הומיון שמח, נציג הקהילה היהודית בפרלמנט האיראני, שהכריז כי בני הקהילה היהודית באיראן ישתתפו בטקסי ההלוויה. שמח, הידוע בעמדותיו החריפות נגד ישראל, מסר כי שלח מכתב למוג'טאבה חמינאי, בנו של המנהיג המנוח, לאחר שבתקשורת האיראנית נשמעו אמירות נגד יהודים. לטענת שמח, לאחר שהמכתב נשלח, הפסיקו האמירות האנטי-יהודיות להישמע בתקשורת האיראנית.

העקיצה הישראלית בפרסית מגיעה על רקע עשרות שנים של עוינות עמוקה בין ישראל לאיראן, שכללו תקיפות הדדיות, מבצעי צל, ומתיחות מתמדת. חמינאי עצמו לא הסתיר את שאיפתו לחיסול ישראל, ומותו נתפס בישראל ובמדינות מערביות כאיראות לטובה עם סימן שאלה גדול לגבי המשך מדיניות טהרן.

כוננות הביטחון בעיר חריגה. כוחות הבסיג', המיליציה הכפופה למשמרות המהפכה, נפרסו ברחבי טהרן. משמרות המהפכה אזהרו את ישראל וארצות הברית מפני כל ניסיון לתקוף במהלך ימי האבל, לאחר שגיל כ"ץ, שר הביטחון הישראלי, הצהיר כי מוג'תבא חמינאי "מסומן למוות". שר החוץ האיראני עראקצ'י השיב: "כל איום נגד עמנו והנהגתנו ייענה בתגובה עוצמתית ומיידית", והוסיף בהתייחסות חריפה לישראל: "נשיא ארה"ב התחייב לרסן את 'חיות המחמד' שלו בתל אביב. אם הם יתעלמו מאדונם, איראן תלמד אותם לקח".

שאלה פתוחה מרחפת מעל כל הטקסים: האם מוג'תבא חמינאי, שנפצע בתקיפה ולפי הדיווחים ספג כוויות בפניו, יופיע לראשונה בפומבי. מאז מינויו כמנהיג העליון הוא לא נראה בציבור. הופעה פומבית כזו עשויה להפוך את מסע האבל לרגע ההכתרה הפוליטי הלא-רשמי של ההנהגה החדשה בטהרן.

ההתגרות הדיגיטלית הישראלית ממחישה עד כמה עמוקה האיבה בין שתי המדינות, ועד כמה ישראל בוחרת לפעול בחזית הציבורית ולא רק מאחורי הקלעים. הפוסט הפרסי הוא תזכורת שהמלחמה בין ישראל לאיראן מתנהלת גם ברשת, גם בשפות ולבבות.

בשלב זה טהרן לא הגיבה רשמית לפרסום הישראלי, אך ניתן להניח שהמסר לא נעלם מעיניהם. מסע ההלוויה צפוי להגיע לשיאו ביום שני עם תהלוכה של כ-10 קילומטרים בטהרן, ויסתיים ב-9 ביולי בקבורת חמינאי בעיר הולדתו משהד.