נשיא איראן איים להתפטר כדי לאלץ את המנהיג העליון לאשר הפסקת אש

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי נמנע מלהשתתף בהלוויית אביו - ולא מרצון חופשי. גורמי הביטחון באיראן אסרו עליו להופיע בטקס הקבורה שנערך במשהד, מחשש כבד שישראל תנסה לחסל אותו או לחשוף את מקום מחבואו. מוג'תבא לא נראה בציבור מאז מינויו בחודש מרץ 2026, ובחוגים הפוליטיים בטהרן גוברות השאלות: מי מנהל את המדינה בפועל?

לפי הדיווחים, מוג'תבא ביקש לשאת את תפילת האשכבה על גופת אביו ולהיות נוכח בטקס הקבורה ב-9 ביולי, אך גורמי הביטחון סירבו. הרקע: אשתו ובנו נהרגו בהפצצה אמריקנית-ישראלית ביומה הראשון של מלחמת "שאגת הארי", ומוג'תבא עצמו נפצע פציעות קשות באותה תקיפה שבה חוסל אביו בסוף פברואר. על פי הדיווחים, הוא עבר מספר ניתוחים ברגלו ונשא כוויות בפניו ובגופו, אך היקף הפציעות המלא ועד כמה הן משפיעות על כישוריו עדיין אינו ברור לאיש מבחוץ.

ההלוויה עצמה הפכה לזירת ריגול פוטנציאלית. בעיתונות הבריטית נכתב כי הטקסים עשויים לחשוף בכירי המשטר האיראני ושלוחיו לרמת מעקב חסרת תקדים מצד גופי המודיעין הישראליים. גורם ביטחוני ישראלי הזכיר כי איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסל ב-2024 בדיוק כאשר הגיע לטהרן לטקס השבעת הנשיא. "ישראל הבהירה שאין מקום מסתור לטרוריסטים", אמר אותו גורם, "אותו מסר הועבר כאשר הנייה חוסל בטהרן - מקום שבו ביקר פעמים רבות והאמין שהוא חסין בו".

ולמרות הסיכון, הגיעו לטקסים כמה פנים מוכרות היטב. דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר, ובכיר במפלגה הקומוניסטית הסינית נפגשו עם הנשיא פזשכיאן ועם יו"ר הפרלמנט קאליבאף. שר החוץ עראקצ'י נפגש בנפרד עם נציגי חיזבאללה וחמאס שהגיעו לטהרן, וגם מיליציות עיראקיות פרו-איראניות ונציגי הטליבאן נכחו בטקסים. בולטת במיוחד הייתה הופעתו הציבורית הראשונה של מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי מאז פברואר, שיצא מהמסתור לרגל ההלוויה. לעומת זאת, 13 מדינות לפחות - בהן מדינות ממזרח אירופה, אפריקה ומדינות המפרץ - החליטו שלא לשלוח נציגים, לאחר לחץ אמריקני מתואם. לפי הדיווחים, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הורה לשגרירויות האמריקניות להבהיר לממשלות המארחות שהשתתפות בהלוויה תיחשב לצעד בלתי ידידותי.

מאחורי הטקסים מתרחש מאבק כוח עז. זה אינו עוד עימות בין רפורמיסטים לשמרנים, כפי שהיה נהוג לתאר בעבר - אלא קרב פנימי בתוך המחנה השמרני עצמו. בצד הפרגמטי עומדים הנשיא פזשכיאן, יו"ר הפרלמנט קאליבאף, גנרלים בכירים במשמרות המהפכה, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הגנרל מוחמד באקר זולקאדר. הם טוענים שהישרדות המשטר מחייבת סיום העימות עם ארצות הברית ופתיחת המשק. מולם ניצב המחנה הניצי, שמאמין שאיראן תוכל לנצח אם תמשיך ותאריך את המלחמה, ומתנגד לכל פשרה בסוגיית הגרעין.

האנשים הנוקשים אינם שותקים. בהפגנות לילה בכיכרות טהרן נשמעו קריאות להעמיד את חברי צוות המשא ומתן לדין, ואף להוציאם להורג. שר החוץ עראקצ'י זכה לקריאות "מוות למפייסים" בעת ביקורו במקדש שיעי בעיראק. בשבוע שעבר נותק שידור חי שבו הסביר קאליבאף את פרטי הסכם הפסקת האש, מה שהצית סערה ציבורית נגד ראש רשות השידור. גם הצד שכנגד ספג ניתוק: חבר הפרלמנט הנוקשה מחמוד נבאביאן הקריא בשידור חי קטעים ממה שהציג כמכתבים סודיים של המנהיג העליון, שלפיהם הוא מתנגד למגעים עם ארצות הברית - ואף הוא הורד מהאוויר.

הרגע הדרמטי ביותר התרחש בשבועות האחרונים, עוד לפני ההלוויה. כאשר מוג'תבא היסס אם לאשר את הסכם הפסקת האש, הגיע אליו הנשיא פזשכיאן פנים אל פנים. לפי ארבעה בכירים איראנים המעורים בפרטי הפגישה, פזשכיאן הציב אולטימטום מפורש: אישר כי המצב הכלכלי נואש, שהמצור הימי האמריקני משתק את המדינה, ואיים בפירוש שיתפטר אם ידחה את ההסכם. במקביל שלח נגיד הבנק המרכזי עבדולנאסר המתי מכתב ישיר למנהיג העליון ובו הזהרה קשה: מלאי המזון והתרופות החיוניים יאזל עד סוף אוגוסט אם המצור הימי יימשך, ואיראן אינה מסוגלת למכור את הנפט שלה או למצוא נתיבי סחר חלופיים בהיקף הנדרש.

הלחצים הכריעו. מוג'תבא אישר את ההסכם, אם כי בהצהרה כתובה שפרסם ציין כי "עקרונית הייתה לי דעה אחרת" - אך הנחה את הנשיא להתקדם אם תקבל את גיבוי המועצה העליונה לביטחון לאומי. המועצה אישרה ברוב של 12 מתוך 13 חברים. סגן הנשיא לענייני ביצוע, מוחמד-ג'עפר קאאם-פנאה, נתן עצמו לניסוח שמרמז על שינוי במאזן הכוחות: "אם אמורים ליישם רק את דעתו של המנהיג, אז בשביל מה יש לנו פרלמנט ומועצה לביטחון לאומי?".

אמירתו של קאאם-פנאה משקפת את השסע הגלוי יותר ויותר בתוך המערכת. ביטויים כאלה, שבעבר היו נאמרים רק בחדרים סגורים, נאמרים כיום בפומבי על ידי בכירים בממשל - סימן לכך שמאזן הכוחות בטהרן מצוי בתנועה.

"אנחנו עדים למאבק על עתיד המדינה", אמר ולי נסר, מומחה לאיראן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "אם הפרגמטיים ינצחו, אנשי הקו הנוקשה יידחקו לשוליים, והם נאבקים בכך". גם ממשרד הים הגיע סימן לשינוי: רק היום הודיעה איראן על מחליפו של מפקד חיל הים של משמרות המהפכה שחוסל, עלי רזא תנגסירי. מחליפו, עלי עוזמאי, פרסם כבר את הצהרת הכניסה לתפקיד: "הנקמה האלוהית באמריקה ובישראל אינה רחוקה כלל".

המבחן האמיתי של מוג'תבא חמינאי צפוי מיד לאחר סיום ימי האבל, כאשר יידרש למנות בעלי תפקידים מרכזיים - ראש מערכת המשפט, ראש רשות השידור, מפקד מיליציית הבסיג' וראש לשכתו האישית. כל מינוי ימסר מסר ברור על הכיוון שבחר: פרגמטי או ניצי.