הנשיא דונלד טראמפ הצהיר היום כי יחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוינים, וכי נתניהו "יודע מי הבוס". הדברים נאמרו לאחר שנתניהו ביקש להיפגש עם טראמפ בבית הלבן, והפגישה עשויה להתקיים כבר בשבוע הבא.
Donald Trump by Gage Skidmoreצילום: דונלד טראמפ"אנחנו מסתדרים טוב מאוד", אמר טראמפ, וסיפח את ההערה החדה על נתניהו שיודע "מי הבוס". לא הובהר מה הביא את טראמפ להוסיף את ההערה הזאת, אך הניסוח בלט בחדותו.
באותה התייחסות הוסיף טראמפ אמירה מאיימת לכיוון איראן שעוררה תשומת לב רבה: "אנחנו יכולים לחסל את כל ההנהגה בטיל אחד, אבל לא נעשה את זה." הדברים נאמרו בצל המשבר באיראן בעקבות מות המנהיג העליון עלי חמינאי, שהותיר אחריו ואקום שלטוני בלב אחת המדינות השפיעניות באזור.
לפי הדיווחים, נתניהו שוחח עם טראמפ ביום שישי, ובירך אותו לרגל יום העצמאות ה-250 של ארצות הברית. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי נתניהו אמר בשיחה שארצות הברית היא "ערובה לחירות העולמית", וכי ישראל מעריכה את הקשר ההדוק בין שתי המדינות. השניים סיכמו להיפגש בקרוב בארצות הברית.
לפי הדיווחים, נתניהו הוא שיזם את הפגישה וביקש להגיע לבית הלבן. טראמפ אישר את הבקשה ואמר כי הפגישה יכולה להתרחש כבר בשבוע הבא, אם כי לא נקבע עדיין מועד רשמי.
בטהרן נמשכו במהלך השבת אירועי האבל ההמוניים על מות חמינאי. על פי הדיווחים, מיליוני בני אדם עברו על פני ארונו של המנהיג במסגרת מסע הלוויה הרשמי שנערך בבירה. השלטונות האיראניים המשיכו לקיים שורת אירועים לזכרו, בעוד השאלה מי ינהיג את המדינה מעתה נותרת פתוחה.
אבל המועד לא סגור. בכיר ישראלי מסר כי עוד לא נקבע מועד סופי לפגישה, וכי ייתכן שהשבוע הבא יהיה מוקדם מדי, בשל נסיעתו של טראמפ לטורקיה לפסגת נאטו. על פי אותו בכיר, הביקור עשוי להידחות לשבוע שלאחר מכן.
הפגישה הצפויה מגיעה בתקופה עמוסה מבחינה דיפלומטית, כשישראל מצויה עדיין בתוך המלחמה ברצועת עזה ומנהלת מגעים מורכבים עם המתווכים. ביקור של נתניהו בבית הלבן, אם יתקיים, יהיה אחד הביקורים הבכירים ביותר של מנהיג זר אצל טראמפ מאז שובו לנשיאות.
ובכל זאת, פגישה עם טראמפ בבית הלבן שווה זהב לנתניהו כרגע. הוא פותח מערכת בחירות לקראת הבחירות המתוכננות לאוקטובר, כשהסקרים אינם מחייכים אליו. תמונה עם הנשיא האמריקני בבית הלבן היא בדיוק סוג הדלק שמערכת בחירות אוהבת.
בשלב זה לא פורסמו פרטים על סדר היום של הפגישה הצפויה, ולא נמסר אם מדובר בפגישה עבודה מלאה או בפגישה קצרה יותר.
בזירה הישראלית הפנימית הגיעה בסוף השבוע הודעה מטלטלת: חבר הכנסת יולי אדלשטיין הטיל ערב שבת פצצה פוליטית ואחרי 23 שנים במפלגת הליכוד הודיע שלא יתמודד בפריימריז הקרובים ויעזוב את המפלגה בתום מושב הכנסת הנוכחי. "אני לא מתכוון להתמודד בפריימריז בליכוד. אני יוצא לדרך פוליטית חדשה", הצהיר בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות". "זה משפט מאוד קשה לומר", הוסיף, "אבל אצלי מדינת ישראל תמיד קדמה למפלגה".
אדלשטיין, בן 67, הצטרף לליכוד ב-2003 עם איחוד מפלגתו "ישראל בעלייה" עם הליכוד. במשך שנים נמנה עם בכירי המפלגה, כיהן שבע שנים כיושב ראש הכנסת, ובכנסת הנוכחית שימש כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון - עד שהודח מהתפקיד בשנת 2025 בלחץ הסיעות החרדיות, בשל סירובו לקדם את חוק הפטור מגיוס לבני ישיבות. השבוע הצביע גם נגד "חוק יסוד: לימוד התורה" שמקדמת הקואליציה.
את מטרתו הגדיר אדלשטיין בבהירות: להקים מסגרת פוליטית חדשה בימין שתכפה, לדבריו, הקמת ממשלה ציונית רחבה שלא תלויה בסיעות החרדיות. "מה שאני אדרוש מן המסגרת שאני יכול להיות חבר בה - דרישה חד-משמעית לממשלה ציונית רחבה שלא תלויה בסיעות לא ציוניות. נוכל לכפות מסגרת כזאת", אמר. "מוכן להיות גם במקום העשירי. רק שאנחנו הולכים ביחד".
אדלשטיין מתח ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא סוגיית הגיוס: "נתניהו רואה יותר סקרים ממני, ובכולם משתקף שרוב הציבור, כולל יותר מרבע ממצביעי הקואליציה, מתנגדים לכל מה שמכונה הדילים עם הסיעות החרדיות. הוא שולח את החיילים, הוא בעצמו שירת, הוא ודאי לא חרדי שלומד שלושה סדרים ביום. אילו היה נשאר איתי לבד בחדר, היה אומר: 'אתה יודע מה יולי, בינינו, צדקת לגבי חוק הגיוס'".
בפוסט שפרסם ברשת החברתית עם צאת השבת הסביר אדלשטיין את הרקע להחלטתו: "אחרי השבעה באוקטובר היה לי ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. נאבקתי בכל כוחי למען גיוס שוויוני ואמיתי, והצלחתי למנוע חוק השתמטות לדורי דורות". הוא גם התייחס להדחותיו: "הדיחו אותי מראשות ועדת חוץ וביטחון כי מנעתי חוק השתמטות, והדיחו אותי מחברות בוועדה כי הצבעתי בעד ריבונות ביהודה ושומרון. אני גאה על כך".
קו אדום ברור אחד הציב אדלשטיין: הוא לא יצטרף לגוש השינוי. "אני איש ימין, הייתי ונשארתי. אני לא חושב שמשהו שמכונה 'גוש השינוי' הוא רלוונטי בשבילי", הצהיר. הגדרה חדה זו מציבה אותו בעמדה ייחודית, לא עם הממשלה ולא עם האופוזיציה המסורתית, ועלולה לשנות חישובים אצל שחקנים נוספים ימניים שבוחנים את צעדיהם לקראת הבחירות הקרובות.
לפי הדיווחים, אדלשטיין נמצא במגעים מתקדמים עם השרה לשעבר איילת שקד - כאשר השניים מסכימים על עקרונות וקווי יסוד, ואף על זהות חלק מהמועמדים. בין השמות שעלו: דוידי בן ציון, סגן ראש המועצה האזורית שומרון, ושבות רענן, לשעבר חברת מפלגת המילואימניקים. במקביל, אדלשטיין ושקד מנהלים שיחות גם עם גלעד ארדן, שעדיין לא הכריע סופית, ועם יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים.
הפרישה אינה בהפתעה מוחלטת. כבר ב-2018 נרשם עימות בין אדלשטיין לנתניהו סביב נאום ראש הממשלה בטקס הדלקת המשואות. במרץ 2020 סירב להתייצב לצד נתניהו בפתח משפטו והתפטר מתפקיד יושב ראש הכנסת. באוקטובר 2021 הכריז על התמודדות חזיתית נגד נתניהו על ראשות הליכוד, ולבסוף נסוג. בשנים האחרונות עיכב בתפקידו בוועדת החוץ והביטחון יוזמות חקיקה חרדיות, והצביע שוב ושוב בניגוד לעמדת הסיעה - עד שהודח.
אדלשטיין חתם את הודעתו בהצהרה אידאולוגית: "בקרוב נצא יחד לדרך חדשה. בלי חרמות, בלי להיכנע לקיצוניים, בלי להישען על ערבים ובלי לתת צ'ק פתוח לחרדים. ממשלה רחבה שתשקף את ה-80% שמסכימים על ה-80%. הקווים שלי היו ונשארו ברורים: ימין אמיתי, ממלכתי ואחראי. בעד התיישבות בארץ ישראל, ביטחון של קיר ברזל, כלכלה חופשית, רפורמה משפטית וחיזוק הזהות היהודית".
השאלה הגדולה היא אם אדלשטיין יצליח לתרגם את הפרישה הדרמטית למהלך פוליטי ממשי. המגעים עם שקד, ארדן וגורמים נוספים צפויים להתברר בשבועות הקרובים, לפני פתיחת מסלול הבחירות הרשמי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה