במוצאי שבת חדרו נערי שוליים לישיבה חרדית ביישוב רכסים שבצפון, השתוללו בתוכה, זרקו אבנים וחפצים כבדים לעבר התלמידים והיכו חלק מהם בפראות. התלמידים - שרובם אינם משרתים בצבא - לא התקשרו למשטרה, מחשש שאם שוטרים יגיעו, הם עצמם ייעצרו בשל היותם עריקים.
אחד התלמידים תיאר את האירוע בפירוט קשה: "במוצאי שבת הייתה קטטה של נערי שוליים מחוץ לישיבה. הם החלו לזרוק אבנים לכיוון הישיבה. בחור מהישיבה כמעט נפצע מסלע שנזרק לעבר ראשו". לפי אותו עד, ברגע שהתוקפים הבינו שאין משטרה בדרך - הם העצימו את האלימות.
"כשהם ראו שמשטרה לא מגיעה, הם תפסו בחור, השכיבו אותו על הרצפה ופוצצו אותו במכות רצח", תיאר התלמיד. "שישה נערים היכו אותו עד זוב דם. הוא כעת שוכב בפנימייה עם פנס בעין, פצוע בכל הגוף - אבל הוא חושש להתפנות לטיפול רפואי כי הוא עריק".
תלמיד אחר מהישיבה אמר בצורה ישירה: "הותר דמנו, היו להם סכינים במתניים, אני מפחד להתקשר למשטרה". ועוד הוסיף: "פחדנו להתקשר למשטרה, כי כולם בישיבה עריקים. מרגישים שאנחנו חשופים לסכנת חיים, ואין לנו שום הגנה".
באותו ערב דווח על אירוע נוסף בכפר חסידים הסמוך. צעיר חרדי שהסתובב באזור הוכה קשות בפניו ולא פנה למשטרה - גם הוא מהסיבה עצמה: חשש שהגעת שוטרים תוביל למעצרו כעריק.
שני האירועים חושפים תופעה שמחריפה בצל מחלוקת הגיוס: קהילות חרדיות שבהן חלק ניכר מהגברים בגיל הגיוס אינם משרתים, מוצאות את עצמן חשופות לאלימות בלי יכולת פרקטית לפנות לרשויות אכיפת החוק. התוצאה היא מרחב שבו עבריינים פועלים בידיעה שהקורבנות לא יזעיקו עזרה.
"בתקופה הזו, פושעים יודעים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים באוטונומיה החרדית", אמר עיתונאי שסיקר את האירועים. הניסוח הזה מצביע על כך שמדובר לא בתקרית חד-פעמית אלא בדפוס שמתעצם ככל שמשבר הגיוס נמשך.
פרטי מצבו של התלמיד הפצוע שנותר בפנימייה לא הובהרו עד כה. לא ידוע אם קיבל טיפול רפואי כלשהו, ולא נמסרה תגובה רשמית מהישיבה, מהרשויות המקומיות ברכסים, או ממשטרת ישראל.
האירוע ממחיש את המחיר האנושי של הפער בין המדינה לקהילה החרדית בסוגיית הגיוס: תלמידי ישיבות שמחשש ממעצר מונע מהם לפנות לקבלת הגנה בסיסית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה