אליהו נגד גיוס חרדים בכפייה: "אנחנו לא לוקחים אנשים בכוח"

עשרות ישיבות ומוסדות תורניים קיבלו בימים האחרונים מכתבים מרשות המסים עם דרישה חדשה וחדה: רוצים להמשיך לקבל הכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה? תוכיחו שאף אחד מהתלמידים שלכם לא עריק.

סעיף 46 הוא כלי גיוס תרומות מרכזי לישיבות. כל תורם לגוף מוכר לפיו מקבל זיכוי במס על תרומתו. שלילת ההכרה תפגע ישירות ביכולת המוסדות לגייס כספים, וכל מי שעוסק בגיוס תרומות לעולם התורה מבין היטב מה המשמעות.

במכתבים שנשלחו להנהלות הישיבות נדרשות אלה להצהיר שאין בין תלמידיהן מי שנקרא לשירות ביטחון ולא הסדיר את מעמדו, ושאין תלמידים המוגדרים כעריקים. לא עצרו שם: המוסדות גם נדרשים להתחייב שלא יקלטו בעתיד תלמידים שלא יסדירו מעמדם מול הצבא.

הדרישות מלוות בבקשה קונקרטית למסמכים. הישיבות התבקשו להעביר לרשות המסים רשימת תלמידים מלאה, כולל שמות ומספרי תעודות זהות, לצד אסמכתאות המוכיחות הסדרת המעמד הצבאי. המסמכים המוכרים לצורך זה כוללים אישור פטור משירות, תעודת שחרור, תעודת חוגר או אישור רשמי על מועד גיוס.

המהלך נובע ישירות מהנחיה שיצאה בסוף מאי מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. היא הורתה לרשות המסים לפעול למניעת הטבות המס לפי סעיף 46 למוסדות שתלמידים שלא הסדירו מעמדם הצבאי לומדים בהם. כחלק מההנחיה הוקם גם צוות ייעודי שתפקידו לבחון ולמנוע מסלולי מימון עקיפים לאותם מוסדות.

התגובה מצד ש"ס לא איחרה לבוא. יו"ר המפלגה, אריה דרעי, תקף את המהלך בחריפות ואמר כי "היועמ"שית המודחת והאנרכיסטית, הדוהרת עם מעצרים וסנקציות קשות נגד לומדי התורה, מובילה את הציבור החרדי לקצה". לדבריו, המהלך עלול להוביל ל"מרד מיסים" ולנתק מלא בין הציבור החרדי לרשויות המדינה.

דרעי פנה ישירות לנתניהו ולראשי מפלגות הקואליציה ודרש שיתנגדו בגלוי: "אם אתם חפצים באמת בהמשך קיומו של גוש הימין, עליכם להתייצב בעוצמה נגד הרדיפה הנפשעת הזו. קולכם אינו נשמע. לא ייתכן שאנחנו נהיה שק החבטות של הממשלה הזו, שיפגעו בכל הקדוש והיקר לעם היהודי, ואתם תעמדו מנגד ותשתקו. שקט הוא רפש".

קול נוסף שהצטרף לביקורת על גיוס החרדים בכפייה הוא השר עמיחי אליהו, שיצא נגד הגישה שלפיה ניתן לגייס אנשים לצבא באמצעות ענישה. "אתה לא מגייס אנשים להילחם ולסכן את החיים שלהם בזה שאתה מעניש אותם", אמר אליהו, והוסיף והשווה בין גיוס כפוי לשיטות של מדינות לוחמות: "אנחנו לא רוסיה ולא אוקראינה ולא לוקחים אנשים בכוח ומעמידים אותם מול המחבלים". אליהו, השר לנושאים מורשת ממפלגת עוצמה יהודית, מזוהה עם ההתנגדות לגיוס חרדי כפוי, ועמדתו עולה בקנה אחד עם קו המפלגות החרדיות השותפות לקואליציה.

בעולם התורה מתייחסים לדרישות כאל שינוי מדיניות משמעותי. גורמים בקרב הישיבות טוענים שמדובר בפגיעה ישירה בפעילות השוטפת שלהן ובהיקף התרומות שיצליחו לגייס. הביקורת מכוונת גם לעצם הדרישה לחשוף רשימות תלמידים לרשות ממשלתית בהקשר הצבאי.

בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מרשות המסים לגבי לוחות הזמנים ליישום הדרישות או מה יקרה למוסדות שלא יענו עליהן. ההתמודדות של עשרות ישיבות עם הדרישות החדשות צפויה להפוך לשדה מאבק משפטי ופוליטי בשבועות הקרובים.