תוכנית האיחוד הפוליטי הגדולה בגוש המרכז-ימין - שכללה את בני גנץ, דדי שמחי ויועז הנדל - קרסה. גורמים הבקיאים בפרטים מאשרים כי המגעים נגנזו, לאחר שהצדדים לא הצליחו לגשר על פער מהותי ועקרוני הנוגע לאפשרות לשבת בממשלה יחד עם מפלגות חרדיות.
לפי הגורמים, הנדל הציב דרישה כפולה וברורה: התחייבות מפורשת לאי-ישיבה בממשלה צרה שבה ישתתפו חרדים, ובאותה נשימה גם ערבים. זו לא הייתה בקשה סמנטית - הנדל ביקש להבטיח שמסגרת ממשלתית עתידית תהיה חופשית משני הגורמים האלה. אצל גנץ סירבו להתחייב לתנאי זה, ומשם לקח זמן קצר עד שהמגעים קפאו לחלוטין.
אך המחלוקת על החרדים לא הייתה המכשול היחיד. גורמים פוליטיים המעורים בפרטים מסרו כי עוד לפני כן, גנץ ושמחי התקשו לקבל את דרישת הנדל להתפצל מהאיחוד הטכני מיד לאחר הבחירות. הנדל עמד על כך שיביא את מפלגת המילואימניקים כגוף עצמאי, כדי שתהיה לו האפשרות להקים סיעה נפרדת בכנסת מבלי צורך בתהליך פילוג פורמלי. מאהרון שביב, מנהל המו"מ מטעם מפלגת המילואימניקים, מסר: "אנחנו מקיימים בתקופה האחרונה שורה של פגישות עם גורמים שונים, מתוך מטרה לקדם מהלך שיביא לשינוי. יועז הנדל נמצא במילואים וגם כך עד שיצא אין שום החלטה. המשימה שלנו היא להקים כוח פוליטי אפקטיבי שיהווה לשון מאזניים ויוכל לכפות הקמת ממשלה ציונית."
הניסיון לחבר בין שלושת הפוליטיקאים נתפס בחודשים האחרונים כאחת היוזמות הרציניות ביותר להקמת מסגרת פוליטית חדשה בגוש המרכז. גנץ ושמחי כבר מצויים ביחד תחת קורת גג אחת, כחלק ממה שמכונה "גוש האחדות", שבו נמצאות גם דמויות כמו יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, חילי טרופר ואייל וינטר. הצטרפות הנדל הייתה אמורה לחזק את הגוש הזה ולרחב את הבסיס הציבורי שלו.
אבל כעת, עם קריסת המגעים, הנדל מחפש חיבורים אחרים. על פי הדיווחים, הוא מתקרב בימים האחרונים לחבר הכנסת חילי טרופר, שעזב את גנץ על רקע ההתרסקות בסקרים של כחול לבן, והערכה היא שהשניים עשויים להתאחד ואף לחבור בסוף התהליך למפלגת ישר! של גדי איזנקוט. במקביל, הנדל מנהל שיחות גם עם יולי אדלשטיין ועם איילת שקד, שעמה התכוון לרוץ כבר בבחירות הקודמות, אם כי אותו מהלך לא הבשיל.
מעניין לציין שהן ארדן והן טרופר נמצאים כרגע בתוך אותו "גוש האחדות" שבו שוכנים גנץ ושמחי - מה שמציב שאלה לא נוחה לגבי הלכידות הפנימית של הגוש הזה.
המחלוקת שפוצצה את המגעים אינה טכנית. שאלת החרדים היא אחת מהשאלות המחלקות ביותר בפוליטיקה הישראלית, בעיקר בצל מלחמה שבה שאלת גיוס החרדים חזרה לבעור בעוצמה. פוליטיקאים ממרכז-ימין שמנסים לאחד כוחות נאלצים להכריע: האם הם מוכנים לשבת עם המפלגות החרדיות בממשלה, או שמא הם מגדירים עצמם כחלופה שמכוונת לציבור החילוני והמסורתי.
הנדל, שהגיע לפוליטיקה מרקע צבאי-ביטחוניסטי ומזוהה עם הציבור החילוני-מרכזי, ביקש ביטחון שהשותפות לא תגרור אותו לתוך קואליציה שהוא סבור שאינה מייצגת את הבוחרים שלו. גנץ, לעומת זאת, לא הסכים לסגור את הדלת מראש על שום אפשרות קואליציונית - ומכאן נוצרה האבן שנתקעה בגלגלי הדיאלוג.
תמונת "גוש האחדות" כפי שנראית כרגע: גנץ ושמחי יחד, לצידם אדלשטיין, ארדן, טרופר ווינטר. זהו גוש שמכיל דמויות עם עמדות לא תמיד זהות, ומאוחד יותר על ידי הרצון לשמש חלופה לנתניהו מכפי שהוא מאוחד על ידי עמדות ברורות ומשותפות. כניסת הנדל הייתה יכולה להוסיף בהירות - יציאתו מהתמונה מאירה בדיוק את הקשיים שהגוש הזה מתמודד איתם.
בשלב זה הנדל לא מסר תגובה רשמית, ומשרד גנץ לא התייחס לדיווחים. ייתכן שהמגעים יתחדשו בשלב כלשהו, אך על פי הגורמים המקורבים לעניין, בינתיים הם מוקפאים לחלוטין.
הניסיון לאיחוד בין גנץ, שמחי והנדל קרס על שאלה שתמשיך ללוות כל ניסיון בניית חלופה פוליטית במרכז: עד כמה רחוקה היא מוכנה להגיע בשיתוף פעולה עם הגורמים שאותם הציבור שלה מגדיר כשאינם מתאימים לה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה