הרצוג תקף את הממשלה: "אי-ציות לפסק דין הוא קו אדום"

הממשלה אישרה היום (ראשון) בהצבעה פה אחד החלטה חסרת תקדים: היא לא תכיר בכל החלטה, מינוי, אישור או פעולה של מועצת הרשות השנייה, כל עוד מספר חברי המועצה נמוך מהרף המינימלי הקבוע בחוק. זו הפעם הראשונה בישראל שבה ממשלה מצהירה מראש, באופן רשמי, כי לא תכיר בתוצאות של פסיקת בג"ץ.

הרקע להחלטה הוא פסיקת בית המשפט העליון מ-17 ביוני 2026, שהקפיאה את מינויי הממשלה למועצת הרשות השנייה - ובהם מינוי יפעת בן חי שגב לראשות המועצה - וקבעה כי המועצה היוצאת תמשיך לפעול עד להכרעה סופית בעתירות. הממשלה טוענת כי ההרכב הנוכחי של המועצה היוצאת לא מגיע לשני שלישים מחבריה, כפי שמחייב סעיף 21 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ולכן בית המשפט אפשר פעילות של גוף שהחוק פוסל אותו במפורש.

שר התקשורת שלמה קרעי לא ריכך את הניסוח: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת - והחלטותיה שוות כקליפת השום. כך יהיה כאן גם בעתיד, בכל ניסיון של בית המשפט לרמוס את חוקי הכנסת".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הוסיף: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית. נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".

בנוסח ההחלטה שאושרה נקבע כי "לא הממשלה עומדת מעל החוק, לא הכנסת עומדת מעל החוק, ולא בית המשפט העליון עומד מעל החוק". עוד נקבע כי החלטה שיפוטית המחייבת רשות שלטונית לפעול בניגוד חזיתי ללשון חוק מפורשת אינה ביטוי לשלטון החוק - אלא הפרתו.

ההחלטה אינה מסתפקת בהצהרה עקרונית. הממשלה הוסיפה אזהרה ישירה לגורמים מסחריים בשוק התקשורת: לא תישמע בעתיד כל טענת הסתמכות, טענת "מעשה עשוי", טענת תקינות מינהלית, או כל טענה אחרת שתבקש לתת תוקף לפעולה שבוצעה מכוח החלטות של מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף. הכוונה המעשית היא לנושאים הרגישים הממתינים על שולחן הרשות השנייה - ובראשם עסקת רשת 13 ובחינת ענייני ערוץ 14, שפסיקת בג"ץ פתחה לפניהם מחדש את הדלת.

מה שהופך את ההחלטה לחריגה במיוחד הוא לא רק תוכנה אלא מנגנונה. עד כה, ממשלות שחלקו על פסיקות בית המשפט ביקרו אותן, פעלו לביטולן בדרך חקיקה, או לחלופין ציייתו להן בעל כורחן. הממשלה הנוכחית בוחרת דרך שלישית: הצהרה מוקדמת, רשמית ומנומקת, לפיה פסיקה מסוימת של בג"ץ לא תקנה סמכות מינהלית - ולכן הממשלה פשוט לא תפעל לפיה.

הנשיא יצחק הרצוג יצא בתקיפות נגד ההחלטה וברשת X לא השאיר מקום לפרשנות: "אי-ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן". הרצוג הדגיש כי מדובר בעמדה שהביע בעבר וממנה לא יסוג, וציין כי ההצהרות על אי-ציות "פוגעות בליבת האחדות בעם". הנשיא, שתפקידו מטבעו מחייב אותו להישמר מביקורת ישירה על הממשלה, בחר הפעם לדבר בגלוי וחד-משמעית - בניגוד לנורמה הנשיאותית המסורתית של ריסון ועמימות.

Isaac Herzog (12675983573)צילום: יצחק הרצוג

העימות עובר בכך מהשאלה הספציפית - מי יכהן במועצת הרשות השנייה - לשאלה חוקתית רחבה בהרבה: האם רשות מבצעת רשאית להכריז כי פסיקת בית המשפט העליון אינה מחייבת אותה, בטענה שהיא סותרת חוק מפורש? זוהי שאלה שמשפטנים ומומחי חוק חוקתי עוסקים בה עשרות שנים, ועכשיו היא יוצאת מהאקדמיה ישר לתוך ההחלטות הממשלתיות.

אם הממשלה תיישם את הצהרתה בפועל - כלומר, אם פעולות שתקבל המועצה היוצאת יישארו ללא הכרה מצד הגורמים המנהליים - צפוי העניין לחזור לבית המשפט העליון במהירות, הפעם לא סביב שאלת המינויים, אלא סביב השאלה הנפיצה בהרבה: האם ממשלה יכולה לבחור איזו פסיקה של בג"ץ לכבד.