ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בחריפות את כלי התקשורת בישיבת הממשלה, וטען כי הם אינם גופי עיתונות עצמאיים אלא זרוע פוליטית לכל דבר. "רוב ערוצי התקשורת הם מפלגה פוליטית", אמר נתניהו, "הם מקבלים את המסרים של האופוזיציה ולפעמים גם מייצרים אותם".
ההתבטאות החריפה נשמעה בפתח הדיון, ומשקפת את המתח המתמשך בין נתניהו לכלי התקשורת הישראליים. ראש הממשלה לא ציין שמות של ערוצים ספציפיים, אך ניסח את האשמה בצורה גורפת וחד-משמעית.
בהמשך הישיבה עבר נתניהו לדון במצב ברצועת עזה, ושרטט את עקרונות המדיניות שלו לאחר תום הלחימה. "לא יהיה שיקום עזה בלי פירוק ופירוז השטח המיועד", קבע ראש הממשלה, ושלל כל אפשרות לשיקום כלכלי או אזרחי ברצועה כל עוד לא מתקיים תהליך כזה.
לדברי נתניהו, לתושבי עזה צריך להיות חופש בחירה אמיתי. "מי שרוצה לצאת - צריך שיוכל לעשות זאת", אמר. "מי שנשאר - לא יכול לאיים עלינו". הדברים מחדדים את הגישה הישראלית שלפיה שהייה ברצועה אחרי הלחימה תלויה בקבלת מרות ובהימנעות מאיום על ישראל.
כראיה לכך שהאיום מעזה אכן הוסר, הצביע נתניהו על תופעה כלכלית קונקרטית: ביקושים עצומים לנדל"ן ולפעילות בעוטף עזה. לדבריו, זהו סימן ברור לשינוי המציאות הביטחונית. "אנחנו יודעים שהאיום מעזה הוסר כי יש ביקושים עצומים בעוטף עזה", אמר.
נתניהו הסביר את הביקושים הגוברים בעוטף במושג שטבע בישיבה: "עוטף עזה חדש בתוך עזה". כוונתו היא כי השטח הצמוד לגבול, שהיה בעבר לב האיום, הפך כיום לאזור שהצבא הישראלי שולט בו ומייצב אותו.
הדברים מהווים את אחד מהניסוחים הפומביים הברורים ביותר של ראש הממשלה לגבי "היום שאחרי" בעזה, ומשלבים שלושה מסרים: המשך הלחץ הצבאי, מדיניות אוכלוסין שמאפשרת יציאה מרצון, ודחיית כל שיקום ללא פירוז מוחלט.
עמדות אלו מנוגדות לעמדות גורמים בינלאומיים שדורשים להתקדם לשיקום עזה במקביל להפסקת האש, ונבדלות גם מעמדות חלק מגורמי הביטחון בישראל שהדגישו את הצורך בהקמת גוף שלטוני מחליף בטרם תסתיים הלחימה.
עד כה לא פורסמה תגובה רשמית מצד האופוזיציה או מגופי התקשורת שנתניהו תקף לדבריו, וצפוי שהדברים יעוררו תגובות חריפות בשעות הקרובות.
ישיבת הממשלה נמשכה לדיון בנושאים נוספים, אך הדברים על התקשורת ועל עתיד עזה הם שהדהדו ממנה החוצה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה