משרד האוצר יצא היום (ראשון) במתקפה חריפה על "חוק יסוד: לימוד תורה", שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 63 מול 53. היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד דודי קופל, העביר לוועדת הכנסת חוות דעת של 16 עמודים, שמפרטת שורה של אזהרות כלכליות ומשפטיות חמורות. המסקנה: "מדובר בסכנות כלכליות ומשפטיות כבדות למשק".
לפי האוצר, הנוסח הכללי של החוק מקשה על הערכת עלות מדויקת, אך אם יפורש כך שלימוד תורה גובר על עקרון השוויון, הדבר "עלול להביא להשלכות תקציביות וכלכליות משמעותיות ביותר". קופל כתב כי פרשנות כזו "עשויה לשנות באופן יסודי את המסגרת הנורמטיבית שעל בסיסה ייבחנו סוגיות מדיניות שונות, לרבות הקצאת משאבים תקציביים בהיקפים נרחבים".
אחת האזהרות החריפות ביותר במסמך נוגעת לנטל המילואים. לפי נתוני צה"ל המובאים בחוות הדעת, קיים כיום מחסור מיידי של כ-12 אלף חיילי חובה, וחסר זה מתמלא על ידי משרתי מילואים. העלות הכלכלית למשק של חודש מילואים בעד משרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקל. העלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים בשנים 2023-2026 צפויה להגיע לכ-170 מיליארד שקל למשק, וכ-115 מיליארד שקל לקופת המדינה. לכן, כתב קופל, "ככל שמשרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת כמה חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים".
האוצר מזהיר כי החוק עלול להביא לביטול שלילת ההטבות מחרדים חייבי גיוס, ואף למתן פטור מלא מגיוס. לדבריו, "קיים חשש ממשי כי ההצעה תפגע במאמצים להגדלת היקף המתגייסים לצה"ל מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים". המסמך מציין כי קצב הגיוס השנתי של חרדים ב-2025 הוערך בכ-3,500 מתגייסים, עלייה של כ-50% לעומת 2024, ויותר מפי שניים לעומת התקופה שלפני המלחמה. לפי האוצר, ביטול התמריצים הכלכליים עלול לבלום מגמה זו.
הזרוע הכלכלית של האזהרה נוגעת גם לשוק העבודה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד כיום על כ-50%-53%, ללא שיפור בעשור האחרון, כאשר שכרם הממוצע פחות מ-50% מזה של גברים יהודים לא חרדים. האוצר מזהיר כי החוק "עלול להעצים את מערך התמריצים המונע את השתלבותם של אוכלוסיית הגברים החרדים בשוק העבודה". הטבות כגון סבסוד מעונות יום, הטבות דיור, הקצאת קרקעות ותמיכות נוספות, שעשויות להתרחב בעקבות החוק, מהוות לפי האוצר "הכנסה אלטרנטיבית להשתלבות בשוק העבודה המהווה אחד החסמים המרכזיים להגדלת היקפי התעסוקה".
האזהרה החריפה ביותר מציגה תרחיש ארוך טווח: אם לא יגדל שיעור התעסוקה של גברים חרדים, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים ב-16% כדי לשמור על אותה רמת שירותים ציבוריים שהמדינה מספקת כיום. הנתון מבוסס על תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיה החברה החרדית תעמוד על כשליש מהאוכלוסייה בשנת 2065.
קופל מוסיף כי הניסוח הבעייתי של החוק יוצר אי-בהירות מסוכנת נוספת: מנוסח החוק הוסר סעיף השוואת הזכויות בין תלמידי ישיבות לחיילים, אך דברי ההסבר לחוק לא תוקנו בהתאם. לדבריו, "לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע", והפרשנות שתינתן עלולה להוביל, בין היתר, להשוואת תקציבי הישיבות לתקציבי מוסדות ההשכלה הגבוהה, להגדלת תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה, ולמתן עדיפות ללומדי תורה בהקצאת דירות במסגרת תוכנית מחיר מטרה ובסיוע בשכר דירה.
במקביל לחוות הדעת של האוצר, נשמעה היום בדיון בכנסת זעקה רגשית של איציק סעידיאן, הלום קרב ויו"ר עמותת "בגובה העיניים", שב-2021 הצית עצמו מול אגף משרד השיקום. סעידיאן קרא בדיון: "עם כל הכבוד לערך התורה והשירות הצבאי, התיקון הכי חשוב כאן הוא לתת ערך עליון למי שיצא לקרב והיה מוכן למות. יש אנשים שהיו בתוך האש, ראו חברים נופלים, אספו גופות, הקריבו הכול, לא בתיאוריה אלא בקו האש. הם הולכים ברחוב ומרגישים שהמדינה שכחה אותם".
גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קרא לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה להציב את המשרתים בצה"ל בראש סדר העדיפויות. "החיילים והמפקדים בסדיר, בקבע ובמילואים הם המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל", אמר. מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי בירך על המהלך: "הרמנו את קרן התורה. מדובר בתחילתו של תיקון היסטורי".
ועדת הכנסת צפויה להתחיל השבוע בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, כשהקואליציה מנסה להשלים את החקיקה לפני פיזור הכנסת הצפוי בעוד שבועיים.
האוצר לא הצליח עד כה לעצור את החוק, והשאלה האם האזהרות הכלכליות ישפיעו על הצבעות בקריאה השנייה והשלישית נותרת פתוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה