היועמ"שית לבג"ץ: הממשלה מנסה לסכל את החלטות בית המשפט ולהלך אימים

ישראל נמצאת הערב במשבר חוקתי חסר תקדים. הממשלה אישרה פה אחד ביום ראשון החלטה שלפיה היא אינה מכירה בפעולות מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - וזאת בניגוד מפורש לצו ביניים של בית המשפט העליון. בתגובה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הודעת עדכון דחופה לבג"ץ וטענה כי מדובר ב"ניסיון נוסף וחמור לסיכול החלטות בית המשפט", שחותר "תחת עקרונות היסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית".

ההחלטה שאישרה הממשלה היא הצעה משותפת של שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין. לפי ההחלטה, כל עוד מועצת הרשות השנייה אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים בחוק - שני שלישים מהרכבה המלא - כל פעולותיה ייחשבו בטלות מעיקרא. עוד נקבע בה כי לא תישמע בעתיד כל טענת הסתמכות על החלטות שתקבל המועצה.

בהודעתה לבג"ץ מפרטת בהרב-מיארה את הרקע: בית המשפט הוציא צו ביניים שהקפיא את מינוי המועצה החדשה, וקבע כי המועצה הקודמת תמשיך לפעול. לאחר מכן, כשחברי המועצה התפטרו בזה אחר זה - לפי החשד, בתיאום עם שר התקשורת - קבע בית המשפט ב-17 ביוני 2026 כי אותן התפטרויות לא ייספרו לצורך מניין חברי המועצה הדרוש לפעילותה. כך, למעשה, אפשר בית המשפט למועצה להמשיך ולתפקד.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה יצאה במתקפה חריפה על הצהרת הממשלה נגד פסק הדין של בית המשפט העליון. לדבריה, מדובר בניסיון חמור לסכל החלטות שיפוטיות ולהלך אימים על כל מי שביקש לפעול לפי החלטות השופטים.

גלי בהרב-מיארהצילום: גלי בהרב-מיארה

ההצהרה הממשלתית שעליה יוצאת בהרב-מיארה מייצגת, לפי הערכתה, איום ישיר על שלטון החוק. לא מדובר בביקורת לגיטימית על פסיקה, אלא בלחץ מכוון על כל גורם שיבחר לכבד את קביעות בית המשפט העליון.

היועמ"שית לא הסתפקה בביקורת עקרונית. היא ניסחה את הדברים בצורה ישירה וחדה: ממשלה שמנסה להבהיר לאנשים שיש מחיר לציות להחלטות שיפוטיות חוצה קו אדום. זו לא עמדה משפטית, זו אזהרה.

לדברי היועמ"שית, ההצעה שהעלה קרעי בישיבת הממשלה לא הופיעה מראש על סדר היום. בהודעה נכתב כי מדובר ב"המשך ישיר" של המהלכים שנקט שר התקשורת לאורך ההליך, ובהם קידום ההתפטרויות - שבגינן כבר קבע בג"ץ כי קיים "חשד כבד" שנועדו לסכל את החלטותיו. "חומרת הדברים מובנת מאליה ואין צורך להוסיף עוד", נכתב בסיום ההודעה.

הסכסוך סביב הרשות השנייה קשור, לפי הדיווחים, להצעת רכישה של ערוץ 13 על ידי קבוצת יזמי הייטק - רכישה שהמועצה צריכה לאשר. ארגוני עיתונאים ותנועת אכיפת החוק טענו בעתירותיהם לבג"ץ כי קרעי פועל מתוך מניעים פוליטיים כדי לסכל את אישור העסקה. בית המשפט עצמו, בצו הביניים שהוציא, כמעט ואמר זאת במפורש.

הרקע לאירוע הוא עימות מתמשך בין הממשלה לבין בית המשפט העליון. ההצהרה הממשלתית נגד הפסיקה היא אחד הביטויים הגלויים והנוקשים ביותר שנראו עד כה בסכסוך הזה.

קרעי ולוין הגיבו בתוקפנות. "שלטון החוק אינו שלטון השופטים", הצהיר קרעי. "כשבית המשפט העליון רומס את החוק, המדינה לא תציית לו". לוין אמר כי "לא ביקשנו להעביר החלטה שמשמעותה לא לקיים את פסיקת בג"ץ - העברנו החלטה הצהרתית", והוסיף כי "בית המשפט איננו מעל החוק". מזכיר הממשלה יוסי פוקס הצטרף לניסיון לרכך את הנזק ואמר כי בהצהרה הייתה רק "ביקורת חריפה על פסיקה שנוגדת את לשון החוק המפורשת".

אך הנשיא יצחק הרצוג לא השאיר מקום לפרשנות. בהודעה רשמית מסר כי "אי-ציות לפסק דין של בית המשפט העליון הוא קו אדום שאסור לחצות בשום אופן", והזהיר כי "הצהרות על אי-ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם". המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הצהיר מצדו כי מדובר ב"ניסיון לנרמל הפרה שיטתית של החוק".

בהרב-מיארה פועלת כבר תקופה ארוכה כמי שמנסה לסמן את גבולות הגזרה בין מה שהממשלה יכולה לעשות ומה שהיא אינה יכולה לעשות. ההתבטאות הנוכחית שלה היא אחת הקשות ביותר שמסרה מאז תחילת המשבר החוקתי.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר תיאר את ההחלטה כ"ריסוק מוחלט של שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל", וקרא להתנגד לה "בכל דרך חוקית". "ממשלה שלא כפופה לחוק מועלת בתפקידה ומורדת במדינה ובעם", אמר. תנועת אכיפת החוק הוסיפה: "ממשלה שבוחרת לעצמה אילו פסיקות לקיים ואילו להפר - רומסת את שלטון החוק".

מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד הכריז כי "ממשלה שאינה מקבלת את פסיקות בית המשפט העליון הופכת מיידית לממשלה שאינה חוקית, ואנחנו לא נקבל את החלטותיה". ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כינה את ההכרזה "הפרת אמון חמורה ומסוכנת של הממשלה כלפי המדינה", וגדי איזנקוט מסר כי הממשלה "תוקפת את הדמוקרטיה הישראלית".

השאלה שנשארת פתוחה היא מה הצעד הבא. האם היועמ"שית תפעל מעבר להצהרות, ואילו כלים משפטיים עומדים לרשותה מול הצהרה ממשלתית שהיא מגדירה כניסיון להלך אימים.

בית המשפט העליון אמור לדון בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה, ובהרב-מיארה כבר הגישה את עמדתה - עמדה שמבהירה כי המדינה, כלומר היועמ"שית, אינה מגבה את הממשלה בהליך זה. הדיון הצפוי יקבע האם ישראל חוצה לראשונה בהיסטוריה שלה את הגבול בין ביקורת על בית המשפט לבין סירוב פומבי ומוצהר לציית לפסיקותיו.