הולאנד כבש צמד וקבר את ברזיל: נורבגיה לרבע גמר המונדיאל לראשונה בהיסטוריה

ברזיל הודחה בשמינית הגמר של מונדיאל 2026, לאחר הפסד 2:1 לנורבגיה - לראשונה מאז 1990. ארלינג הולאנד כבש צמד שערים במחצית השנייה וקיבע את התוצאה, כשנורבגיה עלתה לרבע הגמר בפעם הראשונה בתולדות הנבחרת.

עד לערב הזה, ברזיל לא הודחה בשמינית גמר מעולם. במשך שלושה עשורים היא הגיעה לפחות לשמונה האחרונות בכל גביע עולם. הרצף הזה, שנחשב כמעט לחלק מהזהות הכדורגלית הברזילאית, נגמר הערב בבת אחת. 36 שנה של עקביות - נמחקו בשני שערים של חייל נורבגי גבה ובלונדיני.

עד להפסקה, נראה שהסלסאו שולטים בכיוון המשחק. הברזילאים, שסיימו ראשונים בבית ג' ובדרכם לשמינית הגמר הצליחו לחזור מפיגור לניצחון דרמטי על יפן, נכנסו כפייבוריטים ברורים. הם ניצחו תשעה מתוך עשרת משחקי שמינית הגמר האחרונים שלהם במונדיאל. אך להולאנד לא אכפת מסטטיסטיקה.

אולם עוד לפני שהמשחק נכנס לקצב שלו, ברזיל פספסה הזדמנות עצומה. בדקה ה-14 זכתה נבחרת הסלסאו בפנדל מוצדק, וברונו גימאראייש ניגש לנקודה - והחטיא ברשלנות. דוידה אנצ'לוטי, בנו ועוזרו של המאמן, אמר לאחר המשחק: "הוחלט לפני המשחק שהוא יבעט. זה יכול לקרות". אך ברזיל שילמה מחיר כבד על ההחמצה.

במחצית השנייה פרץ התוקף של מנצ'סטר סיטי ושינה את כיוון המשחק. הוא הבקיע שער ראשון ואחר כך הוסיף שני, ועם כל שער ניכר שהברזילאים מתפוררים. נורבגיה, שהגיעה למשחק אחרי 15 ניצחונות ב-20 המשחקים האחרונים שלה בכל המסגרות, הוכיחה שהכושר הגבוה שלה אינו מקרי.

השערים הגיעו בדקה ה-79 ובדקה ה-90. עם שני השערים הללו הגיע הולאנד לשבעה שערים בטורניר - נתון שמדבר בעד עצמו. בדקה האחרונה ממש, לאחר שכבר לא היה לאן לחזור, ניימאר ממיר פנדל וצמצם ל-2:1 - אך הזמן שנותר לא הספיק לברזיל להשתוות.

עם סיום המשחק, הולאנד הגיע לשבעה שערים בטורניר - נתון שמדבר בעד עצמו. "אני לא יודע איך זה קורה, אולי מתנה מאלוהים", ניסה להסביר. "זה כנראה הלילה הגדול בהיסטוריה של נבחרת נורווגיה. לא חלמתי על זה כשחקן צעיר." הולאנד עצמו, עם זאת, בחר לא לקחת את כל הכבוד לעצמו.

המספרים שעומדים מאחורי הולאנד הם פשוט מסחררים. ב-14 המשחקים האחרונים שלו בנבחרת הוא כבש 27 שערים. הוא לוקח מדינה שקודם לכן בקושי ידעה איך להגיע למונדיאל, ממש על הגב שלו. מיד אחרי הסיגנל הסופי העלה לרשתות החברתיות: "היה שווה לחכות 28 שנים". האוהדים הנורבגים שהגיעו מחופשים לוויקינגים, עם פאות בלונדיניות ארוכות וחולצות עם הספרה תשע, פרצו בבכי באצטדיון.

לנורבגיה יש היסטוריה מיוחדת מול ברזיל. ארבעת המפגשים בין שתי הנבחרות הסתיימו ללא ניצחון ברזילאי, כשהנורבגים ניצחו פעמיים ושני משחקים הסתיימו בתיקו. אחד הניצחונות הבולטים היה 2:1 בשלב הבתים של מונדיאל 1998. אותו ניצחון, כמעט אותה תוצאה, כמעט אותה פואנטה.

אולם הגיבור האמיתי של הלילה לא היה הולאנד, אלא השוער אוריאן נילאנד, בן 35. הולאנד עצמו הוא שאמר זאת בפה מלא: "נילאנד הוא מצטיין המשחק, למרות שהבקעתי צמד. הוא מנע כל כך הרבה שערים שככל הנראה היו שולחים אותנו הביתה. הוא הסיבה שנשחק לראשונה בהיסטוריה ברבע הגמר." בדקה ה-14 עצר נילאנד פנדל של ברונו גימארייש, ובדקה ה-85, כשברזיל לחצה להשוות, ביצע הצלה קריטית מחוץ לרחבה שמנעה שער עצמי. גם איקר קסיאס הצטרף לשבחים: "אנשים יתעוררו מחר בבוקר וידברו על הצמד של ארלינג הולאנד מול ברזיל, אבל הבסיס לניצחון של נורווגיה היה נילאנד."

מי הוא נילאנד? שוער שבילה כמעט 20 שנה בצלם אחרים - שבע הופעות בליגה האנגלית עם אסטון וילה, 18 בליגה הגרמנית עם אינגולשטאט, 59 בליגה הספרדית, ובעונה החולפת רק שבע הופעות עם סביליה. כיום הוא שחקן חופשי לחלוטין, ללא קבוצה - אך ההופעה הזו, בבמה הגדולה ביותר, עשויה לשנות את הכול. "ההופעה הזו יכולה לגרום לקבוצה גדולה באירופה לקפוץ עליו", כתבו בנורווגיה. נילאנד ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בנובמבר 2013 מול סקוטלנד, ובחמש השנים האחרונות הפך לשוער הבכיר של האדומים.

הסיפור מאחורי נילאנד מוסיף עוד שכבה לאגדה הנרקמת. בילדותו הצטיין גם בכדוריד וגם בסקי אלפיני, ובגיל 13 כבר היה בנבחרת הלאומית בסקי. "כל קבוצות הכדורגל והכדוריד בנורווגיה רצו אותו", סיפר אביו יוסטיין - אבל נילאנד בחר בכדורגל. הלילה הזה, אמרו בתקשורת הנורווגית, הצדיק את כל הבחירות שעשה.

ההדחה לא הגיעה בחלל ריק. ברזיל נאלצה להסתדר ללא לוקאס פאקטה, שנפצע בשריר הירך האחורי מול יפן, וללא ראפיניה שטרם התאושש מפציעה. גבריאל מרטינלי, שנבחר להחליף את פאקטה, לא הצליח לשנות את המשוואה, וההגנה הברזילאית לא מצאה פתרון להולאנד במשך 90 דקות.

ולצד כל זה, כנראה שזה היה גם המונדיאל האחרון של ניימאר, וזה לא הסתיים טוב. הכוכב הברזילאי נפרד מגביע העולם בדרמה, בבכי על כר הדשא, ובגל ביקורת חריף ממיטב העיתונאים הספורטיביים בעולם.

ג'ייקוב סטיינברג, אחד הכתבים המובילים של "הגרדיאן", לא חסך מילים. "ניימאר הוא כנראה האידיוט הגדול ביותר בתולדות גביע העולם", כתב. הביקורת התמקדה בעיקר בהתנהגותו של ניימאר בשעת המשחק ואחריו, כשהדרך שבה הגיב להבקעת שער ניחומים עוררה זעם. כתב סוכנות PA הוסיף בחריפות: "אני מקווה שניילנד חגג מולו את העלייה. איזו תגובה פתטית להבקעת שער ניחומים."

גם ההופעה עצמה לא הייתה מרשימה. אלברט אורטגה מ"אל קונפידנסיאל" כתב עליו בצורה חדה: "הוא עלה למגרש כשהוא בקושי מסוגל לזוז. הוא הזיז את אנדריק לחלוטין מתוכנית המשחק, נגרר בכבדות בהגנה, לא ייצר שום דבר בהתקפה, והדבר היחיד שהצליח לעשות הוא לבעוט במישהו מתוך תסכול טהור."

אחרי ההדחה, ניימאר התמוטט. הוא שכב על כר הדשא ובכה, כששחקנים ניגשו אחד אחד לנחם אותו. זו הייתה תמונה שלא יישכחו בקלות - כוכב שנחשב לאחד המוכשרים בדורו, נפרד מגביע העולם בדמעות ובתחושת כישלון. ניימאר אמנם כבש במשחק את שערו ה-80 בנבחרת ברזיל, והגדיל עוד יותר את הפער שלו כגדול הכובשים בתולדות המדים הלאומיים - אבל בסיום המשחק הזה ההישג לא ממש מנחם.

בסיום הטורניר הודיע ניימאר רשמית על פרישתו מנבחרת ברזיל. רוברטו קרלוס, מאגדות הנבחרת הברזילאית, מסר כי הדמעות מחצו את לבו. "היה לי כל כך קשה לראות את ניימאר בוכה אחרי שריקת הסיום", אמר קרלוס. "הוא מסוג השחקנים שהיו נותנים לחלוטין את הכל בשביל ברזיל". קרלוס לא חסך ביקורת עדינה גם כלפי ההתנהלות עם השחקן: "אולי המאמן לא האמין בו במאה אחוז, אבל כשהוא עלה למגרש, הוא עדיין הראה את קור הרוח והאיכות שלו". ואולם קרלוס היה ברור לגבי מקומו של ניימאר בהיסטוריה: "דורות עוד יזכרו את ניימאר כאחד הכדורגלנים הגדולים ביותר שלבשו אי פעם את חולצת נבחרת ברזיל. עבורי הוא אגדה, לא משנה מה. שום דבר שקרה היום לא ישנה את זה לעולם".

זלאטן איברהימוביץ', שמעולם לא היסס לומר את דעתו, בחר בניסוח מדוד יותר. "הוא ייזכר ככדורגלן נהדר שהצליח מאוד בברצלונה, בפריז סן ז'רמן וגם כששיחק בברזיל", אמר השוודי. "אבל תמיד תישאר התחושה המנקרת הזו שהוא יכול היה לתת יותר. שהוא יכול היה לזכות בכדור הזהב". המשפט של איברהימוביץ' מסכם את הוויכוח שילווה את ניימאר לעד: שחקן יוצא דופן שתמיד נראה כאילו עוד משהו נשאר על השולחן.

המספרים מספרים את הסיפור של ברזיל בצורה אכזרית. מאז הזכייה ב-2002, הסלסאו לא ניצחו נבחרת אירופית אחת בשלב נוקאאוט - לא צרפת ב-2006, לא הולנד ב-2010, לא גרמניה ב-2014, לא בלגיה ב-2018, לא קרואטיה ב-2022, והלילה - לא נורבגיה ב-2026. שש הדחות רצופות מנבחרות אירופיות. זו לא רצה רעה, זה דפוס. כבר 24 שנה שברזיל לא מצליחה לזכות במונדיאל, ורק בטורניר הביתי של 2014 הצליחה לעבור את רבע הגמר. עכשיו גם הרצף האחרון שנותר - ההגעה לשמינית הגמר - נגמר.

בשלב הבא תיפגש נורבגיה עם המנצחת מהמשחק בין מקסיקו לאנגליה. עם הולאנד בכושר הזה, הנורבגים לא ייכנסו לאותו משחק כחבורת מופתעים - הם ייכנסו כנבחרת שיודעת בדיוק מה היא מסוגלת לעשות.

נורבגיה עשתה היסטוריה, ברזיל תצטרך לחכות עוד ארבע שנים לפחות. הכדורגל הברזילאי עומד עכשיו בפני עידן חדש - בלי ניימאר, ועם אנדריק ושחקנים צעירים אחרים שאמורים לקחת את הדגל הלאה לקראת המונדיאל הבא.