מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממשלתית לאירועי טבח 7 באוקטובר. ההצבעה עברה ב-59 קולות בעד, ללא קולות נגד - כי האופוזיציה, בהובלת יאיר לפיד, החרימה את ההצבעה לחלוטין ולא השתתפה בה. כמעט שלוש שנים לאחר הטבח, ישראל עדיין אינה מחזיקה בוועדת חקירה רשמית לאירועים.
יאיר לפידצילום: יאיר לפידלפיד הודיע עוד לפני פתיחת ההצבעה כי סיעות האופוזיציה לא יהיו נוכחות במליאה. בהודעתו אמר: "האופוזיציה לא תהיה חלק ממצג שווא שכל מטרתו היא לטייח ולמנוע את חקירת האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה". לפיד הוסיף והבטיח כי עם הקמת הממשלה הבאה תפעל האופוזיציה להקים ועדה מסוג אחר לגמרי: "בחודש הראשון של הממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח השבעה באוקטובר".
הצעת החוק, שיוזמה הוא ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, מקדמת מתכונת שונה בתכלית מוועדת חקירה ממלכתית מסורתית. בוועדה ממלכתית רגילה, החברים מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון וסמכותה בלתי-תלויה לחלוטין בדרג הפוליטי. בהצעת קלנר, לעומת זאת, חברי הוועדה ימונו דרך הכנסת - חציים על ידי הקואליציה וחציים על ידי האופוזיציה.
בכנסת כינו את ההצעה בשמה הרשמי: "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת" - הוועדה שאמורה לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר 2023, שבו נרצחו כ-1,200 איש ונחטפו מעל 250 בני ערובה לרצועת עזה. על פי הצעת החוק, מחצית מחברי הוועדה ימונו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו - ובד בבד, הוועדה תוכל לפעול ולקיים את עבודתה גם אם נציגי האופוזיציה לא ימונו כלל.
הסעיף השנוי ביותר במחלוקת בהצעה הוא זה הקובע שהוועדה תוכל לפעול גם בהרכב חסר של שלושה חברים בלבד. מכיוון שהאופוזיציה הכריזה שתחרים את כל הליך המינויים, המשמעות המעשית היא שנציגי הקואליציה עלולים לנהל את הוועדה לבדם, ללא כל נציג מהצד השני. בנוסח מוקדם יותר של החוק נקבע שמבקר המדינה ימנה את חברי הוועדה החסרים מצד האופוזיציה - סעיף זה הוסר בנוסח המעודכן שאושר הערב.
על פי ההצעה, בשלב הראשון תינתן לכנסת אפשרות להגיע להסכמה רחבה: אישור ההרכב בהצבעה של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה כזו, יעבור תהליך המינוי לידי יו"ר ועדת הכנסת ומנהיג האופוזיציה, שכל אחד מהם ימנה שלושה חברים. מינויי הקואליציה ידרשו תמיכה בכתב של לפחות 61 חברי כנסת מהקואליציה, ומינויי האופוזיציה ידרשו תמיכת רוב חברי הכנסת מהאופוזיציה.
החוק מגדיר גם מי לא יוכל לכהן בוועדה. כל מי שכיהן ב-18 השנים שלפני 7 באוקטובר באחד מהתפקידים הבאים - שופט עליון, ראש ממשלה, שר, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראש שב"כ וסגניו, היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי - לא יוכל להיות חבר בוועדה. לפחות אחד מחברי הוועדה יידרש להיות בעל כשירות לכהן כשופט עליון, כלומר עורך דין עם וותק של לפחות עשר שנים.
לוועדה יצורפו ארבעה משקיפים ממשפחות שכולות ומנציגי חטופים ששוחררו. המשקיפים ייקחו חלק בדיונים ובהתייעצויות, אך ללא זכות הצבעה. דיוני הוועדה יהיו פומביים וישודרו לציבור, אך לא בשידור חי. לוועדה תהיה הסמכות להגביל שידורים או לקיים דיונים בדלתיים סגורות בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה או לפרטיות עדים.
ח"כ קלנר בירך על האישור ואמר: "היום עשינו צעד היסטורי לקראת האמת. אסון השבעה באוקטובר מחייב חקירה שכל העם יוכל לתת בה אמון - לא ועדה שבה הנחקרים יושבים על כיסא החוקרים. מי שכיהן בתפקיד מפתח ב-18 השנים שלפני הטבח - רמטכ"לים, ראשי שב"כ, וכן גם שופטי בג"ץ - חייב לנו תשובות". בריאיון שנתן לפני ההצבעה הוסיף: "7 באוקטובר לא יכול להיחקר בחצי אמת. מדינת ישראל חייבת ועדת חקירה שתבדוק את כולם - את הדרג המדיני, הביטחוני, המודיעיני וכן גם את מערכת המשפט".
מועצת ה-7 באוקטובר, המייצגת נפגעים ומשפחות שכולות, תקפה את החקיקה ביד קשה. "קואליציית הטבח מביאה לקריאה ראשונה חוק שיקים ועדה פוליטית שתסייע להם להינצל מחלקם באחריות לטבח הגדול ביותר שעבר על העם היהודי מאז השואה", נמסר בהודעת המועצה. "הצעת החוק המבישה הזו לא נועדה לחקור את האמת, אלא לקבור אותה יחד עם ילדינו, אחינו, הורינו וחברינו".
הסיבה המיידית לאישור בקריאה ראשונה דווקא עכשיו היא טכנית-אסטרטגית: עם פיזור הכנסת הצפוי בעוד כשבועיים, הקואליציה רצתה להבטיח שהחקיקה לא תאבד. משעבר החוק קריאה ראשונה, ניתן להחיל עליו "דין רציפות" - כלומר בכנסת הבאה, אם תהיה לכך מפלגה עם רוב, ניתן יהיה להמשיך ישירות לקריאה שנייה ושלישית מבלי להתחיל את כל התהליך מחדש. החוק אושר לקריאה מקדמית עוד בדצמבר האחרון, ועדיין נדרש לעבור שתי קריאות נוספות כדי להפוך לחוק מחייב.
ועדת החקירה לטבח 7 באוקטובר לא תוקם לפני פיזור הכנסת, ועתידה ייקבע בהתאם להרכב הממשלה שתקום לאחר הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה