האיש שהמציא את הקו הלבן בצד הכביש והציל מיליונים

כשמדברים על ההמצאות הגדולות של ארצות הברית עולים שמות כמו הנורה החשמלית, הטלפון או האינטרנט. אבל ישנה המצאה אחת שמיליארדי בני אדם נעזרים בה מדי יום ואיש כמעט אינו יודע מי המציא אותה: הקו הלבן שמסמן את שולי הכביש.

האיש שעמד מאחורי הרעיון היה המטלורג והפילנתרופ ג'ון ואן נוסטרנד דור. בתחילת שנות החמישים טען דור שנהגים זקוקים לנקודת ייחוס קבועה בשעות החשכה, במקום להתמקד בפנסי המכוניות המגיעות ממול. הפתרון שלו היה פשוט: פס צבע לבן בשולי הנתיב, שיאפשר לנהג להישאר במרכז ויקטין את הסיכון לתאונות.

הרשויות בקונטיקט דחו אותו. דור לא ויתר, והציע לממן מכיסו ניסוי בכביש מקומי. התוצאות היו חד-משמעיות: הנהגים שמרו טוב יותר על הנתיב ושיעור התאונות ירד באופן ניכר.

ניסוי נוסף נערך בכביש שכונה "עמק המוות" בניו יורק. בחמשת החודשים שלפני הסימון אירעו שם 40 תאונות. בחמשת החודשים שלאחר הסימון ירד המספר ל-14 בלבד. הנתונים דיברו בעד עצמם.

מצויד בנתונים אלה פתח דור במסע שכנוע חסר תקדים. הוא שלח מכתבים למושלי מדינות, למהנדסי תחבורה, לפקידי ממשל ואף לנשיא לשעבר הרברט הובר. כשטענו נגדו שעלות של 50 דולר למייל היא בזבוז כספי ציבור, השיב דור במשפט שהפך למזוהה עם המאבק שלו: "צבע זול יותר מדם".

מדינת אוהיו ערכה לאחר מכן ניסוי מבוקר נוסף, שבו הוחלט בהטלת מטבע אילו כבישים יסומנו ואילו לא. התוצאות הראו ירידה של 37 אחוזים במספר ההרוגים והפצועים בכבישים שסומנו. מאותו רגע הדרך לאימוץ הרעיון ברחבי ארצות הברית הייתה קצרה.

דור נפטר בשנת 1962. לפני מותו יצא יום אחד מביתו וראה צוותי כבישים צובעים קו לבן לאורך הדרך הסמוכה לביתו. אותו קו הפך מאז לסטנדרט בכבישים ברחבי העולם, וממשיך להציל חיים מדי יום - גם אם רוב הנהגים כלל אינם יודעים למי הם חייבים אותו.