לוין לשופטי העליון: "כאחרוני הדיקטטורים שאיבדו את אמון הציבור"

בית המשפט העליון הוציא הבוקר (שלישי) הודעה חריגה לממשלה: מי שלא מציית לפסיקה - עלול לשלם על כך מכיסו הפרטי. האזהרה הגיעה בתגובה ישירה להחלטת הממשלה להתעלם מהוראת בג"ץ בנוגע למועצת הרשות השנייה.

ההחלטה הממשלתית שעוררה את הסערה: שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין הובילו החלטה שהתקבלה פה אחד - לפיה הממשלה לא תכיר בכל החלטה, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בחוק. זה בא ישירות בניגוד לפסיקת בג"ץ.

צילום: יריב לוין

הרקע לכך הוא ניסיון שיוחס לשרים יריב לוין ואמיר אוחנה, שהעלו לדיון בישיבת הממשלה הצעה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ בעניין הרשות השנייה. הממשלה אימצה את הגישה פה אחד, ומדובר בצעד חריג שלא ידועה לו תקדים של ממש בהיסטוריה של מערכת היחסים בין הרשות המבצעת לשיפוטית בישראל.

הרקע: בג"ץ קבע בחודש שעבר כי מועצת הרשות השנייה תוכל להתכנס בהרכב חסר, כאשר חברים שהתפטרו לא ייכללו בספירת הקוורום. כמה מאותם חברים, לפי הדיווחים, התפטרו תחת לחצו של קרעי - לאחר שבג"ץ הקפיא את כינוס המועצה בהרכב החדש עד להכרעה בעתירות. הממשלה החליטה פשוט לא להכיר בכל מה שהמועצה תחליט.

בתגובה לכך, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין ורות רונן, חתמו על הודעה שמצטטת פסיקה קודמת ומרחיבה אותה לנסיבות הנוכחיות: "אי כיבוד פסק דין של בית משפט על ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על ידי רשות מרשויות השלטון."

השופטים בחרו לצטט פסק דין ישן שמגדיר את החומרה שבאי-כיבוד פסיקות שיפוטיות. "חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית", נכתב בפסק הדין שאותו הביאו השופטים. "בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה." הבחירה לצטט פסיקה קודמת, ולא לנסח עמדה חדשה, מהווה בפני עצמה מסר: מדובר בעקרונות מושרשים של השיטה המשפטית, לא בחדש שנולד אתמול.

ואז הגיעה האזהרה החדה יותר, זו שמדברת כסף: "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה - ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו - היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות." השופטים הוסיפו כי הכלל הזה חל "הן ביחס לפעולתם של נבחרי ציבור הן ביחס לפעולתם של עובדי ציבור הנדרשים כולם לפעול בהתאם להוראות הדין."

הנקודה שאיש בממשלה לא יכול להתעלם ממנה: "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין - לא יחול." הם אפילו ציינו את סעיף 7א לפקודת הנזיקין. זה לא רמז עדין.

למה זה נוגע ישירות לכסף? הסוגייה המרכזית שמועצת הרשות השנייה אמורה להחליט עליה היא מכירת ערוץ 13 לקבוצת היזמים בראשות אסף רפפורט. אם המועצה לא תוכל לדון במכירה בגלל שהממשלה מסרבת להכיר בהרכבה, עלולים הרוכשים, הערוץ ועובדיו לתבוע אישית את השרים הרלוונטיים. בדרך כלל, המדינה נכנסת לנעלי הנתבע במקום עובד הציבור. בג"ץ מזהיר שבנסיבות האלה - לא בהכרח.

שר המשפטים יריב לוין לא איחר להגיב, ועשה זאת בחריפות יוצאת דופן. בפוסט שפרסם בחשבון הטוויטר שלו, בנה לוין את הביקורת שלו סביב ניגוד בין שני ציטוטים: האחד הוא אמירתו המוכרת של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק - "אין לנו, לשופטים, לא חרב ולא ארנק. כל שיש לנו הוא אמון הציבור בנו" - והשני הוא נוסח ההחלטה שפרסם בית המשפט העליון ביום זה, שלפיו "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית לא יחול". לוין כינה את שופטי העליון "כאחרוני הדיקטטורים שאיבדו את אמון הציבור", וטען כי הם "מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק". "הפער בין שתי האמירות הללו מבטא את השפל שאליו הידרדר בית המשפט העליון", כתב, וחתם בקריאה ישירה: "הגיע הזמן שהשופטים יעשו חשבון נפש כיצד הגיעו לשפל כזה. כיבוד החוק וכיבוד ההכרעה הדמוקרטית הם חובתו של כל אזרח - גם אם הוא שופט בבית המשפט העליון".

הממשלה טרם הגיבה רשמית להודעת בית המשפט. הדיון בעתירות הרשות השנייה צפוי להימשך בימים הקרובים, כשעכשיו השאלה היא לא רק מי ישב במועצה - אלא מי ישלם אם התהליך יתקע.