חוק יסוד לימוד התורה עשוי להכיר בשירות הלוחמים לצד לומדי התורה

סערה בכנסת: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הזהירה בדיון בוועדת הכנסת כי חוק יסוד לימוד תורה, בנוסחו הנוכחי, עלול לפתוח את הדלת למתן הטבות ללומדי תורה השוות לאלו שמקבלים לוחמי צה"ל. האזהרה עוררה עימותים חריפים בתוך הדיון, ובשיאם פרץ לתוכו הלום קרב ותקף את חברי הכנסת בזעם גלוי.

אפיק הסבירה כי הנוסח הנוכחי של החוק לא מפריד במפורש בין מעמד לומדי התורה לבין המשרתים בצבא, ולכן עשוי לפתוח פתח לתביעות ולפרשנויות משפטיות. לדבריה, פתרון אפשרי הוא לכלול בחוק הצהרה מפורשת שלפיה מדובר בחוק הצהרתי בלבד, כזה שאינו משפיע על חלוקת הטבות.

את הסכנה שבנוסח הנוכחי פירטה אפיק במהלך הדיון במילים ברורות: "העובדה שיש הטבה ייחודית ללוחמים תמשיך ככל הנראה להינתן. אבל לצידה ייתכן שמכוח העלאת הערך של לימוד תורה, לערך שאולי ייתפס כשקול לתואר ראשון, יידרש לתת גם ללומדי תורה". היא ציינה כדוגמה מפורשת את ה"ממדים ללימודים", הטבה כספית הניתנת כיום לחיילים, שלומדי תורה עשויים לדרוש לקבל גם הם.

חבר הכנסת נאור שירי לא הסתיר את זעמו מהאפשרות הזו. "מה שעכשיו ניתן זה לצקת את הבסיס שעליו יהיה ניתן לתת בדיוק את אותן הטבות ללומדי תורה", אמר. שירי הוסיף: "אתם יוצרים את הכלים לתת תואר חינם ללומדי תורה, את אותן הטבות של לוחמי מילואים".

לצד האזהרות המשפטיות, הציג נציג הביטוח הלאומי בדיון הערכה כלכלית קונקרטית: חקיקת חוק יסוד לימוד התורה עלולה לעלות למדינה כ-100 מיליון שקל בשנה. על פי ההערכה, מדובר בשתי השלכות ישירות - האחת היא מתן גמלת הכנסה לתלמידי ישיבות, והשנייה היא הנחות בתשלומי ביטוח לאומי שנשללו בעבר לאחר שפקעה ההגדרה של "תורתו אמנותו". ההנחה עצמה עומדת על כ-90 שקלים בחודש לאדם, וכשמכפילים אותה במספר תלמידי הישיבות הרלוונטיים, מגיעים לנתון התקציבי המשמעותי שהוצג בפני הוועדה.

אבל הרגע הדרמטי האמיתי בדיון לא הגיע מחבר כנסת. הלום הקרב יוסי סהרדי פרץ לתוך הדיון ותקף את חברי הכנסת בביקורת חריפה על סדרי העדיפויות שלהם. "מה נסגר אתכם, איך אתם מנהלים מדינה ככה?", שאל. "אתם מדברים איתי על גיוס של חרדים? תתחילו מלקחת אחריות על מי שכן הלך, מי שכן נלחם".

סהרדי לא עצר שם. "כמה זמן תשבו בכנסת ותבלבלו במוח? אתם יודעים איך אתם נראים כלפי חוץ?", המשיך. הדברים נאמרו בפני חברי ועדה שדנו בחוק שאמור, לדברי תומכיו, להכיר בלימוד תורה כערך לאומי. עבור מי שנלחם, שב מהמלחמה פגוע, ורואה את הכנסת דנה בהטבות שיינתנו לאלה שלא שירתו, זו לא רק שאלה פוליטית.

חוק יסוד לימוד התורה הוא אחד מהמהלכים הרגישים ביותר שמקדמת הקואליציה הנוכחית, ועניינו להעניק מעמד חוקתי לערך לימוד התורה. תומכיו טוענים שמדובר בהכרה תרבותית בלבד, ואילו מתנגדיו חוששים שיהפוך לכלי משפטי לחלוקה מחדש של משאבים ציבוריים בין מי שמשרת לבין מי שלומד. האזהרה של אפיק, שהיא הגורם המשפטי הממלכתי בכנסת, נותנת לחשש הזה רגליים.

במקביל לדיונים הללו, נודע כי הקואליציה בוחנת צעד שעשוי לשנות את פני החוק: הכנסת סעיף שיכיר בערכם של לוחמים והלומי קרב, וישווה את מעמדם למעמד לומדי התורה. הבחינה מתנהלת בשקט, וטרם הוגש כל נוסח רשמי. ברמה הסמלית מדובר בצעד משמעותי - חוק יסוד הוא חלק מהבסיס החוקתי של המדינה, וסעיף כזה יהווה הצהרה על מה שהמדינה מחשיבה כחשוב. אולם השותפות החרדיות בקואליציה, שבלעדיהן אין לנתניהו רוב, צפויות להתנגד לכל ניסוח שיציב את השירות הצבאי כשווה ערך ללימוד תורה.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם נוסח החוק ישונה לפני ההצבעה כדי לכלול את ההבהרה שדרשה אפיק, או שהחוק יקודם כפי שהוא, ויותיר את הדיון המשפטי על ההטבות לבתי המשפט.