בנק ישראל רכש מעל מיליארד דולר ביוני - חודש שני ברציפות

בנק ישראל המשיך להתערב בשוק מטבע החוץ גם בחודש יוני, ורכש דולרים בהיקף של כ-1.027 מיליארד דולר. כך עולה מהדיווח החודשי שפרסם הבנק. מדובר בחודש שני ברציפות שבו הבנק המרכזי רוכש דולרים בהיקפים גדולים, לאחר שבמאי רכש כ-800 מיליון דולר.

בבנק ישראל הבהירו כי הרכישות בוצעו "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים". הניסוח זהה לזה שנמסר בחודש מאי, ומשקף את הגישה שהבנק מקפיד לחזור עליה: ההתערבות נדרשת לתיקון כשלי שוק, לא כניסיון להשפיע על שער החליפין. בבנק ישראל מסרבים לפרט את המועדים המדויקים של ההתערבות, אך מתעקשים להבהיר כי היא נדרשה על רקע פעילות חריגה ובלתי סדירה שאותרה בשוק.

על אף הרכישות הגדולות, יתרות המט"ח של הבנק נותרו כמעט ללא שינוי. בסוף יוני הסתכמו היתרות ב-238.699 מיליארד דולר, עלייה של 18 מיליון דולר בלבד לעומת סוף מאי. הסיבה: רכישות הבנק קוזזו על ידי שערוך שלילי בתיק היתרות בהיקף של כ-1.458 מיליארד דולר, וכן על ידי פעולות הממשלה בשוק המט"ח בהיקף של 625 מיליון דולר.

מבחינת היקפים, הרכישה ביוני גדולה בכ-30% מזו שבוצעה במאי. המגמה מצביעה על כך שבנק ישראל מגביר את נוכחותו בשוק, ולא מדובר בפעולה חד-פעמית. ההערכות בשוק היו שהבנק ימשיך לרכוש דולרים גם לאחר ההתערבות במאי, ואכן כך היה.

כדי להבין את ההקשר הרחב יותר, יש להבחין בין שני "כובעים" שבהם פועל בנק ישראל בשוק המט"ח. הכובע הראשון קשור במדיניות המוניטרית הכוללת: כאשר השקל מתחזק בחדות, האינפלציה יורדת, ואם הציפיות לאינפלציה יגיעו לגבול התחתון של 1%, יידרש הבנק להתערב כחלק מהכלים המוניטריים העומדים לרשותו. הכובע השני, שתחתיו בוצעו הרכישות האחרונות, מוגדר ככלי לשמירה על תפקודו התקין של השוק.

ההתערבות מבוצעת על ידי חטיבת השווקים של הבנק, הרוכשת מט"ח תמורת שקלים. הפעילות מוגדרת במדיניות שקובעת הוועדה המוניטרית, ומטרתה למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית. הדגש על "פעילות חריגה" שאותרה בשוק, בניגוד לרצון בשינוי שער החליפין, חשוב מבחינת בנק ישראל: הוא שומר על ההבחנה הפורמלית בין התערבות טכנית לבין ניהול שער חליפין מכוון, שעלול להיחשב בעיני גורמים בינלאומיים כמניפולציה.

ההתפתחויות האחרונות מתרחשות בתקופה שבה חל שינוי ניכר בשוק השקל-דולר. בשלב מסוים הגיע הדולר לרמות של פחות מ-2.8 שקלים, אחד השפלים המשמעותיים, ומאז החל השקל להיחלש, עם הדולר הנע כעת סביב 3 שקלים. ייסוף השקל, שהיה בולט בחודשים האחרונים, הוא שיצר את הרקע לרכישות הדולרים.

שאלת ההמשך היא האם דפוס ההתערבות ייחלש עם יציבות שוק המט"ח, או שמא יימשך לתוך חודשי הקיץ. בנק ישראל לא הצהיר על שינוי מדיניות, ולמרות שמסרב לפרט מועדים, ניכר שהשוק כבר מתמחר את נוכחותו. ככל שהשקל ימשיך להתייצב ברמות הנוכחיות ולא תתגלה שוב פעילות חריגה, סביר שהיקפי הרכישות יפחתו. אך אם תחזור תנודתיות חריגה, ממה שניתן ללמוד מהחודשיים האחרונים, בנק ישראל לא יהסס להתערב שוב.