נתניהו: "אני וטראמפ רואים עין בעין בדברים הגדולים"

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחת היום (שלישי) באנקרה, בירת טורקיה, לקראת פסגת נאט"ו. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן קיבל את פניו בטקס מלא, אחז בזרועו ולווה אותו לאורך משמר הכבוד על שטיח תכלת. בפתח הפגישה גילה טראמפ קרבה יוצאת דופן למארחו, החמיא לארדואן בפומבי והבהיר כי נושא מכירת ה-F-35 נמצא על השולחן. "אין לי חשש מזה", אמר טראמפ לגבי העסקה, "ניקח זאת בחשבון." ארדואן לא פיספס את ההזדמנות וטען, לעיני המצלמות ובנוכחות הנשיא האמריקאי, כי הובטחו לטורקיה חמישה מטוסי F-35.

Donald Trump by Gage Skidmore 2צילום: דונלד טראמפ

ארדואן הצהיר כי קיבל הבטחה אישית מטראמפ לחמישה מטוסי F-35. מצדו, אמר טראמפ כי ישקול את המהלך, כינה את טורקיה "מדינה נאמנה" והוסיף שהשניים ידונו גם בנושאים הקשורים לאיראן. במערכת הביטחון הישראלית עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, ולדברי גורמים בתחום, הפגישה מסמנת שינוי מגמה בגישה האמריקאית — שינוי שעלול להשליך ישירות על עליונותו האווירית של חיל האוויר הישראלי באזור.

בשיחה עם עיתונאים, הצהיר טראמפ כי הוא שוקל ברצינות את חידוש מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה, תוך שהוא מתעלם בגלוי מהמגבלות החוקיות הקיימות. כשנשאל ישירות על המגבלות החוקיות החלות על עסקה כזו, לא התחמק ולא הכחיש: "טורקיה הייתה נאמנה יותר ממדינות אחרות שחשבנו שיהיו נאמנות", אמר, והוסיף כי "הרבה אנשים ישאלו: למה שלא נעשה את זה?" טראמפ גם הדגיש זווית מעשית: "כשאתה קונה מטוס מארה"ב, יש לנו מחויבות בנוגע לחלקי חילוף כלפי מי שקנה." ארדואן, מצדו, הציג גרסה אופטימית: "הנשיא טראמפ תמיד עומד מאחורי מילתו. אני מאמין שתתקבל החלטה חיובית בנוגע לתוכנית ה-F-35."

הסיפור מאחורי ההכרזה הצפויה מתחיל ב-2019. טורקיה הוצאה מפרויקט ה-F-35 לאחר שרכשה מערכות הגנה אווירית מסוג S-400 מרוסיה, צעד שעורר חשש שסודות החמקנות של המטוס ייחשפו. מאז, חיל האוויר הטורקי נחלש, וארדואן מחפש דרך לשדרגו. הפתרון שנבחר כעת כולל העברת המערכות הרוסיות לצד שלישי, כתנאי להחזרתה של אנקרה לפרויקט. שני פקידים בכירים בממשל האמריקני מסרו כי טראמפ צפוי לאשר את העסקה במהלך פסגת הברית. עם זאת, הבית הלבן טרם פרסם הבהרה מסודרת לגבי תנאי העסקה הפוטנציאלית, ואינו ברור אם הדברים שאמר טראמפ מייצגים שינוי רשמי במדיניות או הצהרה כללית שנועדה לחמם את האווירה בפגישה.

חשוב להבין שטורקיה לא הייתה זרה לפרויקט ה-F-35 — להפך. אנקרה הייתה שותפה מרכזית בתוכנית הפיתוח, ואף קיבלה שני מטוסים לצורכי אימונים. בנוסף, יצרניות טורקיות היו אמורות לייצר כ-800 חלקים שונים למטוס — הוצאתה מהתוכנית בעקבות עסקת ה-S-400 פגעה גם בכלכלתה. כעת, במקביל לבקשה לחדש את עסקת המטוסים, טורקיה מבקשת לרכוש 80 מנועי F110 של חברת ג'נרל אלקטריק, בשווי של יותר מ-700 מיליון דולר, עבור מטוס הקרב העצמאי שהיא מפתחת — ה-KAAN. הפרויקט נתקע בשל חוסר יכולת טורקית לפתח מנועים בעצמה, ורכישת המנועים האמריקאיים תעניק לתעשייה הצבאית של אנקרה קפיצת מדרגה משמעותית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום (שלישי) בבסיס חיל הים בחיפה, שם קיבל סקירה מקיפה על הפעילות המבצעית של הזרוע הימית בליווי מפקד חיל הים אלוף אייל הראל. בסיומו, העביר נתניהו מסר חריף לנשיא טורקיה: "אנחנו לוקחים את האיומים ברצינות. ארדואן קורא להשמדת ישראל ולכיבוש ירושלים, מארח את חמאס. משטר כזה לא צריך לקבל מטוסים." השגריר הישראלי בארצות הברית, יחיאל לייטר, הצטרף להתנגדות הגלויה.

אנקרה לא נשארה חייבת: משרד החוץ הטורקי הגדיר את האמירות האלה כ"קמפיין דיסאינפורמציה" שנועד "להסיט את תשומת הלב מרצח העם בעזה".

Benyamin Netanyahu (2016-04-21)צילום: בנימין נתניהו

הביקור בחיל הים נערך בעיצומה של תקופה מבצעית עמוסה. נתניהו נחשף לפעולות חשאיות וגלויות שביצע חיל הים לאחרונה, וקיבל מידע על שיתופי הפעולה המתרחבים עם זרועות ביטחון מקומיות ועם צבאות זרים. בשיחה פתוחה עם לוחמי ולוחמות חיל הים אמר: "אני מתרשם ממה שעשיתם עד עכשיו, וממה שאתם מתכננים לעשות יחד עם שאר כוחות הביטחון." בסיום הסיור הציב יעד ברור: "היעד של חיל הים, של מדינת ישראל, הוא להבטיח את נתיבי השיט וחופש הסחר הימי, שהם כל כך חשובים למדינת ישראל."

במקביל לביקור בחיל הים, יצא נתניהו למתקפת ראיונות מסיבית בתקשורת האמריקנית ושלח מסרים ברורים בשלושה מוקדים. בראיון לרשת הטלוויזיה האמריקנית אמר: "אני וטראמפ רואים עין בעין בדברים הגדולים", והבהיר כי השניים סיכמו על שיתוף פעולה חזק בכל הקשור לאיומים האיראניים. על שאלת הגורל הסופי של איראן לא נתן תשובה ישירה — "מוקדם מדי להגיד", אמר בלבד. לעומת זאת, על ארדואן לא שמר על זהירות דיפלומטית: "ארדואן מנסה להרוס את המדינה שלי", אמר ישירות, האשמה אישית ללא עיגול פינות.

אך מה שמתרחש בפסגה הוא הרבה יותר מוויכוח על מטוס קרב אחד. ארדואן הופך את הכינוס בבירתו לזירת מאבק כלכלי-ביטחוני ישיר מול ישראל. הוא מוביל מערכה שנועדה לשכנע את חברות הברית כי ישראל היא מקור לאי-יציבות ולא שותפה אמינה, ולחסום עסקאות נשק ישראליות ענקיות עם מדינות אירופה. המטרה: לנתק את הקשר שישראל הצליחה לבנות עם הממסדים הביטחוניים באירופה ועם הפיקוד המרכזי האמריקני.

הרקע הכלכלי חושף את המניע האמיתי. בשנה האחרונה זינק הייצוא הביטחוני של טורקיה ליותר מ-11 מיליארד דולר, עלייה של 47% בשנה אחת. רוב הייצוא מופנה למדינות נאט"ו: כטב"מים בעיקר, אך גם ספינות מלחמה לרומניה ומטוסי אימון לספרד. זו תוצאה ישירה של השקעות ענק של ארדואן בתעשייה האווירית הטורקית, ביצרנית הטילים רוקטסן וביצרנית הכטב"מים בייאר.

ישראל עדיין מובילה בפער משמעותי, עם ייצוא ביטחוני של 19.2 מיליארד דולר ב-2025, מתוכם 6.8 מיליארד דולר מעסקאות עם מדינות נאט"ו. הסכומים האלה הם בדיוק מה שמרגיז את ארדואן. נתח גדול מהייצוא הוא של מערכות הגנה אווירית כמו חץ, ברק MX וקלע דוד, שמדינות נאט"ו רוכשות כדי להתמודד עם האיום הטורקי עצמו. בקרוב אמורות יוון וישראל לחתום על הסכם לפרויקט "עקב אכילס", שיכלול רכש מערכות הגנה אווירית ישראליות בשווי 3 מיליארד דולר, בעיקר מחשש מטורקיה.

הפרדוקס בולט במיוחד כשבוחנים את המציאות בשטח. ארדואן הצהיר כי טורקיה מפתחת סדרה עצמאית של מערכות הגנה אווירית, אך כאשר איראן שיגרה טילים בליסטיים לכיוון טורקיה, הן יורטו דווקא על ידי מערכות פטריוט אמריקניות, לא על ידי המערכות הטורקיות. כשיסיים את פיתוח מטוס הקרב החמקן הטורקי קאאן, אמור להיכנס לייצור בעוד שבע שנים, טורקיה תוכל לאיים על היצוא של מדינות כמו צרפת, שמייצאת כ-25 מיליארד דולר בשנה.

גורמי ביטחון בישראל מתריעים מפני ההשלכות הרחבות יותר של העסקה. "אין ואקום במזרח התיכון: כשאיראן נחלשת, טורקיה מתחזקת", אמר גורם ביטחוני. הדאגה הישראלית מתמקדת בכך שה-F-35 אינו רק מטוס קרב — הוא פלטפורמת מודיעין. המטוס יודע לגלות מטרות קרקע, לחלוק מידע עם כלי טיס אחרים ולפעול בחשאי בתוך מערכי הגנה אוויריים מתקדמים. החשש הוא שטורקיה תשתמש ביכולות המטוס כדי לשבש את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה, בלבנון ובנתיבי הטיסה לעבר איראן.

משרד הביטחון הישראלי מבין את גודל הסיכון. בשנים האחרונות חילחלה בו הבנה שהייצוא הביטחוני אינו רק מקור הכנסה אלא נשק מדיני ממדרגה ראשונה, כלי לקירוב מדינות ולהבטחת גודל התעשיות שמפתחות את מערכות הנשק לצה"ל. יוון וגרמניה הן כיום בעלות ברית עיקריות של ישראל בזירה הזו מול הלחץ הטורקי בתוך נאט"ו.

פסגת נאט"ו באנקרה צפויה להסתיים בימים הקרובים. ההכרזה של טראמפ על F-35 לטורקיה, אם תגיע כהצעה רשמית, תהיה מבחן ישיר לכוחו של לחץ ישראלי מול מחויבויות אמריקניות לחברה בברית הצפון אטלנטית. עם זאת, יש גם נקודת אור מנקודת המבט הישראלית: המהלך דורש אישור הקונגרס האמריקאי, שבו חברים רבים משני הצדדים התנגדו בתוקף להחזרת טורקיה לתוכנית כל עוד לא פתרה את סוגיית ה-S-400 — ואפילו אם יאושר, מרגע החתימה על העסקה צפויות לפחות שש שנים עד למסירת המטוס הראשון. בינתיים, ישראל תקלוט עוד מטוסי F-35, כולל גרסת "בלוק 4" המשופרת, ותשלים עד סוף 2026 קליטה של 50 מטוסים.