מבקר המדינה: ישראל חשופה להשפעה זרה בבחירות - ואין גורם שמטפל בזה

מדינת ישראל חשופה לחלוטין לניסיונות השפעה זרה ברשתות החברתיות - ואיש בממשלה אינו אחראי על הנושא. כך קובע בצורה חד-משמעית דוח שפרסם המבקר היוצא מתניהו אנגלמן. הדוח חושף תמונה מזעזעת: תשע שנים אחרי שהאיום זוהה לראשונה, ולמרות אזהרות חוזרות ונשנות, ישראל עוד לא גיבשה מדיניות לאומית ואין גוף ממשלתי שמוביל את ההתמודדות עם הסכנה.

הדוח מתריע במפורש מפני ניסיונות של איראן להשפיע על הבחירות הקרובות לכנסת. "גורמים עוינים, ובהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי", כתב אנגלמן. הוא הוסיף אזהרה ישירה: "ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

הנתונים שמופיעים בדוח הם קשים לעיכול. כ-58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות דרך הרשתות החברתיות, לפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי והטכניון. בכל זאת, אין לישראל שום תמונת מצב על היקף ההשפעה הזרה בזירה הזו, ואין גורם רשמי שהציבור יכול לפנות אליו כדי לדווח על חשדות לניסיונות מניפולציה. סיכון הדיסאינפורמציה דורג בראש רשימת הסיכונים לטווח קצר של הפורום הכלכלי העולמי בשנים 2024-2025, וגם בראש רשימת הסיכונים של האו"ם - אבל ישראל המשיכה להתעלם.

הדוח חושף לראשונה פרטים קונקרטיים על פעולות שבוצעו ממש נגד ישראלים. במהלך מלחמת חרבות ברזל, בימים הראשונים שלה, פעל קמפיין השפעה איראני שזכה לתפוצה ויראלית ושם לו למטרה לקבע את הנרטיב של "רצח עם" בעזה. בשנת 2024 אותרה רשת השפעה זרה בשם "איסנאד", שפעלה להביא להפסקת המלחמה בתנאים נוחים לחמאס - קבוצה של בין 300 ל-1,000 פרופילים מזויפים הפיצה אלפי מסרים ברשת X. בספטמבר 2024 שלחו איראן וחיזבאללה כ-5 מיליון מסרוני SMS לאזרחי ישראל עם התראות חירום כוזבות, במטרה לעורר בהלה.

הממצא החמור ביותר בדוח נוגע ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. באוגוסט 2024 הציג ראש מערך הסייבר בפניו את האיום ואת השלכותיו. חודש לאחר מכן, בספטמבר 2024, הוגשה לנתניהו תוכנית פעולה מפורטת להתמודדות לאומית בין-משרדית עם ההשפעה הזרה, כולל פירוט המשאבים הנדרשים. התוצאה - כשנה שלמה חלפה, והתוכנית לא נבחנה על ידי נתניהו או מי מטעמו. רק לאחר שמשרד מבקר המדינה פנה ישירות ללשכת ראש הממשלה, הועברה התוכנית ביולי 2025 למל"ל לבחינה.

Benjamin-Netanyahu (23255006396-cropped)צילום: בנימין נתניהו

דפוס הזנחה זה אינו חדש. כבר בשנת 2017 עמד ראש המל"ל על הצורך לבדוק פערים בתחום. באותה שנה הגיע מערך הסייבר למסקנה שהמענה הלאומי לוקה בחסר. הנושא עלה שוב בדיונים בשנת 2018, נכלל בהערכת המצב הביטחונית של 2023, ובכל פעם - נזנח. "השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו - אולם יוזמות אלו נזנחו ולא עלו על מסילת יישום ממשית", מסכם אנגלמן.

בשנת 2023 קבע נתניהו שנושא ההשפעה הזרה יהיה תחת משרד המודיעין, אז בראשות גילה גמליאל. אך תפקיד ראש תחום ההשפעה הזרה במשרד לא אויש במשך חודשים, והמכרז לאיושו הופסק כאשר המשרד נסגר בשנת 2024. הנושא לא הועבר לאף גוף אחר, ולא נקבע גורם אחראי חלופי. נכון לאוגוסט 2025, גם המל"ל וגם מערך הסייבר הפסיקו לעסוק בנושא - ראש מערך הסייבר החדש הכריז שהמערך יתמקד רק במקרים שבהם ההשפעה נובעת ישירות מתקיפות סייבר.

האיום הטכנולוגי הולך ומחריף, מזהיר הדוח. כלי הבינה המלאכותית מאפשרים לגורמים עוינים לייצר תוכן מזויף - טקסט, תמונות ווידאו - בהיקפים עצומים, בהשקעה נמוכה ובמהירות חסרת תקדים. "גורם עוין יכול ליצור בקלות זהויות פיקטיביות רבות שיפיצו מסרים באופן שיטתי ומתמשך, תוך חיזוק האותנטיות של אותן זהויות והפיכת חשיפתן למורכבת", נכתב בדוח. לקראת בחירות 2026, מזהיר אנגלמן, הסכנה מוחשית במיוחד - גם משום שהבחירות הוקדמו לא פעם בעבר ולא התקיימו במועד שנקבע מלכתחילה.

ועדת הבחירות המרכזית נשאה את נטל התגובה הרשמית. דובר הוועדה מסר כי הקימה צוות פעולה ייעודי לנושא, גיבשה תרחישי ייחוס, מקדמת תיקון חקיקה לסימון תוכן סינתטי בתעמולת בחירות ומתקיים שיח עם גורמי ביטחון ופלטפורמות טכנולוגיות. הוועדה הוסיפה כי "התמודדות אפקטיבית עם השפעה זרה מחייבת מהלך מדינתי רחב ומתמשך, שאינו מתמצה בתקופת בחירות". השב"כ מסר בינואר 2026 שהחל בפעילות ממוקדת לקראת הבחירות - אך נכון ליולי 2025, הוא עוד לא היה בהיערכות כלל.

אנגלמן סיים את תפקידו בסוף השבוע שקדם לפרסום הדוח. הוא רשאי לפרסם דוחות שנמסרו טיוטות שלהם לפני עזיבתו, עד שלושה חודשים לאחר סיום הכהונה. מינוי מחליפו מיכאל ראבילו הוקפא על ידי בג"ץ בשל פגמים בהליך הבחירה - כך שישראל מתמודדת עם איום על הבחירות כשאין לה גם מבקר מדינה מכהן. המלצות הדוח כוללות קביעת גוף ממשלתי מוביל, גיבוש מדיניות לאומית, שיפור יכולות הניטור של השב"כ ושילוב החברה האזרחית - אך מי יאכוף את היישום, בינתיים, אינו ברור.