שש שנים לאחר שחוק איסור צריכת זנות נכנס לתוקף, דוח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי ישראל כשלה ביישומו. האכיפה נגד צרכנים ובתי בושת כמעט אינה קיימת בפועל, הגנה על קורבנות סחר בנשים לוקה בחסר, ומחלוקות בין משרדי ממשלה מובילות להפקרת נשים ולפגיעה במעמד המדינה.
הנתונים שחשף המבקר מדברים בעד עצמם. בשלושה מחוזות בלבד הוטלו במהלך שנת 2024 22 קנסות בגין צריכת זנות. באותה שנה נסגרו 13 בתי בושת, למרות מידע מודיעיני על מאות כתובות חשודות ברחבי הארץ. בארבע השנים האחרונות נסגרו בסך הכול 60 מקומות. מספר הקנסות השנתי ירד מ-3,004 בשנת 2022 ל-378 בלבד בשנת 2024 - ירידה של יותר מ-87%. בשנת 2025 חל שיפור מסוים ועלייה ל-1,061 קנסות, אך גם נתון זה נמוך בהרבה משנת השיא.
ממצא חמור במיוחד הוא הריכוז הגיאוגרפי של האכיפה. לפי הדוח, בשנים 2021-2025 האכיפה המינהלית נגד צרכני זנות התבססה בעיקרה על שלוש תחנות בלבד מתוך מאות תחנות משטרה בישראל: זבולון, ראשון לציון ושרת. מתוך 26 תחנות שהחזיקו במידע מודיעיני על כתובות חשודות, בשמונה מהן לא נקבעו יעדי אכיפה כלל. המבקר ציין כי המשטרה כלל לא קבעה במשך שנים יעדי אכיפה ארציים למספר הקנסות שיוטלו. "הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים, אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות", קבע אנגלמן.
כשל נוסף שזוהה הוא היעדר תגובה לשינוי שחל בשוק הזנות. התופעה עברה מרחוב ומבתי בושת לדירות דיסקרטיות ולמרחב המקוון. למרות שרשויות האכיפה ערות לכך משנת 2018, לא ננקטו צעדים ממשיים להרחבת הפעילות ברשת, והמשטרה אינה אוספת מודיעין ואינה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור זירות. מאז חקיקת החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתרי אינטרנט, הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרים.
הדוח עוסק גם בכשלים בטיפול בקורבנות סחר בנשים. נמצא כי רשות האוכלוסין וההגירה פעלה בניגוד לנהלים, כאשר התנתה אישור חזרה לארץ של קורבנות בהפקדת ערבות חריגה, והעניקה אשרות שהייה מוגבלות שמקשות על הנשים להעיד במשטרה נגד הסוחרים בהן. בעקבות כך נאלץ אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים להגיש עררים ותביעות נזיקין נגד המדינה, מה שהוגדר בביקורת כ"הליכי סרק" שהיו נמנעים לו היה קיים שיתוף פעולה בין הגופים. גם שיתוף מידע עם מרפאות לוינסקי, שטיפלו ב-3,453 איש בשנתיים האחרונות, מתקיים באופן חלקי בלבד.
מתאמת המאבק בסחר בבני אדם הזהירה כי ההתנהלות עשויה להוביל לירידת ישראל בדירוג האמריקאי בתחום הסחר בבני אדם, ואף להטלת סנקציות כלכליות על המדינה. ישראל נמצאת כיום בדירוג ביניים בדוחות האמריקאיים, לאחר שעלתה בשנת 2012 לדירוג העליון וירדה ממנו בשנת 2020. הירידה נומקה בהפחתת מספר החקירות וכתבי האישום בתחום הסחר, בעיכובים בזיהוי קורבנות ובהיחלשות הפעילות של חוליית הסחר בבני אדם במשטרה.
על רקע הדוח נחשף מקרה מחוז חוף: בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל כתב אישום נגד רותם גרון בת ה-38 ושרון מרציאנו בן ה-43, שמואשמים בניהול רשת זנות ששפעלה למעלה משלוש שנים בתשע דירות בקריות. לפי כתב האישום, השניים גייסו נשים במצבי מצוקה קשים, חלקן בעלות מוגבלויות, באמצעות הצעות כוזבות לעבודה משרדית, ולאחר מכן אילצו אותן לספק שירותי מין תחת איומים. אחת הנשים, שסבלה מקשיים נפשיים, נדרשה לשרת 10 עד 15 לקוחות ביום, גם בזמן המחזור החודשי. צעירה בת 18 שאותרה ברשתות החברתיות נדרשה לשרת 10 עד 20 לקוחות ביום, ובעת שביקשה לעזוב אוימה שייפגעו בה. לנשים הועברו בדרך כלל 100 שקלים בלבד מכל לקוח, בעוד מחיר המפגש עמד על 350 עד 2,000 שקל. לפי האישום, השניים העלימו הכנסות של לפחות 1.878 מיליון שקל וביצעו הלבנת הון הכוללת רכישת מרצדס ומאות אלפי שקלים שהמדינה תבקש לחלט, לצד כ-172 אלף דולר במזומן.
נתוני הרקע שהציג הדוח מדאיגים אף הם. הסקר הלאומי היחיד בנושא, שפורסם בשנת 2016 ומתבסס על נתוני 2014, מצביע על כ-12,000 נשים וגברים במעגל הזנות, 95% מהם נשים. מתוכם כ-1,300 היו קטינים וקטינות, כשגיל הכניסה הממוצע למעגל הזנות עמד על 13-14 שנים. גורמים בתחום מעריכים כי בשנת 2025 מספר הקטינים עלה לכדי 3,000 עד 5,000. היקף התשלומים השנתי לצריכת זנות נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל.
המבקר אנגלמן קרא למשטרה ולמשרד המשפטים להגביר מיד את האכיפה. המשטרה מסרה בתשובתה כי בשנים 2025-2026 ניכרת מגמת עלייה ביחידות נוספות, ובהן אשדוד, חיפה, חולון, רחובות, באר שבע, עכו ונוף הגליל, וכי הנושא נקבע כאחד מיעדי ראש אגף החקירות והמודיעין לשנת 2026. כעת עיני הגורמים בתחום נשואות לשאלה האם ההצהרות יתורגמו לשינוי מדיד בשטח לפני שיפורסם הדוח האמריקאי הבא.
המבקר קרא לאכיפה אחידה ארצית ולמיצוי המידע המודיעיני הקיים, על מנת למנוע פגיעה נוספת בקורבנות ובמעמד ישראל בזירה הבינלאומית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה