הליכה, יוגורט ופחות נשנושים: המחקר שמראה כיצד להאט את ההזדקנות הביולוגית

יוגורט, הליכה שלוש פעמים בשבוע וצמצום נשנושים. לא נשמע כמו מרשם לנצח הזמן, אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת Aging מראה שדווקא שילוב פשוט של הרגלים כאלה עשוי להאט את ההזדקנות הביולוגית ברמה התאית. התוצאות, שנרשמו כבר לאחר שלושה חודשים בלבד, מציבות שאלות מעניינות על הפוטנציאל הגלום בשינויי אורח חיים מצומצמים.

הניסוי הקליני נערך ביפן וכלל 48 גברים בעלי עודף משקל בגילאי 50 עד 74. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות, שאימצה שגרת בריאות מובנית, וקבוצת ביקורת שהמשיכה בהרגליה הקודמים ללא שינוי. הפרש התוצאות בין שתי הקבוצות היה מובהק.

שגרת הבריאות שנבדקה כללה שלושה מרכיבים עיקריים. ראשית, צריכה יומית של 100 גרם יוגורט פרוביוטי רגיל. שנית, ייעוץ תזונתי אישי שכלל צמצום נשנושים והימנעות ממשקאות ממותקים, לצד מניעת אכילת יתר. שלישית, פעילות גופנית סדירה בהיקף של 30 דקות הליכה או שימוש במכשיר מדרגות, לפחות שלוש פעמים בשבוע. אין כאן דרישות קיצוניות, ואין כאן תוכנית שמחייבת שינוי מהותי בחיי היומיום.

כדי למדוד את יעילות התוכנית השתמשו החוקרים בכלי הנקרא DunedinPACE, המחשב את הקצב שבו הגוף מזדקן מבחינה ביולוגית ולא לפי שנות הלוח. המדד הזה מאפשר להבחין בין שני אנשים בני 60 שגופותיהם מתנהגות בגיל ביולוגי שונה לחלוטין. בקרב גברים שאימצו את השגרה החדשה נרשמה האטה ממוצעת של כ-2.2% בקצב ההזדקנות הביולוגית. נתון זה משמעותי, שכן החוקרים משווים אותו להפחתה של 25% בצריכה הקלורית היומית לאורך שנתיים שלמות, כפי שנמדד במחקרים קודמים.

הממצא המפתיע ביותר אינו המספר עצמו אלא מה שאינו קשור אליו. השיפור בהאטת ההזדקנות לא היה תלוי בירידה במדד מסת הגוף, ולא בכמות הפעילות הגופנית המדויקת שבוצעה. כלומר, גם מי שלא רזה במהלך הניסוי, וגם מי שלא הגיע בדיוק לכל אימון, הציג שיפור ביולוגי. זו שאלה שחוקרים עדיין מנסים להבין: מה בדיוק גורם לשינוי.

בנוסף לכך, החוקרים זיהו שיפור בסמן DNA ספציפי הקשור לתפקוד הכליות. מדובר בממצא המצביע על כך שהשפעת השגרה אינה מוגבלת לרמה הכללית של ההזדקנות, אלא בעלת ביטויים באיברים ספציפיים. עם זאת, החוקרים הקפידו לציין שאי אפשר לייחס את היתרונות לרכיב בודד כגון היוגורט בלבד, אלא להשפעה המצטברת של השילוב בין התזונה לפעילות הגופנית.

לצד ההתלהבות מהתוצאות, החוקרים עצמם מקפידים על זהירות. המחקר כלל מדגם קטן של 48 משתתפים בלבד, כולם גברים בעלי עודף משקל ממוצא אחד, ונמשך שלושה חודשים בלבד. שאלה מרכזית שנותרת פתוחה היא האם השינויים הביולוגיים שנמדדו לטווח קצר זה אכן מתרגמים ליתרונות בריאותיים ממשיים לאורך שנים. נדרשים ניסויים גדולים יותר, ממושכים יותר ומגוונים יותר מבחינת אוכלוסיית הנבדקים, על מנת לקבוע זאת.

בינתיים, ממצאי המחקר מצטרפים לגוף גדל של עדויות המצביעות על כך שהגוף רגיש לשינויים בהרגלי החיים הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ושאת אותם שינויים אפשר להשיג גם בלי תוכנית תזונה קיצונית או שגרת כושר מאומצת. השאלה הגדולה תישאר פתוחה עד שמחקרים עתידיים יספקו תשובות ברורות יותר.