ראש השב"כ דוד זיני הורה לפתוח בחקירת הדלפת מועד תחילת מבצע "שאגת הארי" לחדשות 12, זאת לאחר חודשים שבהם סירב נחרצות לעשות כן. הפניית הפרסה נעשתה בעקבות לחץ ממושך מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ופגישה חריגה שקיים זיני במטה השב"כ עם יעקב ברדוגו, פרשן ערוץ 14 והאיש המקורב ביותר לנתניהו. הפרשה מחוללת סערה ציבורית קשה ומעוררת שאלות על עצמאות שירות הביטחון הפנימי.
Benyamin Netanyahu (22-09-2015)צילום: בנימין נתניהוהדרישה לחקור את ההדלפה הגיעה מלשכת ראש הממשלה כבר בחודש מרץ, בזמן שהמבצע עצמו עדיין התנהל. ערוץ 12 פרסם לפי הדיווחים מידע על עיתוי תחילת התקיפה המשולבת של ישראל וארה"ב על איראן ב-28 בפברואר 2026. זיני סירב שוב ושוב. בדיוני הקבינט הסביר לשרים כי כ-4,500 עד 4,600 שותפי סוד היו חשופים למידע, ולכן הסיכוי לאתר מדליף אפסי. "אין קצה חוט", אמר. הוא הוסיף שמספר החקירות מסוג זה שהשב"כ מנהל עומד על 7 עד 8 בשנה בלבד, ומקרה זה פשוט לא עומד בקריטריונים המקצועיים.
ב-22 ביוני התקיימה הפגישה שהפכה למוקד הסערה. ברדוגו הגיע בעצמו למטה השב"כ בתל אביב ונפגש עם זיני ועוזרו בשיחה שתיאר בעצמו כ"ארוכה". ברדוגו, שאינו מסתיר את מטרתו, הצהיר ברדיו "גלי ישראל" כי "באתי אל ראש השב"כ למשרד" ושאל אותו שאלות. לדבריו, היה בחדר גם קרוב משפחה מדרגה ראשונה של עיתונאי מוכר בערוץ 14. עצם קיום הפגישה נתפס כחריג ביותר בסטנדרטים של הארגון, שסגר את שעריו לתקשורת תחת הנהגת זיני.
לאחר הפגישה, ובמקביל לדרישה הישירה של נתניהו, שינה זיני את עמדתו. לפי הדיווחים, היועץ המשפטי של השב"כ הבהיר לזיני כי לאור דרישתו המפורשת של ראש הממשלה "אין מנוס מפתיחה בחקירה". מה שמסבך את התמונה: ראשת הייעוץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה לא נתנה אישור לחקירה, למרות שזיני עצמו ציין בדיוני הקבינט שאישורה נדרש לחקירה שבה מעורבים עיתונאים. הממשלה כידוע אינה מכירה בסמכות היועמ"שית, לאחר שהליך הדחתה נפסל בבג"ץ.
צילום: גלי בהרב-מיארההשב"כ הגיב בהודעה שתוארה כחריגה בפני עצמה. לפי ההודעה, ההחלטה על פתיחת החקירה "התקבלה על ידי ראש השב"כ הרבה לפני מועד קיום הפגישה המדוברת", לאחר "תהליך מסודר של גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי". ההודעה גם ציינה כי "כל ניסיון לייחס החלטות מקצועיות של ראש השב"כ לשיח המתקיים עם גורם כזה או אחר, משולל כל ייסוד". הבעיה: גרסה זו לא מסתדרת עם דבריו של זיני עצמו בישיבת הקבינט, שהתקיימה לאחר הפגישה עם ברדוגו, שם עדיין הציג עמדת התנגדות.
לא פחות מטלטל הוא הפרסום של העיתונאי רונן ברגמן, שחשף כי מאז כניסתו של זיני לתפקיד ראש שב"כ, נאסף מידע מטלפונים של עיתונאים ביקורתיים כלפי נתניהו. לדבריו, נתניהו מרבה מאז להגיש תלונות על הדלפות בדרישה לפתוח בחקירות. השב"כ לא הכחיש את הדברים עד שעת הפרסום. הרקע לכך: לשב"כ יש כלי לאיסוף מטה-דאטה מכלל הטלפונים בישראל, שנחשף לציבור בתקופת הקורונה. בג"ץ אסר אז במפורש על השימוש בו נגד עיתונאים ללא הסכמתם. אם הפעם נעשה שימוש בכלי ללא הסכמת העיתונאים ולמטרה שאינה מניעת מגיפה, מדובר בהפרה ישירה של הנחיית בג"ץ.
פרשה זו מתרחשת על רקע הצהרה שמשכה ביקורת חריפה: זיני אמר לאחרונה כי "הרגשתי שאני כשיר לתפקיד, כי אני נאמן לדרג הנבחר". במפלגת "ישר" תקפו בחריפות: "ראש השב"כ חייב לציבור הסברים - מדוע דן עם אדם שהצהיר שאינו עיתונאי, שופרו של ראש הממשלה, שהגיע במטרה לשכנע אותו לפתוח בחקירה נגד כלי תקשורת?". הפרשן ישי כהן כתב: "יש הרבה ביקורת לא מוצדקת על ראש השב"כ זיני. אבל זה מסוג הסיפורים שאי אפשר לסנגר על ראש השב"כ. אירוע פסיכי ומפחיד".
לשכת ראש הממשלה לא התייחסה לנושא. בחדשות 12, שנגדה מופנית החקירה, הגיבו ב"חמיצות". מתוך ערוץ 12 עצמו דווח: "נתניהו לחץ בחודשים האחרונים בהשפעת חלק משריו על ראש השב"כ זיני שיפתח בחקירה. זיני הסביר לו, כולל בישיבת הקבינט לפני 10 ימים, שהדבר חסר תוחלת. למרות זאת, זיני מקבל את התכתיב של נתניהו ומחליט לפתוח בחקירה". לא ידוע עדיין אילו עיתונאים ייחקרו, מה יהיו כלי החקירה שישמש השב"כ, ועד כמה תחדור החקירה לתנועות ולשיחות של מי שמסר את הידיעה לערוץ.
השאלות על עצמאות השב"כ, חיסיון המקורות של עיתונאים וגבולות הכוח של השלטון על מערכת הביטחון נותרות פתוחות, ועל פי הדיווחים צפויות להגיע לדיון משפטי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה