ועדת החוץ והביטחון אישרה את חוק הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות

הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון פרסם הבוקר חוות דעת נוקבת נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים, שהקואליציה מתכוונת להעביר עוד היום בהצבעה בוועדה. המסקנה חד-משמעית: החוק מעניק "פטור מגזרי" לתלמידי ישיבות מחובות חוק שירות ביטחון, ללא כל מנגנון מאזן, ועלול שלא לעמוד במבחן בית המשפט.

היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין מירי פרנקל-שור, קבעה בחוות דעתה כי "הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק, ללא מנגנונים משלימים, מפר את האיזון הנדרש". לדבריה, בהצעת החוק הנוכחית "אין ולו את המינימום של ההסדרים המקרבים אותה אל התכלית הראויה". החוות דעת מפרטת: אין יעדי גיוס, אין סנקציות, אין שלילת הטבות כלכליות, אין פיקוח אפקטיבי.

לפי נוסח החוק, מרגע אישורו ועד ה-30 בנובמבר לא יינקטו הליכי מעצר נגד תלמידי ישיבות שלא מתייצבים לשירות, ובלבד שיצהירו כי הם לומדים 40 עד 45 שעות בשבוע. אך הייעוץ המשפטי מזהיר: מנגנון הפיקוח שנקבע בחוק הוא "תיאורטי בלבד". הביקורת הראשונה על הישיבות תיערך רק לאחר תקופת "בין הזמנים", כלומר לאחר כשלושה חודשים, כך שבפועל ייוותר פחות מחודש וחצי לפיקוח ממשי על ישום ההסדר.

בנוסח המעודכן שהוצג לפני ההצבעה בוטלו גם מנגנוני אכיפה מרכזיים שהיו בנוסח המקורי: הוסרו עיצומים כספיים על ראשי ישיבות שהצהירו תצהירי שקר, בוטל התנאי שאסר על תלמידי ישיבות לעבוד, ובוטל התנאי שחייב התייצבות לצורך קבלת דחיית שירות. עוד הוסרו הוראות פיקוח שחלו גם על ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ציוניות, צעד שלא נדון בהרחבה בוועדה. ואם ישיבה תיתפס בהפרה - תלמידיה פשוט יוכלו להירשם לישיבה אחרת.

בניגוד לתיאורים שנשמעו בחלק מהכיסויים התקשורתיים, החוק אינו מעניק חסינות גורפת לכל חרדי שאינו מתגייס. מי שאינו לומד בישיבה ואינו מגיש תצהיר על לימוד תורה - צו המעצר נגדו יישאר בעינו. ההקפאה חלה אך ורק על תלמידי ישיבות הרשומים ולומדים לפי ההגדרה שבחוק.

הצבעה זו היא חלק מבליץ חקיקה שמאיצה הקואליציה בשבוע האחרון לפני פיזור הכנסת לקראת הבחירות. בין החוקים הנוספים שמקדמת הממשלה: חוק יסוד לימוד תורה, ביטול רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא, פיצול חלקי של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וגרסה מצומצמת של חוק התקשורת שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי. לאחר פיזור הכנסת ניתן יהיה לקדם חקיקה רק בהסכמה רחבה.

במקביל לחוק הגיוס, מקדמת הקואליציה גם חוק שמאריך את שירות החובה מ-30 ל-32 חודשים. גם כאן התגובות מהצבא חריפות, אך מטעם שונה לחלוטין: צה"ל דוחף להארכה של 36 חודשים ולא 32, ורואה את המהלך כ"קרב בלימה" בלבד. "זה עדיין לא טוב לצבא", אמר בכיר בצה"ל. "זה קרב בלימה לפני שנגיע למצב בלתי הפיך. אנחנו לא רוצים, אך נאלצים להסכים. המצב הזה מעמיד את צה"ל עם הגב אל הקיר".

אותו בכיר לא חסך ביקורת ישירה על הדרג המדיני: "זה על הראש של הדרג המדיני. הם מעבירים את חוקי הבושה. במקום שידאגו לחיילים, דואגים למשתמטים". מהמפקדים הבכירים ועד הרמטכ"ל אייל זמיר, מנסים גורמים בצבא להזהיר מפני פגיעה אנושה במערך המילואים, שנאלץ לשרת בעצימות גבוהה בשל ריבוי הזירות.

ועדת החוץ והביטחון אישרה היום את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, לאחר 86 ישיבות שבהן גובש הנוסח המקורי - אך לדברי היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, "הנוסח שגובש לאחר 86 ישיבות הוחלף למעשה בהסדר אחר לחלוטין". אפיק הוסיפה כי "בעיניי, הדבר פוגע בתקינות הליך החקיקה" - דברים שעשויים להוות בסיס לעתירות משפטיות עתידיות. חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה ברך על האישור: "בשעה זו אישרנו בוועדת החוץ והביטחון את הצעת החוק המפסיקה את מעצרם הנפשע של לומדי התורה", ואילו חברו יעקב אשר מיהדות התורה תקף את הייעוץ המשפטי: "עד לפני שנתיים היו בכל הארץ 15 אלף משתמטים, כיום יש כבר 90 אלף, וידכם הקשה עוד נטויה. הפכתם ביום אחד 90 אלף איש לפורעי חוק". גם מתוך הקואליציה עצמה נשמעו קולות ביקורתיים: יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ הודיע כי הליכוד שוקל להגיש הסתייגויות לחוק, על רקע מחלוקת עם דגל התורה על נוסח חוק יסוד לימוד תורה.

פרוש הוסיף כי "אישור הצעת החוק הוא מסר כי רוב העם היהודי בארץ ישראל מתנגד למעצר לומדי תורה, דבר שמקטרג חלילה על ארץ ישראל", וציין כי הסיעות החרדיות מצפות לאישור סופי של החוק במליאת הכנסת עוד השבוע, בעזרת רוב קואליציוני.

ההצבעה על החוק בוועדה צפויה להתקיים היום, ולאחריה לעבור לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. גם אם החוק יאושר, הוא צפוי להתמודד עם עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, בשים לב לחוות הדעת החריפה של הייעוץ המשפטי של הוועדה עצמה.