צה"ל חשף מתחת לבופור: מנהרות, חדרי ניתוח ומוקשים איראניים נגד מסוקים

יותר מ-20 שנה השקיעו חיזבאללה ואיראן בבניית מערך צבאי תת-קרקעי מתקדם מתחת לרכס הבופור בדרום לבנון. השבוע, לאחר מבצע של אוגדה 36 בפיקוד תא"ל יפתח נורקין, נחשפה התשתית במלואה: מנהרות באורך קילומטר ויותר, חדרי ניתוח מאובזרים, מטענים, טילי נ"מ ומוקשים איראניים שתוכננו להפיל מסוקים של צה"ל וחיל האוויר.

האוגדה השלימה את ההשתלטות על רכס הבופור ועל רכס עלי טאהר, טיהרה אותם ממחבלים ואיתרה את התשתיות שנבנו, לפי צה"ל, במימון, הנחיה וסיוע ישיר של איראן. "השלמנו את המהלך לכיבוש רמת נבטיה ורכס הבופור. זה מרחב דרמטי להגנה על אצבע הגליל, מטולה והיישובים כאן", אמר תא"ל נורקין. "אנחנו מוכנים לכל תרחיש וחזרה ללחימה".

המבנה שנחשף בפנים המנהרות מותיר מעט מקום לדמיון. הכניסות רחבות, המעברים מסודרים. בפנים נמצאו חדרי מגורים, מטבחים, מקלחות, שירותים, מחסני מזון ומים בכמויות גדולות - תשתית שאפשרה למחבלים לשהות שם חודשים ללא יציאה לפני השטח. סא"ל ח', מפקד סמ"ך 1 ביחידת יהל"ם, תיאר את המקום כ"פרויקט הנדסי עצום שנבנה במשך כמעט עשרים שנה". לדבריו: "היד האיראנית פה ברורה. הם תכננו, הם ביצעו והם הכווינו את הפרויקט הזה".

אחד הממצאים הבולטים ביותר הם המוקשים מסוג "ג'אסם" מתוצרת איראנית. אלה מוקשים שתוכננו להיות מופעלים על ידי לחץ האוויר שיוצרים להבי המסוקים - כלומר, נועדו לקפוץ לאוויר ולפוצץ כלי טיס בעת פשיטה מוסקת. "זאת פעם ראשונה שאנחנו מאתרים מוקשים מהסוג הזה. מוקשים נגד מסוקים זה משהו שמאוד הטריד את האמריקאים שפעלו באיראן", אמר סרן ב', קצין האג"ם ביחידת יהל"ם. הוא אף העביר לצבא ארה"ב את המידע שנאסף על המוקשים. בנוסף נמצאו מקלעי נ"מ כבדים דו-קניים עם תחמושת רבה, שהוצבו משני צדי הרכס כהכנה לפשיטה מוסקת.

פרט חריג במיוחד חשף סרן ב': בתוך אחת המנהרות נמצא חדר ניתוח מאובזר לטיפול רפואי במחבלים מבלי להוציאם מהמתחם. "ראיתי חדרי ניתוח - וגם, לא ברמה כזאת - רק בתת-הקרקע בעזה שבו שהה יחיא סינוואר", אמר סא"ל ח'. לדברי סרן ב', המנהרה הראשית שבה ביקרו היא בעלת אורך של 1.3 קילומטר, ואורכה הכולל של כל תשתית הוא למעלה מקילומטר. "אם יוצאים מכאן החוצה, רואים את מטולה מול העיניים. מכאן בוצע ירי לעבר ישראל", ציין.

כיבוש הרכס בוצע לאחר תכנון של שבועות, שכלל פעולות הסחה, טיהור מרחב הליטני ממחבלים, והקמת מערך גישור שאפשר את חציית הנהר בהפתעה. כוחות ההנדסה ביצעו גישור על הליטאני - פעולה שצה"ל לא ביצע עשרות שנים. לאחר החצייה יצאו החטיבות להתקפה: גולני הסתערה על הרכס, גבעתי חצתה ראשונה את הליטאני, חטיבה 7 אבטחה את האגף המערבי, יחידת יהל"ם נכנסה לתשתיות התת-קרקעיות וחטיבת האש בודדה את המרחב. בסך הכל נהרגו כ-200 מחבלים, רובם בגזרות שאפשרו את הכניסה לבופור.

חיזבאללה ניסה לעכב את הפעולה באמצעות שיגור רחפנים, חוליות מחבלים וירי תלול מסלול - אך נסוג כמעט ללא קרב משמעותי. "לנוכח התקפת כוחותינו, האויב נטש את המקום כמעט ללא קרב", אמר קצין בכיר בפיקוד הצפון. חטיבת הקומנדו פשטה על הכפר ארנון, חיסלה מחבלים ופגעה בחוליות שניסו להימלט.

ברכס עלי טאהר הסמוך המצב שונה. עשרות מחבלי חיזבאללה עדיין נצורים מתחת לאדמה. צה"ל שולט בכל הפתחים והיציאות ומונע כל ניסיון לתגבור. "אלה שיצאו - הרגנו אותם", הבהיר הבכיר. בשל ערפל ותוואי שטח קשה, ההערכה היא שמספר מחבלים הצליחו בכל זאת לחמוק. הבכיר הגדיר את הרכסים "קלאץ'" אסטרטגי של יחידת "באדר" של חיזבאללה, ואמר: "אנחנו יושבים כרגע עם החרב על הצוואר של חיזבאללה". לדבריו, "מצפון לו אין עוד קווי הגנה דומים עד אזור הבקאע או הדאחיה בביירות".

רב-סרן ד', מפקד פלוגה בגדוד 12 שגדל במטולה, לא הסתיר את ההתרגשות: "בילדותי, במלחמת לבנון השנייה, הסתכלנו על הצד השני והוא הרגיש כמו מפלצת שמעבר לגדר. היום אין גאווה גדולה יותר מלעמוד כאן, להשמיד את תשתיות האויב ולאפשר שקט לתושבי הצפון".

בשאלת גורלן של המנהרות, צה"ל מסר כי ייתכן שיושמדו אך ההחלטה תלויה בדרג המדיני. תא"ל נורקין אמר כי "הכוחות פועלים כעת בהגנה תחת הפסקת האש ומוכנים לכל תרחיש", וציין שחיזבאללה ממשיך לנסות לשפר את עמדותיו ולרענן את כוחותיו ברכס עלי טאהר.