ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לראש השב"כ דוד זיני לפתוח בחקירת דלף סוד בנוגע להדלפת מועד פתיחת מבצע "שאגת הארי" לחדשות 12. זיני התנגד בתחילה בנחרצות לפתיחת החקירה, אף הביע את עמדתו בגלוי בדיוני הקבינט - אך בסופו של דבר נאלץ לקדם את הבדיקה בעקבות לחץ מתמשך מראש הממשלה וחוות דעת פנימית של הייעוץ המשפטי בשב"כ שקבעה כי הנחיית נתניהו מחייבת פתיחה בחקירה.
לפי הדיווחים, לאחר פתיחת המבצע הצטבר בסיס מידע המצביע על כך שמועד התקיפה הודלף לכלי תקשורת. האירוע עורר ביקורת חריפה בקרב האמריקנים, שהתרעמו על ההתנהלות הישראלית בכל הנוגע לאבטחת המידע ותיאמו את הביקורת עם מקביליהם הישראלים. בהתאם לכך הנחה שר הביטחון ישראל כ"ץ את הממונה על הביטחון במשרד הביטחון לבחון את הנושא. בתום הבדיקה המליץ הגוף לפתוח בחקירה.
נתניהו הנחה את השב"כ לחקור - אך בארגון לא מיהרו לקדם את הבדיקה. באחד מדיוני הקבינט הבהיר זיני בגלוי כי אמנם ניתן לחקור, אך הסיכוי להגיע לחקר האמת הוא נמוך, ככל הנראה בגלל ריבוי יודעי הסוד. לאחר אותו דיון הוציא נתניהו הנחיה נוספת ומחמירה יותר - לחקור ולהגיש ממצאים. זיני, שבתחילה הציג קשיים מקצועיים, קיבל מהייעוץ המשפטי של הארגון פרשנות לפיה ההנחיה מחייבת פעולה.
לפרשה צורף עוד פרט שהלהיט את הסערה: יעקב ברדוגו, פרשן ערוץ 14 והדמות הקרובה לנתניהו, חשף בשידור כי נפגש עם זיני ועם עוזרו, במטרה לקדם את פתיחת חקירת ההדלפה לחדשות 12. לאחר מכן פנה זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וביקש אישור מיידי לפתוח בחקירה. השב"כ הגיב בהודעה רשמית שדחתה בתוקף את הקישור בין הפגישה עם ברדוגו לבין ההחלטה לחקור: "החלטה בעניין הצורך בחקירת דלף התקבלה על ידי ראש השב"כ הרבה לפני מועד קיום הפגישה המדוברת", נכתב בהודעה, שהוסיפה כי "ראש השב"כ מקיים מעת לעת פגישות עם עיתונאים מכלי תקשורת שונים ומגוונים".
בשב"כ הדגישו גם נקודה מרכזית בנוגע לאישור היועצת המשפטית: מאחר שהחקירה אמורה להתמקד באנשי מערכת הביטחון בלבד ולא בעיתונאים, אין צורך לקבל אישור מבהרב-מיארה אלא להתבסס על סמכויות הארגון החשאי ועל ההנחיה שניתנה. "מטרת חקירת הדלף היא לסתום את הפריצה במערכת הביטחון", ציינו בשירות.
שר המשפטים יריב לוין יצא הערב, ראשון, להגנתו של ראש השב"כ דוד זיני, וסיפק לו גיבוי פומבי חריף על רקע גל הביקורות שמלווה את זיני מאז כניסתו לתפקיד. "אני בוטח בראש שב"כ, וחושב שהוא עושה את עבודתו כפי שצריך ומגבה אותו", אמר לוין בריאיון לרשת ב'.
צילום: יריב לויןלוין התייחס ישירות לדברים שהודלפו השבוע, שבהם אמר זיני כי אחת מהסיבות שבגינן נבחר לתפקיד היא כשירותו "להיות נאמן לדרג הנבחר". השר לא התנצל ולא ביטל את הדברים, אלא הפך את הביקורת עליהם לנשק: "הסערה סביב דברים אלו היא ההוכחה הטובה ביותר עד כמה המערכות שלנו זקוקות לתיקון עמוק".
לוין הוסיף כי אין מדובר בסערה שנולדה מתוך ביקורת לגיטימית, אלא בהמשך ישיר של מערכה מאורגנת. "נוהל נגד ראש השב"כ קמפיין כדי למנוע את בחירתו", קבע השר, ורמז שהביקורות הנוכחיות הן חלק מאותו מאמץ שלא הסתיים עם מינויו של זיני.
גם הפגישה שקיים זיני עם הפרשן יעקב ברדוגו עלתה לדיון. לוין לא הסתיר ביקורת, אך הציב אותה בהקשר רחב יותר. "יש רעה חולה של עיסוק של בעלי תפקידים ציבוריים בכירים שאינם נבחרי ציבור בקשר תמידי עם עיתונאים ובהדלפות ובדברים אחרים", אמר. "בסוף יש הרבה מאוד אמירות שנעשו כלפי ראש השב"כ באופן אישי, ואפשר להבין את הרצון הרבה פעמים להסביר את הדברים". אבל לוין הוסיף מסקנה ברורה: "ככל שהמגע הזה יהיה פחות, הדבר הזה הוא עדיף".
בד בבד עם הגיבוי לזיני, לוין ניצל את הריאיון לתקוף בחריפות את בית המשפט העליון. בג"ץ קבע כי יש לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה, לאחר שההצבעה שבה נבחר עורך הדין מיכאל ראבילו תועדה על ידי חברי כנסת. לוין לא קיבל את הפסיקה. "אני חושב שמדובר בפסיקה בלתי חוקית. אני וודאי לא קורא לא לציית, משום שאין למה לציית. הפסיקה היא פשוט נעדרת כל סמכות", אמר.
במקביל לגיבוי הפוליטי של לוין, מתפתחת לזיני חזית נוספת, הפעם סביב עניין הכהניסטים. מחר יתכנסו חמישה שופטי בג"ץ לדון בעתירה שהגיש יחזקאל חסון נגד רשמת המפלגות, לאחר שביקש לרשום מפלגה חדשה בשם "ישראל יהודית שלמה ואיתנה". השב"כ, בתקופת ראש השירות הקודם רונן בר, בדק את הבקשה לעומק והמליץ לרשמת לסרב לה, בטענה כי שתי הדמויות הבולטות במפלגה, מיכאל בן-ארי וברוך מרזל, הן פעילי תנועת "כך" של מאיר כהנא שהוכרזה כארגון טרור. הרשמת אימצה את ההמלצה, והיועצת המשפטית לממשלה גיבתה אותה.
אלא שזיני פעל אחרת. משרד המשפטים שלח לבית המשפט העליון בקשה שבה נמסר כי ראש השב"כ פנה ליועצת המשפטית וביקש לבחון את עמדת השב"כ שניתנה לפני כניסתו לתפקיד, ולבדוק את "התקפות והעדכניות של המידע המודיעיני". כתוצאה מכך, השב"כ עתיד להעביר לפרקליטות המלצה חדשה, פחות חד-משמעית מזו שנתן בר. עורך הדין של חסון ומרזל לא הסתיר את שמחתו על השינוי.
ההתנהלות של זיני בתשעת חודשי כהונתו מצטיירת לפי הדיווחים כשרשרת של סערות, שחלקן נבעו ממה שמוגדר כמשגים של טירון וחלקן נופחו מעבר למידתן. בין האירועים שהוזכרו: הסגת התא הלהט"בי בשב"כ, הסרת פינת הנצחה לנופלים, האמירה על נאמנות לדרג הנבחר, הפגישה עם ברדוגו, ופנייה ליועמ"שית בעניין הדלפות - פנייה שביצע לאחר שלכאורה דחה בעצמו את הלחצים לעשות זאת.
בדיון בבג"ץ מחר צפויה ההמלצה החדשה של השב"כ להיות מוקד מרכזי, וייתכן שהשופטים יידרשו להכריע אם ניתן לשנות המלצה שכבר עמדה בבסיס החלטת הרשמת - ובמה נשתנו הנסיבות שמצדיקות זאת.
גיבוי לוין לזיני ניתן ברגע שבו ראש השב"כ מתמודד עם שורה של חזיתות בו-זמנית, ומחר צפויה להוסיף עליהן גם עימות משפטי בבית המשפט העליון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה