מקורבת לחפץ העידה על "תרגיל הפגישה האקראית" במשפט נתניהו

המקורבת לעד המדינה ניר חפץ העידה ביום ראשון בדלתיים סגורות במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. בית המשפט התיר לפרסם את זהותה כמי שנתנה את העדות, לאחר בקשת כתבי המשפט, אך שמה עצמו נותר אסור בפרסום והיא מוזכרת כ"המקורבת" בלבד. בהחלטת בית המשפט נכתב כי "העדות סבה בעיקרה על הליכי חקירה שהתנהלו בעניינה של העדה".

צילום: בנימין נתניהו

מדובר בעדות ראשונה מסוגה במשפט, שעוסקת ישירות בתרגיל החקירה שבוצע לחפץ לפני שהפך לעד מדינה נגד נתניהו. תרגיל "הפגישה האקראית", שבו הפגישו חוקרים בין חפץ לבין המקורבת אליו, עורר ביקורת נרחבת ועומד במרכז טענות ההגנה בנוגע לדרכי פעולת הפרקליטות.

לפני שלוש שנים, במהלך המשפט, תיארה הפרקליטות בעצמה את התרגיל. בתגובה לבקשת הסנגורים לקבל חומרי חקירה, נמסר כי בישיבת סטטוס שנערכה ב-20 בפברואר 2018 נערכה סקירה על "כלל פעולות החקירה שבוצעו ביום זה וכן על פעולות החקירה הצפויות בתיק". צוין בנוסף כי "דווח לנוכחים בישיבה, בהם גורמי הפרקליטות המלווה שנכחו בה, על הכוונה לבצע למחרת חיפוש אצל מקורבת לחפץ וכן על כוונה לחקור אותה ולבצע פגישה אקראית בינה לבין חפץ". הפרקליטות הודתה כי ידעה על התרגיל שבוצע כדי "לייתר מחלוקות".

חפץ עצמו, בעדותו במשפט, הבהיר שהתרגיל לא היה הגורם שהניע אותו לחתום על הסכם עד המדינה. "הוא לא היווה שיקול בקבלת ההחלטה שלי", אמר. לדבריו, שלושה שיקולים אחרים הובילו אותו לחתום: העובדה שמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר כבר חתם על הסכם, החשש שאם שאול אלוביץ' יחתום על הסכם דומה הוא יאבד שליטה על גורלו, והתחושה שהוא נמצא "זמן כל כך ארוך במעצר בגלל שראש הממשלה, שמבחינתי אני נמצא שם בין היתר בשבילו, לא מוכן לבוא להיחקר".

על אמצעי הלחץ שהופעלו על חפץ לפני שחתם על ההסכם, תיאר כי "המשפחה עברה תופת. היו לחצים פיזיים, וגם אחרים, שהלכו והתגברו לממדים מפלצתיים". חלק מאותם לחצים פורסמו לאורך השנים, ועל חלקם הוטל צו איסור פרסום. הצו הופר בעבר על ידי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שכיהן אז כשר המשפטים.

חפץ חתם על הסכם עד המדינה כ-14 ימים לאחר ביצוע תרגיל "הפגישה האקראית". הסכם זה הפך את עדותו לאחת המרכזיות בתיק 4000, שבמסגרתו מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חפץ היה אחד המקורבים ביותר לראש הממשלה ולמשפחתו, ועדותו נחשבת לרכיב מהותי בתביעת המדינה.

בעקבות עדות המקורבת, צפויות הצדדים להמשיך ולהתמודד עם שאלות הנוגעות לכשרות הליכי החקירה שקדמו לחתימת ההסכם עם חפץ. ההגנה מבקשת לבסס טענה כי אמצעי החקירה שהופעלו היו פסולים ופגמו בלגיטימיות הראיות, ואילו הפרקליטות עומדת על כך שהתרגיל לא השפיע בפועל על החלטתו של חפץ להפוך לעד מדינה.