הנשיא לשעבר של איראן, מחמוד אחמדינז'אד, נעצר ומוחזק במעצר בית על ידי ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, כך טוענים ארבעה בכירים איראנים. לפי הטענות, מאחורי המעצר עומד חשד כבד: אחמדינז'אד שיתף פעולה עם ישראל במסגרת תוכנית להפלת המשטר האיראני. תחקיר מקיף המבוסס על גורמים אמריקניים, ישראליים ואיראניים חושף כי המוסד הישראלי ניהל במשך שנים מבצע חשאי וחסר תקדים: גיוס אחמדינז'אד כנכס מודיעיני ומועמד אפשרי להנהגת איראן לאחר הפלת המשטר.
המידע הגיע מארבעה בכירים איראנים, שמסרו כי המעצר בוצע לאחר שנחשף לכאורה הקשר בין אחמדינז'אד לבין ישראל. המדובר בטענה חמורה ביותר, שכן ישראל נחשבת מזה עשורים לאויבת מספר אחת בשיח הרשמי של הרפובליקה האיסלאמית. שיא חריג ביוצאות הדופן של המבצע: דוד ברנע, ראש המוסד דאז, טס בעצמו לבודפשט בשנת 2024 ונפגש עם אחמדינז'אד פנים אל פנים. זמן קצר לאחר מכן עדכן המוסד את ה-CIA כי נוצר קשר עם הנשיא האיראני לשעבר. בנוסף, לפי גורמים אמריקניים, ישראל מימנה בחשאי בשנים האחרונות את הוצאות הדיור והנסיעות של אחמדינז'אד, ואנשי מודיעין נפגשו עמו בכמה הזדמנויות מחוץ לאיראן.
הפגישות התקיימו תחת כיסוי מוקפד. בתחילת 2024 פנה בכיר בממשלת הונגריה לפרופסור גרגיי דלי, נשיא אוניברסיטת לודוביקה בבודפשט, בבקשה חריגה: לארח כנס בנושא שינויי אקלים ולהזמין אליו את אחמדינז'אד. "הכנס נועד לשמש כיסוי לפגישות חשאיות בין אחמדינז'אד לבין אנשי מודיעין ישראלים", אמר דלי בריאיון. למרות חששותיו מפגיעה במוניטין, הסכים. "יש לך שני אויבים, ואם האויבים האלה רוצים לדבר זה עם זה, הדבר הטוב ביותר הוא לאפשר להם לדבר", הסביר. דלי הודה שמילא תפקיד של "איש קש" שאפשר את קיום המפגשים.
מאבטחיו האיראנים של אחמדינז'אד מיחידת "אנסאר" של משמרות המהפכה, שליוו אותו בנסיעותיו, חשו שמשהו אינו כשורה. בדו"ח שהגישו לאחר ביקורו ביוני 2025 בבודפשט, כתבו כי לפחות פעמיים הצליח אחמדינז'אד להיעלם מהם לפגישות ממושכות. כשעומת עם כך, טען שנפגש עם פרופסורים באוניברסיטה.
הפרסום מגיע ברקע מוזר במיוחד: בשבוע שעבר נראה אחמדינז'אד בפומבי בהלווייתו של המנהיג העליון עלי חמינאי שחוסל, כך שהמעצר לא ניכר כלפי חוץ. ההופעה הייתה מטרידה: מעיל עבה למרות חום של כ-32 מעלות, מסכה רפואית משוכה מתחת לסנטרו, ראש מורכן, ומוקף מכל עבר באנשים שנראו כאנשי ביטחון. היעדר כל סימן גלוי לכליאה מעיד, לפי הדיווחים, על אופי המעצר - עצור בביתו, ולא בכלא רשמי, באופן שמקשה על אימות הדבר מבחוץ.
אחמדינז'אד, שכיהן כנשיא איראן בין השנים 2005 ל-2013, הפך בשנים האחרונות לדמות אופוזיציונית שנויה במחלוקת. הוא ריכך את הרטוריקה האנטי-ישראלית, מתח ביקורת על מנגנוני הביטחון ועל השחיתות השלטונית, והחל ללמוד אנגלית ואימץ לבוש מערבי. הוא ביקר פומבית את המנהיגות הדתית, כולל את המנהיג העליון עלי חמינאי, ואף נמנע מלהשתתף בבחירות לאחר שפסילתו אושרה שוב ושוב. בתקופה האחרונה נודע לו גם בשל ציוצים ופרסומים לא שגרתיים ברשתות החברתיות, שנתנו תחושה של מישהו שאיבד את חסות המשטר.
המניע האמיתי לשיתוף הפעולה, לפי מקורביו, לא היה כסף אלא שאיפה לשלטון. עבדולרזא דאוורי, יועץ בכיר לשעבר שהסתכסך עמו, אמר: "אחמדינג'אד לא היה עושה את זה בשביל כסף. הוא היה עושה את זה בשביל כוח." לפי מקורב ממעגלו הקרוב, לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות נוספת לנשיאות, הגיע אחמדינז'אד למסקנה שאינו יכול לחזור לשלטון כל עוד הרפובליקה האיסלאמית נותרת על כנה. הוא הציג את עצמו בפני מקורביו כדמות שתוכל להוביל את איראן מבפנים, בדמיון לבוריס ילצין לאחר קריסת ברית המועצות. אותו מקורב הוסיף כי אחמדינז'אד אמר ישירות שאם יעמוד בראש איראן, המדינה תכיר בישראל ותנרמל עמה יחסים.
בעבר ציין אחמדינז'אד כי אמו הצביעה במשך 30 שנה לטובת חמינאי, ניסוח שנתפס כביקורת עוקצנית על עיוורון הציבור האיראני כלפי המנהיגות. ההצהרות הללו הרחיקו אותו עוד יותר מהממסד הדתי-ביטחוני שחיזק את כוחו בתקופת נשיאותו.
אם הטענות נכונות, מדובר בצעד דרמטי של המשטר האיראני נגד אחד האנשים הבכירים ביותר שעמדו בראשו. הפעלת מנגנון המודיעין של משמרות המהפכה כנגד נשיא לשעבר - ובעילה של שיתוף פעולה עם ישראל - מסמנת רמה חדשה של הסלמה פנים-איראנית.
עד כה, לא ניתנה כל תגובה רשמית מטעם הממשלה האיראנית, ממשרדי משמרות המהפכה, או מצדדים הקרובים לאחמדינז'אד. המוסד לא הגיב לפניות בנושא, ודוברו של אחמדינז'אד סירב להגיב. המשטר האיראני נוהג לפעול בשקט מוחלט בסוגיות הנוגעות לעצורים פוליטיים בכירים, ולעיתים שנים עוברות לפני שהאמת מגיעה לציבור.
ישראל מצדה לא הגיבה לדיווחים. בירושלים נהוג לא להתייחס לטענות הנוגעות לפעילות מודיעינית באיראן, ולפיכך לא ניתן לאמת מהצד הישראלי את הטענה בדבר קשר כלשהו עם הנשיא לשעבר. ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן אישר לאחר חשיפת הפרשה כי התוכנית כללה "רצף של מבצעים מיוחדים, מאוד מאוד ייחודיים", והוסיף כי אחמדינז'אד היה חלק מאותו רצף.
בשלב זה נותרות רבות מהעובדות עמומות: לא ידוע מתי בדיוק בוצע המעצר, מה טיב ההוכחות שנחשפו לכאורה, ומה צפוי לאחמדינז'אד בהמשך. מעצר בית של נשיא לשעבר, ללא הכרזה רשמית, מציב את המשטר האיראני בפני שאלות שקשה לו לענות עליהן בפני הציבור שלו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה