הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר שיגר היום (שני) מכתב חריג לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, שבו הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק המבקשת להקפיא את הליכי האכיפה נגד תלמידי ישיבות שאינם מתייצבים לשירות צבאי. המכתב נשלח שעות ספורות לאחר שוועדת החוץ והביטחון אישרה את ההצעה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
Benyamin Netanyahu (22-09-2015)צילום: בנימין נתניהוהצעת החוק, המקודמת בימים אלה בכנסת, קובעת כהוראת שעה כי עד ל-30 בנובמבר 2026 לא ייעצרו תלמידי ישיבות שהוכרזו כמשתמטים משירות, אלא במקרים חריגים בלבד. במקום המעצר, יידרשו תלמידי הישיבות להתייצב לבדיקות ולפיקוח במועדים שייקבעו, מבלי שיוחזקו בפועל.
זמיר לא הסתפק בהתנגדות עקרונית בלבד. בחוות דעתו פירט כי החוק מחליש את אכיפת חובת הגיוס ופוגע בעיקרון השוויון בשירות הצבאי, ערך שצה"ל רואה אותו כיסוד מוסד. לדבריו, מנגנון שמאפשר לאדם שהוכרז כמשתמט להמשיך בחייו מבלי להיעצר, שולח מסר בעייתי לכלל המשרתים ולמי שעתיד להתגייס.
הרמטכ"ל כתב במכתבו כי "הצעת החוק הונחה בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריג בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות". זמיר הבהיר כי ההצעה אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, ואף עלולה להשיג תוצאה הפוכה. "היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. "בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי".
הצעת החוק מגיעה על רקע המשך המאבק הציבורי והמשפטי סביב גיוס תלמידי הישיבות, שאלה שנידונה גם בבית המשפט העליון. הכנסת מנסה להסדיר את הסוגיה באמצעות חקיקה, אך עמדת הרמטכ"ל מציבה מכשול ישיר בפני ההצעה הנוכחית.
עיקר זעמו של הרמטכ"ל הופנה כלפי מנגנון הביצוע הכלול בהצעה, לפיו תוקם ועדה המורכבת משלושה קצינים בכירים שתהיה מוסמכת לבחון את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר להם מעמד של "בן ישיבה" לצורך החוק. זמיר הביע התנגדות נחרצת למנגנון זה, בנימק שלצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת הקריטריונים הנדרשים, "בייחוד כאשר מדובר בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס תצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית".
לפי עמדת זמיר, גם אם הכוונה מאחורי החוק היא ליצור מסגרת מוסדרת שתאפשר לתלמידי הישיבות להשתלב בהדרגה, התוצאה בפועל תהיה הפוכה, שכן ממילא מי שלא התייצב יוכל לדעת שלא ייעצר, וכך ייפגע כל תמריץ להגיע.
בלב המכתב עמדה אזהרה ערכית חדה. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", כתב זמיר. "מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ויגדיל את אי-השוויון". הרמטכ"ל הוסיף כי מדובר ב"פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים", ושצה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו, לרבות גיוס נרחב של אנשי מילואים ובחינת הארכת שירות הסדיר.
הצעת החוק מקודמת כחלק מניסיונות הקואליציה להגיע לפתרון מדיני לשאלת גיוס החרדים, שנותרת אחת הסוגיות הלוהטות בישראל מזה שנים. עמדת הרמטכ"ל, שנמסרה בחוות דעת רשמית, מוסיפה לה עוצמה ניכרת ועלולה לסבך את המהלך הפרלמנטרי.
נוסף על הביקורת הערכית, הדגיש זמיר את הנזק המבצעי הצפוי: הטלת משימת הבחינה על הצבא "תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות" בתקופת לחימה. בסיום מכתבו קרא לדרג המדיני לפעול מיידית להסרת מנגנון הוועדה מהצעת החוק, תוך שהוא מבהיר כי הוא מבין שהדרג המדיני עשוי לקדם את החוק חרף עמדתו המקצועית.
תגובות לא איחרו לבוא. יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט תקף את עיתוי מכתבו של הרמטכ"ל, וטען כי נוסח הוראת השעה גובש בתיאום מלא עם נציגי משרד הביטחון ואף לפי בקשתם, וכי הצבא החזיק את הנוסח כשלושה שבועות בטרם שלח זמיר את מכתבו. ביסמוט הוסיף כי הוועדה אפשרה באופן חריג למשרד הביטחון להגיש שתי הסתייגויות גם לאחר שחלף המועד הרשמי להגשתן, ושתיהן התקבלו ונכללו בנוסח הסופי. עוד ציין ביסמוט כי במהלך כל הדיונים בוועדה לא הצליחו נציגי צה"ל להציג ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוסו בפועל, ולפיכך לשיטתו הבסיס המעשי לטיעון הרמטכ"ל לא אוכח בשום שלב.
ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש מפלגת "ביחד" נפתלי בנט כתב כי "הרמטכ"ל שוב מתריע מפני אסון מתקרב, וממשלת השבעה באוקטובר שוב בוחרת להתעלם מכל האזהרות". בנט הוסיף כי "מכתב הרמטכ"ל מוכיח שיש פה רק שני צדדים: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו, אין צד שלישי". פורום המילואימניקים הדתי-לאומי הגיב אף הוא במילים חריפות: "אייל זמיר הוא הרמטכ"ל שאתם, ממשלת ישראל, בחרתם למנות. אם כבר בחרתם בו להוביל את צה"ל, לפחות תקשיבו לזעקה שלו". הפורום הוסיף כי "החוק הזה הוא יריקה בפנים שלנו, המשרתים, ופוגע בנצחון ובביטחון המדינה".
כרגע לא ידוע אם הכנסת תיקח בחשבון את עמדת הרמטכ"ל או תקדם את החוק בכל זאת, אך ההתנגדות הצבאית הגלויה צפויה להפוך את ההצבעה על ההצעה למורכבת ומאתגרת עבור מקדמיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה