כלי נשק פוליטי: חוק יסוד לימוד תורה עבר, האופוזיציה וולדיגר מבטיחים לבטל

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: לימוד תורה, בצעד שאין לו תקדים מאז ימי חקיקת חוקי היסוד של מדינת ישראל. החוק, שהוגש על ידי יושב ראש דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל".

מדובר בפעם הראשונה מזה עשרות שנים שמתווסף חוק יסוד חדש לספר החוקים הישראלי, וגם הפעם הראשונה שחוק יסוד מעגן באופן מפורש את זהותה היהודית של המדינה. בקואליציה ובסיעות החרדיות רואים בחוק נדבך מרכזי לקראת קידום חוק פטור מגיוס עתידי, וכלי משפטי לחיזוק מעמדם של לומדי התורה מול טענות לאי שוויון בבית המשפט העליון.

ההצבעה עברה ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים, כחלק מדיל פוליטי שגיבש נתניהו מול המפלגות החרדיות רגע לפני פיזור הכנסת ה-25. על פי הסיכום בין הצדדים, הקואליציה אישרה את חוק יסוד לימוד תורה כחוק הדגל של החרדים, ובתמורה יקודמו גם החוקים להחלשת תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת. בהמשך השבוע צפוי לעלות גם חוק העריקים.

עם זאת, הנוסח שאושר הערב מתון יותר מהגרסה המקורית. בעקבות הערות הייעוץ המשפטי לכנסת רוכך החוק, כך שלא נקבע עוד כי יש לאזן את ערך לימוד התורה מול ערכים חוקתיים אחרים. הנוסח הסופי מסתפק בעיגון לימוד התורה כערך יסוד, מבלי לקבוע היררכיה מפורשת בינו לבין ערכים אחרים.

המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הבהירה בוועדת הכנסת כי "המחיקה של סעיף 2 לא משנה דבר" - והזהירה שהחוק עשוי להביא למצב שבו תלמידי ישיבות יקבלו הטבות כשל לוחמים. ביום חמישי שעבר, עוד לפני ההצבעות, פרצה מהומה בוועדת הכנסת כשלומי קרב התפרצו לחדר הדיונים. "אתם ישנתם טוב בלילה, המדינה הזו תתהפך - אלפים יהיו פה", צעקו לעבר יו"ר הוועדה אופיר כץ. אחד הנוכחים פנה לעבר יו"ר יהדות התורה גולדקנופף: "אני מתחנן אליך, תציל פה נפשות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתתף בהצבעה. בולטים במיוחד הצביעו נגד החוק חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז, שניהם מהליכוד, בצעד יוצא דופן של מרד פנימי בשורות הקואליציה.

צילום: בנימין נתניהו

רגע לפני ההצבעה הסופית פרסמו ראשי מפלגות האופוזיציה הודעה משותפת שבה קראו לחברי הקואליציה לא להצביע בעד "פגיעה קשה בצה"ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ"ל". על ההודעה חתמו ראש האופוזיציה יאיר לפיד, גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יאיר גולן, חילי טרופר ויועז הנדל. יו"ר כחול לבן בני גנץ לא חתם על ההודעה המשותפת, בניגוד לשאר ראשי המפלגות הציוניות. "רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהיה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים", כתבו החותמים.

לאחר אישור החוק, לשכתו של גפני מסרה בהתרגשות: "קם הדבר ונהיה!" וציינה כי "לראשונה מאז חקיקת חוקי היסוד של מדינת ישראל, מצטרף חוק יסוד חדש המעגן את זהותה היהודית של המדינה". גפני עצמו נשא דברים לאחר ההצבעה ואמר: "היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל. במשך אלפי שנים לימוד התורה היה הכוח ששמר על העם היהודי בכל תפוצותיו ובכל הדורות. מעתה קבעה גם מדינת ישראל, בחוק יסוד, כי לימוד התורה הוא ערך יסוד". חבר הכנסת יעקב אשר חיזק את הדברים וציין כי עבור הציבור החרדי מדובר בדרך חיים ועמוד השדרה של הקיום היהודי.

גפני הוסיף כי "חוק היסוד הזה יהיה למצפן הערכי של המדינה, ויבטא את ההכרה כי לימוד התורה אינה רק מורשת העבר, אלא היסוד שעליו נשענים ההווה והעתיד של העם היהודי בארצו". הדברים נשמעו כהצהרת ניצחון של תנועת הישיבות מול שנים של מאבק משפטי וציבורי.

יושב ראש ש"ס, אריה דרעי, בירך אף הוא על אישור החוק בלשון חריפה ולוחמנית: "היום רשמנו פרק היסטורי במדינת ישראל. לראשונה, מדינת היהודים מכירה בערכה העליון של התורה הקדושה ובמעמדם של לומדיה". דרעי ניצל את הבמה גם לתקוף את היועמשית, וציין: "זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמש"ית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות".

גל הביקורת מהאופוזיציה היה חריף. חברי הכנסת חילי טרופר ויואז הנדל, יושב-ראש ארגון המילואימניקים, אמרו כי "כך נראית יריקה בפרצופם של לוחמי צה"ל הגיבורים. נבחרי ציבור שדואגים לעריקים במקום ללוחמים", והוסיפו כי "הכנסת הזו לא ראויה למי שנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה." ח"כ אביגדור ליברמן לא חסך לשון: "קואליציית ההשתמטות מבצעת מכירת חיסול של המדינה." ח"כ אפרת רייטן הוסיפה: "נתניהו עיגן הערב בחוק יסוד את ההשתמטות מצה"ל, זו תעודת כניעה של ממשלה שהפקירה את המשרתים." ח"כ גלעד קריב תיאר את החוק כנגוע ב"צחנה פוליטית ומוסרית." נפתלי בנט תקף אף הוא וכינה את הממשלה "הכי אנטי-ציונית", והבטיח כי הממשלה הבאה תבטל את "חוקי הכאוס". טרופר והנדל הצטרפו אף הם להבטחה לפעול לביטול החוק ולקידום חקיקה שתחייב שירות לכולם.

פורום נשות המילואימניקים תקף בחריפות את אישור החוק. "היום הכנסת החליטה שמשפחות המילואים ימשיכו לשאת בנטל לבדן", כתב הפורום בהודעה רשמית. "במקום לפעול להגדלת מספר המשרתים ולהפחתת העומס על המשרתים ומשפחותיהם, אושר חוק שיקל על העברת פטור מגיוס - מה שיעמיק עוד יותר את חוסר השוויון". הפורום התייחס ישירות לנתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ ולחבר הכנסת אופיר כץ: "ידעו בדיוק מה המשמעות של ההחלטה שקיבלו היום והצביעו בעד בכל זאת. אנחנו מאוכזבות שהזעקה שלנו נפלה על אוזניים ערלות". הפורום הודיע כי ימשיך לפעול נגד מה שהוא מגדיר כ"עמקת חוסר השוויון" בחלוקת נטל הגיוס.

התנועה לאיכות השלטון לא המתינה ועתרה לבג"ץ תוך דקות מסיום ההצבעה. בעתירה נטען כי "מאחורי השם התמים הזה, מסתתר ניסיון להכניס את ההשתמטות והפטור מגיוס לתוך סל חוקי היסוד של מדינת ישראל, כדי לעקוף את פסיקות בג"ץ על שוויון בנטל." התנועה הוסיפה כי "מטרת החוק היא לתת לבית המשפט העליון 'משקל נגד' מול עקרון השוויון, ולהכשיר בעתיד פטורים והטבות למשתמטים - בזמן שהלוחמים והמילואימניקים קורסים תחת הנטל."

החוק החדש צפוי להיות מוקד עתירות לבית המשפט העליון בשאלה האם לכנסת סמכות לחוקק חוקי יסוד ללא מגבלות, ובשאלה כיצד יתפרש החוק במסגרת הדיונים העתידיים על גיוס החרדים. בעוד חוק יסוד לימוד תורה כבר נכנס לספר החוקים, הכנסת צפויה להצביע בימים הקרובים על מספר חוקים נוספים שנויים במחלוקת לפני הפיזור הצפוי בסוף השבוע - בהם חוק העריקים, החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת. מאבקים משפטיים סביב משמעות החוק צפויים להימשך עוד שנים.