ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה אמש את הצעת חוק שירות הביטחון, שמשמרת את שירות החובה בצה"ל על 32 חודשים. ההצבעה עברה ביחס של שמונה בעד ואחד נגד, ועתה עוברת ההצעה לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
מה זה אומר בפועל? מי שהתגייס מיולי 2024 ואילך לא ייהנה מהקיצור ל-30 חודשים שהובטח לו. הארכה זו תידחה בחמש שנים שלמות, ותחול רק על מתגייסי יוני 2029, שצפויים להשתחרר בינואר 2032. עד אז, 32 חודשים.
כדי לרכך את המהלך, גובשה תוכנית פיצויים שנועדה לפצות את מה שמכנים "דור המעבר", מחזורי הגיוס של יולי 2024 עד יוני 2026. לפי המודל שגיבשו משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, לוחם חוד בשירות חובה עשוי לקבל תגמול כולל של 8,782 שקלים בחודש עבור החודשים ה-31 וה-32 לשירותו. מדובר במה שמכונה "דמי קיום לחודשים 31-32", ומנגנון הפיצוי הוא פרוגרסיבי: ככל שמועד השחרור המקורי של החייל קרוב יותר לכניסת החוק לתוקף, כך התגמול שיקבל גבוה יותר. ההיגיון ברור: מי שתוכניותיו האזרחיות השתנו בהתראה של שבועות, לא זהה למי שידע על כך חודשים מראש.
מתגייסי יולי 2024 עד יוני 2025 יקבלו 100% מההטבה. מתגייסי יולי 2025 עד יוני 2026 יקבלו 75% ממנה. מתגייסים שייכנסו לצבא לאחר כניסת החוק לתוקף ישרתו 32 חודשים, אך דמי הקיום שלהם בחודשים הנוספים לא ישתנו.
אלא שבתוך חגיגת האישור, נשמעה מהצבא אזהרה שאי אפשר להתעלם ממנה. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תת-אלוף שי טייב, אמר בדיון את הדברים בלי עיגולי פינות: "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים".
טייב לא הסתפק בכך. הוא הוסיף שאם ייאלץ הצבא לחזור ל-30 חודשי שירות, "תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים". כלומר, מה שאושר בוועדה מספיק כדי לא להרע את המצב בשלב זה, אבל לא מספיק כדי להיטיב אותו. מה שצה"ל באמת רוצה הוא שירות של 36 חודשים. את זה הוא לא קיבל.
בדיון השתתף גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שניסה לקצר את הדיון הפוליטי. הוא קרא לחברי הוועדה להפריד בין המשבר הצבאי המיידי לבין מחלוקת גיוס החרדים: "צריך לשים לרגע בצד את המחלוקת על גיוס החרדים, משום שמדובר בפגיעה מיידית בצה"ל". לדבריו, דיוני עומק לטווח הארוך על משך השירות ישאירו לממשלה הבאה.
יש כאן, בין השורות, שאלה שאיש לא שואל בקול רם: אם צה"ל מצהיר בפני הוועדה שהוא זקוק ל-36 חודשים, ומקבל 32, ואלה 32 החודשים כבר גורמים למערך הסדיר לתפקד "בקצה היכולת", אז מה בדיוק נפתר כאן? התשובה היא: הורע הפחות. זה לא אותו דבר כמו שיפור.
כעת עוברת הוראת השעה לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, שצפויה להתקיים בימים הקרובים.
ביטול קיצור השירות הוא צעד שמונע הרעה, לא אחד שנותן לצבא את מה שביקש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה