דו"ח בריאות חושף: פערי ענק בזמני המתנה לניתוחים בין בתי החולים

משרד הבריאות פרסם היום לראשונה דו"ח השוואתי מקיף על זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים ולבדיקות MRI במערכת הציבורית, וממצאיו חושפים פערים קיצוניים בין בתי החולים ובין קופות החולים. בעוד שהמתנה ממוצעת לבדיקת MRI עומדת על 55 ימים, ולניתוחים מסוימים היא מגיעה לכמעט חצי שנה, ישראל עדיין מציגה ביצועים טובים בהשוואה בינלאומית ומקצרת את המדינות המפותחות בכל חמשת סוגי הניתוחים שנבחנו.

הפער הבולט ביותר בדו"ח נוגע לניתוחי ילדים. ילד הזקוק לניתוח כפתורים, שהוא החדרת שפופרת זעירה לאוזן לשיפור השמיעה, ימתין שבוע אחד בלבד בבית החולים איכילוב, אך אותו ילד עם אותה בעיה רפואית ימתין 129 יום בבית החולים סורוקה. בניתוח שקדים, המצב חמור עוד יותר: זמן ההמתנה החציוני באיכילוב עומד על שבוע אחד, לעומת 154 יום במרכז הרפואי לגליל ו-130 יום בבית החולים העמק.

גם בניתוחי קטרקט, הנפוץ ביותר בישראל עם כ-32,000 ניתוחים בשנת 2024, הפערים בולטים. בית החולים כרמל בחיפה רשם זמן המתנה חציוני של 202 ימים - כמחצית מהפונים חיכו יותר מכך. לעומתו, בית החולים לניאדו בנתניה מסיים אותו ניתוח תוך 22 ימים בלבד, ומרכז רפואי שמיר תוך 27 ימים. בתי החולים בפריפריה הציגו לרוב את הזמנים הארוכים ביותר: בית החולים העמק 128 יום, סורוקה 119 יום ויוספטל 110 יום. בצפון הארץ, זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט מגיע לכמעט חמישה חודשים, לעומת ת"א שנמצאת בתחתית הרשימה עם זמן ההמתנה הקצר ביותר.

בניתוח לתיקון בקע, הפערים לא פחות חריפים: ברזילי מבצע את הניתוח תוך 13 יום, בעוד שבבית החולים כרמל ובבילינסון ממתינים 114 ו-112 ימים בהתאמה. בכריתת ערמונית, זמן ההמתנה בכרמל מגיע ל-104 ימים, פי שש מהמתנה של 18 ימים בלבד בבית החולים שמיר. ניתוח יישור מחיצת האף הוא ההמתנה הארוכה ביותר בדו"ח כולו, עם חציון ארצי של 89 ימים - וכמעט מחצית מהמטופלים (49%) ממתינים מעבר ל-90 יום. בהדסה עין כרם, זמן ההמתנה לניתוח זה מגיע ל-260 יום.

לעומת ניתוחים אלה, ניתוחים הקשורים לתחלואה אונקולוגית מבוצעים בזמנים קצרים משמעותית. זמן ההמתנה החציוני הקצר ביותר נרשם בכריתה ושחזור שד, 25 ימים בלבד, ואחריו כריתת המעי הגס עם 27 ימים וניתוחי מוח עם 30 ימים. גם בבתי החולים שהציגו זמני המתנה ארוכים בניתוחים אחרים, נרשמו בתחום האונקולוגי תוצאות טובות בהרבה: בכרמל, ממוצע ההמתנה לניתוח כריתת שד עמד על 15 יום בלבד.

בתחום בדיקות ה-MRI, הדו"ח מציג תמונה מורכבת. בשנת 2025 בוצעו ברחבי הארץ 570,076 בדיקות, עלייה של 8.8% לעומת השנה הקודמת. זמן ההמתנה הממוצע הכולל מהפניית רופא עד ביצוע הבדיקה עמד על 55 ימים, לעומת 57 ימים בשנת 2024, כלומר חל שיפור קל על אף הגידול בביקוש. פרק הזמן הארוך ביותר בתהליך הוא ההמתנה שבין אישור הבדיקה בקופת החולים לבין ביצועה בפועל. זמן ההמתנה הממוצע הארוך ביותר נמדד עבור MRI שד, 66.6 ימים, ואחריו MRI בטן-אגן עם 65.5 ימים.

הפערים בין קופות החולים בתחום ה-MRI אינם פחות חריפים. מבוטחי כללית ממתינים בממוצע 63.7 ימים, מבוטחי מכבי 50.6 ימים, מבוטחי לאומית 46.4 ימים, ומבוטחי מאוחדת ממתינים הכי פחות, 35.5 ימים בלבד. כלומר, מבוטח כללית ממתין בממוצע כמעט כפול מאשר מבוטח מאוחדת לאותה בדיקה. הדו"ח מצביע גם על פער גיאוגרפי: בשנת 2025 ביצעו 94% מתושבי ירושלים את הבדיקה במחוז מגוריהם, לעומת 65% בלבד מתושבי הצפון, ומחצית מתושבי המרכז נאלצים לצאת מהמחוז כדי להיבדק.

על רקע הנתונים, בולטת דווקא ההישג הישראלי בהשוואה בינלאומית. בכל חמשת סוגי הניתוחים שדווחו לארגון ה-OECD, ישראל מציגה זמני המתנה קצרים משמעותית ממדינות מפותחות אחרות. הפער הבולט ביותר הוא בניתוח החלפת מפרק ברך: 70 ימים בישראל לעומת 199 ימים בממוצע במדינות ה-OECD. בניתוח החלפת מפרק ירך, 57 ימים בישראל לעומת 110 ימים. בניתוח קטרקט, 50 ימים לעומת 68 ימים. משרד הבריאות מציין כי הפער לטובת ישראל עשוי להיות גדול עוד יותר בפועל, מאחר שחלק ממדינות ה-OECD כוללות בנתוניהן גם ניתוחים שבוצעו במימון פרטי.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר: "פרסום הנתונים נועד להכווין מדיניות ולשים זרקור. הנתונים האלה מאפשרים לנו לומר איפה אנחנו צריכים לשים את המשאבים ולהשתפר. מערכת מצוינת היא מערכת שיודעת להסתכל בצורה כנה ובוחנת על ההישגים שלה, וגם על הנקודות שבהן היא צריכה להשתפר." על השאלה אם חודשיים הם זמן המתנה ארוך מדי, אמר בר סימן טוב כי "אם ניתוח אינו דחוף ומטופל רוצה לבחור בבית חולים מסוים כי הוא מרגיש שם בטוח יותר, אז חודשיים הם זמן המתנה לגיטימי. אם מדובר בניתוח שנעשה בהקשר של מחלה ממאירה, מובן שזמן ההמתנה הזה הוא ארוך מדי."

פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראשת מנהל טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, שהובילה את פרויקט המדידה, הסבירה כי "זמני ההמתנה לא תמיד משקפים בעייתיות. לפעמים זה נובע מרצון של מטופל להמתין ולחכות יותר זמן כי הוא רוצה לבחור בבית חולים או מנתח מסוים." לדבריה, "הדרך שבה אנחנו משקפים לציבור ולמערכת את מה שקורה, משם מתחיל השיפור. הוא מתחיל מהשקיפות, מהמדידה ומהעובדה שכל המערכת נרתמת יחד." בית החולים כרמל ובית החולים העמק הגיבו לממצאים ואמרו כי הם פועלים להרחבת כושר הניתוח ולצמצום זמני ההמתנה, לרבות באמצעות פתיחת חדרי ניתוח חדשים ושיפור ניצולת הקיים.