בלילה שבין שני לשלישי ביצע יו"ר ועדת הכספים, חנוך מילביצקי, מהלך חסר תקדים: הוא כינס הצבעות על העברות תקציביות של מאות מיליוני שקלים בניגוד לנהלי הוועדה ותוך התעלמות מהתנגדות היועצת המשפטית שלה. כעת קובעת היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עורכת הדין שלומית ארליך, בכתב ובתקיפות: ההצבעות אינן חוקיות ואינן תקפות.
ארליך שיגרה מכתב חריף ביותר למילביצקי, שהועבר במקביל ליועצת המשפטית לכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, וליועץ המשפטי של משרד האוצר, עורך הדין דודי קופל. במכתב היא מאשימה את יו"ר הוועדה ב"הפרה מכוונת של נוהל הוועדה" שפוגעת בתקינות ההליכים ובשקיפות המחויבת כלפי הציבור, "בפרט בתום הכנסת המכהנת".
המוקד המרכזי של הסערה הוא פנייה תקציבית מספר 100, שעניינה משרד ראש הממשלה ומסתכמת ב-393 מיליון שקל. הפנייה כוללת, בין היתר, 100 מיליון שקל למערך ההסברה הלאומי, 90 מיליון שקל למיגון משרד ראש הממשלה, 25 מיליון שקל למטוס "כנף ציון" ו-8.1 מיליון שקל לאבטחת השר לשעבר רון דרמר. לפי ארליך, משרד האוצר העביר את הפנייה לוועדה לקראת השעה 23:00 בלילה שלפני הדיון, ללא חוות דעת משפטית, ללא החלטות ממשלה, ללא היסטוריה תקציבית ועם חוסרים מהותיים רבים.
נוהל הוועדה משנת 2015 קובע במפורש שיש להפיץ פניות תקציביות יומיים לפני הדיון, לאחר בחינה משפטית והשלמת כל החסרים. מילביצקי הורה לפרסם את הפנייה מבלי שחלפו יומיים ומבלי שנבדקה. ואז הגיעה ההפתעה: בפתח הדיון הצהיר מילביצקי שאין בכוונתו להביא את הפנייה להצבעה. בהמשך שינה את דעתו וקיים הצבעה בפתאומיות, מה שגרם לחברי האופוזיציה לנטוש את האולם במחאה. "הנוהל קיים כדי שתהיה יכולת ללמוד את הפנייה, למה ללכת עם הראש בקיר בניגוד לכל הכללים", אמר חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד.
פגם חמור לא פחות נמצא בבקשת עודף מספר 18-002, שנוגעת לעודפי הרשויות המקומיות ומסתכמת בכ-970 מיליון שקל שנועדו לעבור משנת 2025 לשנת 2026. ארליך כתבה כי כבר ב-27 במאי 2026 התריעה בפני היועץ המשפטי של האוצר שמדובר ב"פגם חוקי חמור" ולכן אין לדון בה. הסיבה: בבקשה עצמה צוינה חריגה מהתקציב המאושר בסכום של 67.6 מיליון שקל, והממשלה אינה רשאית להכניס תוכנית לגירעון תקציבי על בסיס הבטחה לביצוע העברה עתידית. למרות כל זאת, מילביצקי הורה לפרסם את הבקשה ולקיים הצבעה, שבה היא אושרה.
מכתב ארליך מתייחס גם לפנייה תקציבית מספר 21 בנושא "הוצאות שונות", שנמשכה על ידי האוצר ולאחר מכן הוגשה מחדש ב-29 ביוני 2026. בפנייה זו קיימות חריגות בשתי תוכניות: מיליון שקל בגין פיצויים למשפחות ילדי תימן, ו-400 אלף שקל בפעילות הקרן למודרי אשראי. לגבי פנייה זו ציינה ארליך כי ככל שמילביצקי ירצה להביאה להצבעה בעתיד, יהיה עליו לתקן את הפגמים ולקיים את הדיון מחדש.
האופוזיציה בוועדה הפגינה התנגדות עוד לפני שהדיון יצא לדרך. חברי הכנסת בליאק ונאור שירי מיש עתיד דרשו מארליך לעצור את ההעברה עוד בטרם ההצבעה. חברת הכנסת נעמה לזימי מהעבודה הוסיפה כי "מדובר בכשלים ברורים ובדברים שגם ככה עקומים, וזה חריג וחמור". חברת הכנסת אורית פרקש הכהן תקפה את תוספת ה-100 מיליון שקל למערך ההסברה הלאומי וכינתה אותה "תוספת אדירה לגוף שנכשל בתפקידו". מנגד, נציגת משרד ראש הממשלה הסבירה כי הכסף מיועד להקמת פלטפורמות הסברה בזמן אמת, מחקרי עומק, פעילות מול קהל אוונגלי ומובילי דעה, ופעילות מול קהילות ייעודיות בארצות הברית.
מילביצקי הצדיק את המהלך בטיעון לוח הזמנים: הכנסת עומדת להתפזר לפגרת בחירות בתוך ימים ספורים, ולכן אין ברירה אלא לקיים את ההצבעות עכשיו. הוא אף הודיע כי אם תתקיים הפסקה בישיבת המליאה, יכנס את הוועדה לדיון נוסף. כעת עומדת בפני מערכת המשפט של הכנסת שאלה מהותית: האם ניתן לבטל בדיעבד החלטות שאושרו בידי רוב, כשהיועצת המשפטית של הוועדה עצמה מכריזה שאין להן תוקף.
כעת ייבחן הייעוץ המשפטי של הכנסת את המכתב ויצטרך להכריע אם ניתן לאכוף את ביטול ההצבעות לפני פזור הכנסת לפגרת הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה