שרן השכל התפטרה מהממשלה אחרי שחוק הפטור לחרדים עבר

יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, פנתה היום, יום שלישי, במכתב לחברי הכנסת מהסיעות החרדיות, וביקשה מהם להצהיר הצהרת גילוי נאות לפני ההצבעה על חוק הקפאת מעצר העריקים. הדרישה מגיעה שעות ספורות לפני שהכנסת אמורה להצביע על החוק, בקריאה שנייה ושלישית.

לפי המכתב, בשל חשש לניגוד עניינים, מוטלת על חברי הכנסת חובה להצהיר האם הוצא נגד קרוב משפחה מדרגה ראשונה צו מעצר בגין אי התייצבות לשירות בצבא. חובת הגילוי חלה על חבר כנסת שבנו, נכדו או קרוב אחר נעצר בפועל, הוצא נגדו צו מעצר, או שמתנהלים נגדו הליכי אכיפה שטרם הסתיימו. מדובר בחוק שיעניק פטור ממעצר ללומדי תורה שנמנעים מהתגייסות, ולפיכך ח"כ שבני משפחתו עלולים ליהנות ישירות מהחוק נחשב כמי שנתון בחשש לניגוד עניינים.

עם זאת, יועמ"שית הכנסת הבהירה כי הגילוי הנאות אינו מהווה מניעה מהצבעה. כלומר, גם ח"כ שיצהיר כי יש לו קרוב משפחה שצו מעצר הוצא נגדו יוכל להמשיך ולהצביע בעד החוק או נגדו. כמו כן, קבעה אפיק כי אין חובת גילוי לגבי קרוב שלא הוצא נגדו צו מעצר, בשל היקפה הרחב של הקבוצה. הגילוי הנאות נועד לשקף בפני הציבור ובפני חברי הכנסת האחרים את מצבו האישי של כל מצביע.

החוק המדובר, המכונה חוק הקפאת מעצר עריקים לומדי תורה, עורר התנגדות נחרצת מצדדים שונים. הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד לחוק, וגם הרמטכ"ל אייל זמיר הביע את עמדתו נגד המהלך. ביום שני שלח זמיר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ, ובו הזהיר כי החוק עומד "בסתירה מוחלטת לצורכי הצבא בעת הנוכחית" ועלול לפגוע ב"לגיטימציה ובאמון המשרתים". צה"ל הבהיר כי הוא זקוק מיידית לאלפי לוחמים, בהיקף של לפחות שתי חטיבות, כדי להתמודד עם הפערים שנוצרו בשנים האחרונות.

Benjamin-Netanyahu (23255006396-cropped)צילום: בנימין נתניהו

הצעת החוק אושרה בוועדת החוץ והביטחון ברוב דחוק של שמונה תומכים מול שבעה מתנגדים, ועלתה למליאת הכנסת במהלך הלילה שבין יום שני לשלישי. לפי הצעת החוק, תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, ובכולל לפחות 40 שעות שבועיות. עבור אותם תלמידים יוקפאו הליכי המעצר מיד עם אישור החוק. הקפאת ההליכים תהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, אך בשל הוראות חוק יסוד הכנסת, אם תוקפה יפוג בתוך ארבעה חודשים ממועד פיזור הכנסת, תוארך אוטומטית עד תום שלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה. בפועל, הקפאת האכיפה עשויה להימשך כחצי שנה.

הצעת החוק אינה כוללת יעדי גיוס כמותיים, לא שנתיים ולא אחרים, וגם לא סנקציות כלכליות או פליליות. כמו כן, בנוסח המעודכן בוטלה מגבלת 90 הימים להקפאת הליכי המעצר שהופיעה בגרסאות קודמות. חובת ההצהרה כי מדובר בתלמיד שתורתו אומנותו תחול הן על התלמיד והן על רבו, באמצעות תצהיר חתום. שר הביטחון יהיה אחראי לגיבוש רשימת הישיבות המוכרות, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות, ויוכל לקבוע באישור ועדת החוץ והביטחון את התנאים להסרת ישיבה מהרשימה.

הרקע לחוק טמון במחלוקת הציבורית הגדולה סביב שאלת גיוס החרדים. עשרות אלפי בחורי ישיבות מסרבים להתגייס לצבא, ובתי המשפט הורו להתחיל להוציא נגד חלקם צווי מעצר. החוק הנוכחי נועד להקפיא את המעצרים ולמנוע את אכיפת פסקי הדין.

הסיעות החרדיות, ובראשן ש"ס ויהדות התורה, תמכו בחוק מאז היווצרותו ומסתמן שישמרו על קו זה גם בהצבעה של היום. מרבית ח"כי הסיעות הללו הם עצמם בני החברה החרדית, ולפיכך ייתכן שלחלקם קרובי משפחה הנמנעים מהתייצבות לצבא. המהלך מגיע לאחר מתיחות פנימית בקואליציה: בציונות הדתית דרשו להקדים חוקים אחרים, אך ש"ס ויהדות התורה סרבו בתוקף, והנהלת הקואליציה קיבלה בסופו של דבר את עמדת החרדים.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, הציג את החוק במליאה ואמר כי "החוק מבקש לבלום את הסחף הנורא של מעצר לומדי תורה לתקופת הבחירות ומעט אחריה, בתקווה כי הממשלה הבאה תצליח להעביר את חוק הגיוס". ביסמוט הגיב בחריפות גם למכתב הרמטכ"ל: "נשאלת השאלה מדוע המכתב נשלח רק לאחר סיום הדיונים וההצבעה בוועדה, ופורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה. אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היה לצה"ל כשלושה שבועות לעשות זאת. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים". יו"ר ש"ס אריה דרעי, שמוביל את החוק, תיאר את ההצבעה על חוק יסוד לימוד תורה שאושר יום קודם לכן כ"ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמשית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות".

עמדת עו"ד אפיק אינה מפתיעה לאור עמדות הייעוץ המשפטי עד כה. הייעוץ המשפטי לכנסת כבר הביע בעבר עמדות חדות נגד חקיקה הקשורה לפטור מגיוס, ופנייתה של אפיק היא המשך ישיר לקו זה.

ההצבעה צפויה להתקיים אחר הצהרים. ברקע עומדת השאלה כמה ח"כים אכן יבחרו להצהיר הצהרת גילוי נאות, ואם הדרישה תגרור ביקורת פוליטית נוספת על החוק ועל מי שיצביע בעדו.

מליאת הכנסת פתחה בהצבעות על רקע מהומה ועימותים חריפים בין הקואליציה לאופוזיציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס אישית למליאה כדי לקחת חלק בהצבעה, וחברי האופוזיציה צעקו לעברו "בושה" ו"לך" ברגע שהגיע לאולם. נוכחותו האישית ממחישה את המשקל הפוליטי שמייחסת הקואליציה למהלך. השר שלמה קרעי הציג את הצעת החוק מדוכן הנואמים והתעמת בחריפות עם חברי האופוזיציה במהלך הדיון, ותקף ישירות את חבר הכנסת מיכאל בן ארי.

נתניהו שהה באולם המליאה זמן קצר בלבד ויצא ממנו במהירות, כאשר קריאות הבושה של האופוזיציה עדיין נשמעות ברקע. ההצבעה על החוק נמשכה לאחר יציאתו מהאולם.

בסופו של דבר, הכנסת אישרה את החוק ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, כאשר ראש הממשלה נתניהו לא היה נוכח בהצבעה עצמה. בסיעות החרדיות קיבלו את התוצאה כניצחון. יושב ראש "דגל התורה", ח"כ משה גפני, אמר: "הבטחנו וקיימנו. לאחר מאבק ממושך, הכנסת אישרה את החוק שמפסיק את רדיפת בני התורה ומונע את מעצרם". יושב ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, תקף את הליכי האכיפה: "היום הכנסת אומרת בקול ברור ליועמשית: די לרדיפה. מי היה מאמין שבמדינת היהודים יתייחסו לבני הישיבות כאל עבריינים?". דרעי הוסיף בנימה מאחדת: "מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כאב את הפגיעה בבני הישיבות, אך באותה נשימה אהב וחיבק את חיילי צה"ל. זו דרכה של התורה - לחבק את כולם". אפילו בתוך הקואליציה נשמעו קולות ביקורתיים: ח"כ אבי מעוז (נעם), שתמך בחוק, הבהיר שאינו רואה בו פתרון ממשי: "חוק עצירת המעצרים הוא רק פלסטר לקראת הבחירות. צריך פתרון אמיתי לסוגיית הגיוס. מי שלומד צריך להמשיך ללמוד, אך מי שאינו לומד - צריך להתגייס ולהשתתף במצווה הגדולה של הגנת המולדת".

סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה הערב על התפטרותה מהממשלה, שעות ספורות אחרי אישור החוק - בדיוק כפי שהתחייבה לפני כן. "אני עומדת פה בכאב גדול מאוד אחרי שחוק פטור לעריקים עבר במליאת הכנסת", אמרה בהצהרה קצרה במסדרון הכנסת. "החוק הזה פוגע בביטחון המדינה, במשרתים, באלו ששלוש שנים נלחמים בחזית עבור המדינה. אינני יכולה לגבות ממשלה שפוגעת בביטחון המדינה." השכל הייתה אחד הקולות הבולטים ביותר נגד חוקי הפטור, ואף הגיעה באחת הפעמים למליאה כשהיא לבושה במדי מג"ב כדי להביע את עמדתה. למרות הפרישה מהממשלה, היא אינה מתפטרת מהכנסת ותמשיך לכהן כחברת כנסת, תוך שהיא עוברת למעשה לעמדת אופוזיציה מבית.

על פי הדיווחים, השכל, המכהנת מטעם מפלגת תקווה חדשה ואשר לא שוריינה ברשימת הליכוד, צפויה לחפש מסגרת פוליטית אחרת לקראת הבחירות הבאות. אחת האפשרויות העומדות בפניה היא לחבור לגלעד ארדן, אם ומתי שיקים מסגרת עצמאית חדשה.

החוק כולל גם מנגנוני פיקוח: ישיבה שבה יימצא כי 20% או יותר מהתלמידים נעדרים באופן חוזר תקבל התראה, ואם ההפרה תימשך - תוסר מרשימת הישיבות המוכרות ותלמידיה יידרשו להירשם למוסד אחר.

לפני תחילת ההצבעות הגישו נציגי ש"ס ויהדות התורה מסמכי גילוי נאות כלליים בכתב, שהוקראו בפני המליאה על ידי יו"ר הישיבה, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. המסמכים לא כללו פירוט אישי של שמות, אלא הצהרה כוללת. במסמך שהגישה סיעת יהדות התורה נכתב כי "מתוך דאגה לעשרות אלפי לומדי התורה ובשל העובדה שגם לחברי הסיעה יש ילדים ונכדים מעל גיל 18 אשר עשויים להיות מושפעים מהוראות הצעת החוק, הם מוצאים לנכון למסור הודעה זו". הגילוי מדגיש כי חלק מחברי הכנסת שמצביעים בעד החוק עשויים להגן בפועל על בני משפחתם הישירים מפני מעצר.

במקביל לחוק הקפאת המעצרים, צפויה הקואליציה לקדם בקריאה שנייה ושלישית גם את ביטול רפורמת הכשרות שקידם השר לשעבר מתן כהנא, רפורמה שפתחה את שוק הכשרות לתחרות. את המהלך בכנסת מוביל חבר הכנסת אוהד טל מהציונות הדתית. הקואליציה מעוניינת לסיים את שני המהלכים לפני כניסת הכנסת לפגרת הקיץ.

החוק, אם יאושר, יכנס לתוקף מיידי ויחסום את הליכי המעצר נגד תלמידי ישיבות עד אחרי הבחירות ותחילת כהונת הכנסת הבאה. סביר כי הוא יעבור בתמיכת הקואליציה, על אף ההתנגדויות המשפטיות והביטחוניות.

האופוזיציה לא הסתפקה בהתנגדות בהצבעה, וסיעת יש עתיד הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד החוק. זהו המהלך המשפטי הצפוי הראשון בניסיון לבטל את החוק בדרך שיפוטית, לאחר שבית המשפט העליון כבר פסל בעבר הסדרים דומים שניסתה הממשלה להעביר בנוגע לגיוס חרדים. אם העתירה תתקבל, החוק עשוי לקרוס גם לפני פקיעת תוקפו הרשמי ב-30 בנובמבר 2026, ושאלת גיוס החרדים תשוב לנקודת המוצא.