הקבינט אישר לפני כחודש הקצאת תקציב של 1.3 מיליארד שקלים להקמה ופיתוח של 34 יישובים חדשים ביהודה ושומרון, נחשף כעת. ההחלטה הדרמטית נותרה מתחת לרדאר במשך שבועות, ועכשיו היא עולה לאור. ההחלטה הותרה לפרסום ביום שלישי, ולפי הדיווחים מדובר בתקציב הגדול ביותר שאושר אי פעם להרחבת ההתיישבות בשטחים.
מאחורי ההצעה עמדו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר ההתיישבות עופר סטרוק, שניהם ממפלגת הציונות הדתית. מדובר בצעד שממחיש את עומק ההשפעה של הימין הלאומי-דתי על מדיניות ההתיישבות של הממשלה הנוכחית.
היקף ההשקעה המתוכננת הוא חסר תקדים. 1.3 מיליארד שקלים שיופנו לבניית תשתיות, פיתוח קרקעות ויצירת בסיס קיומי ל-34 נקודות יישוב חדשות בשטחי יהודה ושומרון. מדובר בהרחבה מסיבית של הרשת ההתיישבותית בגדה המערבית.
לצד תקציב זה, אישרה הממשלה בחודשים האחרונים החלטות נפרדות לתכנון, לסלילת כבישים ולהקמת מרכיבי ביטחון - ביניהם תקציב של למעלה ממיליארד שקלים לסלילת כבישי גישה ודרכי ביטחון, שיפרס על פני שלוש שנים. תוכנית הכבישים, שגובשה לאחר חודשיים של עבודה מקצועית במינהלת ההתיישבות, כוללת תכנון וסלילת דרכי גישה חדשות, שדרוג צירים קיימים וחיבור בין יישובים. בין היישובים שאמורים להיבנות נכללים ארבעת היישובים שפונו בגירוש מצפון השומרון בשנת 2005: חומש, שא-נור, גנים וכדים.
ההחלטה התקבלה בשקט מוחלט. הקבינט לא הכריז עליה בפומבי, ולא נערכה לה מסיבת עיתונאים. כחודש לאחר האישור, הפרטים מגיעים לציבור לראשונה - ומעוררים שאלות על מידת השקיפות של תהליך קבלת ההחלטות בממשלה בנושאים רגישים כאלה.
ברקע ניצב לחץ בינלאומי הולך וגובר על ישראל בנושא ההתיישבות. ממשל טראמפ, שנתפס כידידותי יותר לעמדות ישראל, מאפשר לממשלה לנוע בנחישות רבה יותר בהשוואה לממשלים קודמים - ונראה שהקבינט ניצל את ההזדמנות.
סמוטריץ' וסטרוק הידועים כתומכים נלהבים של הרחבת ההתיישבות, הובילו את המהלך מבפנים. ההחלטה גובשה בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ותבוצע על ידי משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ומשרד הבינוי והשיכון. סטרוק, שאחראי כשר להתיישבות ולמשימות לאומיות, שם את קידום הבינוי ביהודה ושומרון כיעד מרכזי בתפקידו מאז כניסתו לתפקיד.
התקציב מיועד להקמת שכונות חלוץ ביישובים שאושרו בהחלטות הקבינט במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, לצד פיתוח תשתיות שיאפשרו תחילת אכלוס עוד לפני שעבודות הפיתוח הקבועות יושלמו. הביצוע בשטח יחל במקביל להשלמת הליכי הקבע של כל יישוב - הרעיון הוא לאפשר כניסה של משפחות ותושבים עוד בשלב הביניים, באמצעות מבנים זמניים וקרוואנים.
34 יישובים חדשים הם מספר גדול במיוחד. לשם השוואה, הקמת יישוב חדש בגדה המערבית הייתה עד לא מזמן אירוע נדיר שזכה להד בינלאומי נרחב. כאן מדובר בעשרות נקודות יישוב שיוקמו בבת אחת במסגרת מתוכננת ומתוקצבת.
סמוטריץ' אמר בנוגע להחלטה: "אנחנו מוודאים שההחלטות שקיבלנו על הסדרה והקמה של יישובים חדשים ביהודה ושומרון לא יישארו על הנייר, אלא יקרמו עור וגידים ויעלו לשטח." לדבריו, כבר בקיץ הקרוב צפויה עלייה לקרקע ביישובים רבים, וכי "יש ביקוש אדיר לגרעיני התיישבות". סמוטריץ' הוסיף ותקף את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית: "אנחנו מבצרים את ביטחון מדינת ישראל, הורגים את רעיון הקמת מדינת טרור בלב ליבה ומקבעים את האחיזה שלנו בחבלי המולדת ביהודה ושומרון." סמוטריץ' הודה לנתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ על השותפות, ואמר כי "יחד עם מינהלת ההתיישבות, אנחנו מבצרים את ביטחון מדינת ישראל וממיתים את רעיון הקמת מדינת הטרור בלב ליבה."
סטרוק לא חסכה במילים גדולות: "עוד לא הייתה החלטה ציונית-התיישבותית בסדר גודל כזה בכל תולדות הציונות מאז הקמתה. קחו את מבצע ה-11 היישובים, תכפילו פי כמה - ותקבלו את המבצע הזה." סטרוק הוסיפה כי המטרה היא "לבנות חומת מגן להתיישבות ולוודא שאף נקודה לא תישאר מיותמת מיישוב." שר הבינוי והשיכון חיים כץ הבטיח לפעול להסרת חסמים ולהאצת העבודות, ואמר: "אחרי ההחלטה על הקמת היישובים, הגיע שלב הביצוע. התקציב שאושר יאפשר להתחיל בפיתוח, להקים שכונות חלוץ ולהניח את התשתיות שיאפשרו למשפחות לעלות לקרקע בהקדם."
הדיווח על ההחלטה צפוי לעורר תגובות חריפות מצד גורמים פלסטינים, מדינות ערב ומדינות אירופה. גם בתוך ישראל, מפלגות האופוזיציה צפויות לדרוש הבהרות מהממשלה על הנסיבות שבהן התקבלה ההחלטה ועל הדרך שבה היא נשמרה בסוד לאורך שבועות.
נכון לשעה זו לא נמסרה תגובה רשמית מלשכת סמוטריץ' או סטרוק על חשיפת ההחלטה. פרטים נוספים על לוחות הזמנים לביצוע ועל הזהות המדויקת של 34 היישובים המתוכננים טרם פורסמו.
בשעות הקרובות צפויות תגובות מהאופוזיציה ומגורמים בינלאומיים על אחת ההחלטות ההתיישבותיות הגדולות שאישרה ממשלת ישראל בשנים האחרונות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה