הפעיל שנעצר ללא צו תובע את קרן המורשת וסטיבן מילר: "קנוניה לדיכוי הסולידריות עם פלסטין"

מחמוד חאליל, הפעיל הפרו-פלסטיני ובוגר אוניברסיטת קולומביה שנעצר על ידי רשויות ההגירה האמריקאיות בשנה שעברה, הגיש השבוע תביעה פדרלית חסרת תקדים בבית המשפט הפדרלי במנהטן. התביעה מאשימה את קרן המורשת, סטיבן מילר, יועץ הבכיר של הבית הלבן, ובכירים נוספים בממשל טראמפ בהשתתפות בקנוניה מתואמת בין גורמים ממשלתיים לארגונים פרטיים פרו-ישראליים, שמטרתה לפגוע בפעילים הדוגלים בזכויות הפלסטינים.

התביעה הוגשה מטעם חאליל על ידי המרכז לזכויות חוקתיות ומסתמכת על חוק קו קלוקס קלאן משנת 1871, חוק אנטי-קנוניה עתיק שנועד במקורו להגן על בני מיעוטים מפני שיתוף פעולה של גורמי ממשל עם קבוצות אלימות. שימוש בחוק זה הוא נדיר, והוא יושם בעבר גם נגד מארגני צעדת שארלוטסוויל ב-2017, שנמצאו אשמים בתכנון הסתה לאלימות גזענית.

חאליל נעצר בניו יורק במרץ 2025 על ידי פקחי הגירה, ללא צו מעצר, והועבר לאחר מכן למתקן כליאה בלואיזיאנה שם הוחזק במשך 104 ימים. ממשל טראמפ טען כי הוא מהווה סכנה לאינטרסים האמריקאיים וכי ביצע הונאה בבקשת הגרין קארד שלו. חאליל דוחה את ההאשמות מכל וכל ומנהל מאבק משפטי נגד גירושו מהארץ.

בכנס עיתונאים שהתקיים בניו יורק, הסביר חאליל את מהות התביעה במילים חדות. "מדובר בחשיפת הרשת של ארגונים, שחקנים פוליטיים ומוסדות שפועלים יחד כדי להפליל סולידריות עם פלסטין", אמר. "מדינת ישראל והארגונים הציוניים במדינה זו הבינו כי התנהלותם לא יכולה לשרוד בדיקה ישרה. לכן, במקום להגן על ההתנהלות שלהם או לשנות אותה, הם פנו להפוך את הבדיקה עצמה לבלתי אפשרית."

עורך הדין באהר עזמי, המנהל המשפטי של המרכז לזכויות חוקתיות, הרחיב בכנס ופירט את הטענות המרכזיות בתביעה. לדבריו, תוכנית "פרויקט אסתר" שניסחה קרן המורשת ב-2024 כמסגרת להתמודדות עם אנטישמיות, שימשה כ"שרטוט לקנוניה" שבה פעלו הגורמים הנתבעים. עזמי טען כי ארגונים פרו-ישראליים כגון קנרי מישן וביתר ארה"ב, שגם הם נכללים בתביעה, פעלו לאיתור ו"מינוי" פעילים פרו-פלסטיניים בקמפוסים - ולאחר מכן העבירו את שמותיהם לממשל טראמפ לצורך מעצר. "מחלקת המדינה לא השתמשה בשיקול דעת או שקילה מושכלת כלשהי", טען עזמי. "הם קיבלו את המינויים הללו, ותוך יום-יומיים שלחו פקחי הגירה לעצור את מחמוד ואחרים."

בין הנתבעים בתביעה נמנים שר החוץ מרקו רוביו, סגן ראש הסגל לענייני מדיניות בבית הלבן סטיבן מילר, שרת הביטחון הפנים לשעבר קריסטי נואם וממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה טוד בלאנש. לצידם נתבעות גם קרן המורשת, קנרי מישן, ביתר ארה"ב וגורם שצוין כקשור לאוניברסיטת קולומביה.

חאליל היה דובר ומארגן מטעם קבוצת "קולומביה יוניברסיטי אפרטהייד דיווסט", הברית שהובילה את ההפגנות הסוערות בקמפוס לאחר תחילת המלחמה בעזה. הקבוצה, שאינה מוכרת עוד על ידי האוניברסיטה, שיבחה בעבר את אלימות המחאה הפלסטינית, כולל את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שבה נרצחו כ-1,200 ישראלים, ברובם אזרחים, ונחטפו 251 בני אדם. מאז שחרורו ממעצר, חאליל הצדיק את המתקפה ב-7 באוקטובר וקרא ב-ספטמבר לקריסת "הפרויקט הציוני הרצחני".

לאחרונה, ארגון ביתר ארה"ב הגיע להסדר עם היועצת המשפטית של מדינת ניו יורק, לטיטיה ג'יימס, לאחר שמשרדה מצא כי הארגון ניהל "מסע של אלימות, הטרדה והפחדה כנגד ערבים, מוסלמים ויהודים בניו יורק". כחלק מההסדר, הסכים הארגון לעצור את פעולותיו בניו יורק. על פי הדיווחים, הנתבעים לא הגיבו לפניות בנושא התביעה.

חאליל הצהיר כי לא יפסיק את מאבקו עד שכל המעורבים ייתנו את הדין. "לא אפסיק להילחם עד שכל מי שתרם ברצון לכך שהחמצתי את לידת בני ושנגנלו ממני 104 ימי חיי ישיב על מה שעשה", אמר. לדבריו, פעולות משפטיות נוספות צפויות בהמשך.