נתניהו קובע בחירות באוקטובר ומהמר על תקיפה אמריקאית באיראן לפניהן

בנימין נתניהו התעקש לקיים את הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר 2026, ולא מוקדם יותר. ההתעקשות הזו, שהרגיזה רבים בשל הקרבה התדמיתית למועד 7 באוקטובר, אינה מקרית. לפי הניתוח הפוליטי שמצטבר, נתניהו מהמר על שני קלפים במקביל: גיבוש בלוק חרדי לבחירות, וציפייה שדונלד טראמפ יתקוף את איראן לפני יום הבחירות בישראל - ויעניק לו ניצחון מדיני מתנה.

הרציונל העיקרי שמסבירים פרשנים הוא כניעתו של נתניהו לדרישות המפלגות החרדיות בכנסת, כולל העברת חוקים שרבים בבסיס הבוחרים שלו מתנגדים להם בחריפות. הסבר זה נכון, אבל חלקי בלבד. ה-5 עד 6 השבועות הנוספים שרכש נתניהו בדחיית המועד מספטמבר לאוקטובר מעניקים לו חלון זמן קריטי לתרחיש שהוא מחכה לו: תקיפה אמריקאית מסיבית באיראן.

הערכת נתניהו, לפי הניתוח, היא שטראמפ עלול לאבד את סבלנותו מול ההשפלות שהאיראנים מעבירים אותו - לפעמים כל כמה שעות - ולהחליט על מערכה עצימה וקצרה. מערכה כזו תכלול, לפי ההערכה, פגיעה במתקני האנרגיה של איראן: שדות נפט, גז, צנרת ונמלים. המניע של טראמפ לפעול דווקא לפני ה-3 בנובמבר 2026 - מועד בחירות האמצע בארה"ב - ברור: ניצחון צבאי מהיר יחזק את המועמדים הרפובליקנים בקונגרס ובסנאט.

לנתניהו, קבלת "אור ירוק" מטראמפ לתקוף באיראן תעניק פלטפורמה פוליטית חזקה להפליא ערב הבחירות. היא תאפשר לו להציג את עצמו כמי שהוביל לרגע ההיסטורי שהישראלים ציפו לו שנים, ותמסגר את מסע הבחירות כולו סביב ביטחון לאומי - שדה משחק שבו הליכוד מנצח. מנקודת מבטו של נתניהו, ייתכן גם שניצחון כזה יאפשר לו לדחות את הבחירות עוד, אם הנסיבות יתאימו.

בזירה הכלכלית, ההסלמה המחודשת בין ארה"ב לאיראן כבר מורגשת. השקל נחלש מול הדולר, כאשר הדולר נסחר מעל לרמה הפסיכולוגית של 3 שקלים. הנפט השלים עלייה של כ-20% מרמות השפל האחרונות, מה שמציף חששות מלחצים אינפלציוניים. אור פוריה, יו"ר בית ההשקעות פוריה פיננסים, הבהיר כי מדובר "בתגובה אופיינית של השווקים לאירוע גיאופוליטי ולא בשינוי מגמה", ואף העריך שכל היחלשות נוספת של השקל עשויה להוות הזדמנות לרכישתו.

בד בבד עם המתיחות הביטחונית, הכלכלה הישראלית מציגה נתון מפתיע: האינפלציה השנתית צפויה לרדת לרמה של כ-1.5%, הנמוכה ביותר מזה כחמש שנים, מאז מחצית 2021. יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, ציין שהתיסוף בשקל עד לשלהי מאי, בשילוב עם גידול ניכר בהיצע הטיסות, צפוי להוביל לירידה מהותית במדד המחירים לצרכן של יוני. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, כינה זאת "הישג יוצא דופן בהשוואה בינלאומית". אך הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, הזהיר: הגידול המתוכנן בהוצאות הביטחון עלול להקפיץ את הגירעון ל-5.5% עד סוף השנה ולהעלות את יחס החוב לתוצר מ-70% ל-82% בתוך עשור.

בינתיים, הבחירות מושכות לישראל גם ישראלים שחיים מעבר לים. אלין וג'ושוע, זוג ישראלים מפריז, שילמו כמעט 4,800 דולר עבור שני כרטיסי טיסה כדי להגיע להצביע. "ברגע שפרסמו את תאריך הבחירות היה לנו ברור ששנינו מגיעים לארץ, לא משנה כמה זה יעלה", סיפרו. "אנחנו חיים את האנטישמיות יום-יום ורואים איך מאז 7 באוקטובר היא רק החריפה". מיכאל, ישראלי מניו יורק, הסביר את ההחלטה בקצרה: "אנחנו בצומת דרכים בפוליטיקה הישראלית. אם המדינה חשובה לכם, יש לכם הזדמנות להשפיע. אין מה להתלבט".

בענף הנסיעות כבר מרגישים את הגל המתהווה. שירלי כהן אורקבי, בכירה בחברת אשת טורס, ציינה כי "הבחירות הפעם נתפסות כגורליות", ואמרה שהענף מעריך שיגיעו יותר ישראלים מחו"ל לצורך ההצבעה בהשוואה לבחירות קודמות. המחירים לטיסה הלוך-ושוב מניו יורק מתחילים ב-1,576 דולר, מלונדון החל מ-997 דולר, ומפריז החל מ-860 דולר - כאשר בחלק מהתאריכים הסמוכים ליום הבחירות כבר אין מושבים פנויים.

לבחירות צפויים להגיע לישראל גם עשרות אלפי אקדמאים ישראלים החיים בחו"ל: בשבוע הבחירות ייערכו בארץ 44 כנסים אקדמיים ביוזמת חוקרים ישראלים מהשטח. יוזמי האירועים שואפים להגיע לעשרות אלפי משתתפים שיגיעו לאותה תקופה בדיוק.

השאלה הגדולה שתשפיע על מה שיקרה ב-27 באוקטובר היא לא כלכלית ולא דמוגרפית, אלא גיאופוליטית: האם טראמפ יפעל באיראן לפני הבחירות הישראליות, וכמה זמן ייקח לשווקים - ולבוחרים - לעכל את ההשלכות.