בית המשפט העליון הקפיא היום (רביעי) את אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת שאישרה הכנסת הנוכחית. החוק שנועד למנוע מעצרים, חקירות והליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי, האריך מחייה פחות מ-21 שעות, מהרגע שאושר במליאה ועד שהשופט עופר גרוסקופף הוציא בצהריים צו ארעי שמשהה את כניסתו לתוקף.
גרוסקופף הוסיף צו על תנאי שמחייב את המדינה להסביר מדוע החוק לא יבוטל כלל. לא נקבע דיון ראשון, לא נתבקשה תגובת המשיבים מראש, והצו ניתן בנוסח ישיר וחריג: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון". השופט קבע שהדיון בעתירות יתקיים בהקדם בפני הרכב מורחב שייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, ושהמדינה תגיש תשובות עד ארבעה ימים לפני אותו מועד.
החוק שהוקפא, "חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026", אושר אמש במליאה בקריאה שנייה ושלישית. על פי הנוסח שאושר, ההסדר אמור היה להיות בתוקף עד 30 בנובמבר, כלומר לא 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה, ואף עשוי היה להתארך אל תוך כהונת הכנסת הבאה בשל הבחירות המתקרבות. המנגנון כלל הצהרות ובדיקות, רשימת ישיבות שתיקבע על ידי שר הביטחון, והחרגה של חלק מהסנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות.
מיד לאחר אישור החוק הוגשו כנגדו עתירות. בין העותרים: ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי יש עתיד בוועדת החוץ והביטחון, מפלגת ישראל ביתנו, רס"ן במילואים יאיא פינק, התנועה לאיכות השלטון ותנועת "ישראל חופשית". הם טענו כי החוק מעניק חסינות פסולה, מייצר אפליה קשה בין חייבי גיוס חרדים לשאר המיועדים לשירות, ופוגע בשלטון החוק ובשוויון. העתירות נסמכו גם על עמדת הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ועל התנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת, שהתריע מפני קשיים חוקתיים משמעותיים.
עוד לפני ההצבעה, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון כינתה את החוק "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. יו"ר הוועדה ח"כ ביסמוט התעלם מהאזהרה. בהצבעה עצמה תמכו בחוק 58 חברי כנסת, ו-54 התנגדו. מבין חברי הקואליציה, חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד הצביעו נגד, וכך גם ח"כ שרן השכל ומשה סולומון. ח"כים מיכל וולדיגר ואופיר סופר מהציונות הדתית נעדרו. ראש הממשלה נתניהו, שוב, לא השתתף בהצבעה.
סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה מיד לאחר אישור החוק כי היא מתפטרת מהממשלה. "אני עומדת בפניכם בכאב לב בגלל שחוק הפטור לעריקים עבר במליאת הכנסת", אמרה. "הוא חוק שפוגע במשרתים ובביטחון המדינה, פוגע במי שבמשך שלוש שנים משרתים את המדינה ושילמו מחירים קשים". לצדה, גם ח"כ חילי טרופר שיתף נתונים אישיים: שתי בנותיו משרתות, אחת ביחידה מיוחדת ואחת כלוחמת, שני בני זוגן ביחידות מיוחדות, ומעל 20 אחיינים ובני דודים "שכמעט לא בבית כבר שנתיים ושמונה חודשים".
בצד החרדי, יוזם החוק ח"כ משה גפני מסר לאחר האישור: "היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל". יו"ר ש"ס אריה דרעי הכריז: "זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמשית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות". אלא שהניצחון נמשך פחות מיממה. בדיון שקדם לאישור החוק, ח"כ אלעזר שטרן קרא בגלוי כי לדרעי יש נכדים עריקים ודרש גילוי נאות. ח"כים של ש"ס ויהדות התורה אכן מסרו הצהרה, שבה כתבו כי "גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18... אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם", אולם באופוזיציה טענו שזה אינו גילוי נאות של ממש.
תגובת חלק מהקואליציה להחלטת בית המשפט הייתה חריפה ויוצאת דופן. שר הקואליציה שלמה קרעי תקף את הצו בחריפות וקרא לגורמי האכיפה שלא לציית לו. "אין משמעות לצו שמבטל חוק או 'משהה' חוק. אין מקור סמכות חוקי לפעולה כזו. אסור לציית לפורעי חוק", כתב קרעי. הוא אף פתח את דבריו בציטוט שייחס לראש הממשלה המנוח יצחק רבין: "שופטי בג"צ ישפטו אך ורק לפי החוקים שאנחנו נחוקק". ח"כ מאיר פרוש הצטרף לתגובה: "החלטת בג"ץ להמשיך את מעצר לומדי התורה אינה חוקית. כל שוטר או חייל העוצר ומשתף פעולה עם מעצר לומדי תורה עובר על החוק".
הדיון בעתירות בפני הרכב מורחב צפוי להיקבע בשבועות הקרובים, כאשר המדינה תיאלץ לשכנע את בית המשפט מדוע החוק אינו פגיעה בלתי מידתית בעקרון השוויון ומדוע אין לפסול אותו לחלוטין.
פסיקת השעה של השופט גרוסקופף הפכה את אחד ממהלכי הדיל החרדי-קואליציוני לאחד הסכסוכים הפתוחים ביותר בין הממשלה לבית המשפט העליון מזה חודשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה