ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26. ההצבעה הסתיימה 7 בעד מול 4 נגד. עכשיו מחכים לאישור המליאה.
הצעת החוק נושאת שם ארוך ויבש: "הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה". אבל מה שבפנים הוא לא יבש בכלל. לראשונה בתולדות הבחירות בישראל, נקבעים הסדרים ספציפיים שיאפשרו למפונים להצביע, ונקבעת חובת סימון לתעמולה פוליטית שנוצרה בכלים של בינה מלאכותית.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, לא הסתיר את שביעות רצונו. "לחוק הזה נכנסו תיקונים והסדרים חשובים וחדשניים", אמר רוטמן אחרי ההצבעה. הוא לא פירט אילו הסדרים בדיוק הוא מחשיב לחדשניים במיוחד, אבל המענה למפונים ולאתגר הבינה המלאכותית הם ברור שניים מהם.
עניין המפונים הוא לא עניין תיאורטי. עשרות אלפי ישראלים עדיין לא חזרו לבתיהם, חלקם מהצפון וחלקם מהדרום. בבחירות רגילות, מי שנמצא מחוץ לאזור הרישום שלו עלול להתקשות להצביע. החוק החדש אמור לתת מענה לכך, כך שאזרחים שנעקרו מבתיהם לא יאבדו את זכות ההצבעה שלהם.
סימון תעמולות הבינה המלאכותית הוא חידוש מסוג שונה לגמרי. בעידן שבו כל מפלגה יכולה לייצר סרטונים, תמונות ופוסטים עם כלי AI תוך דקות, השאלה מי יודע מה אמיתי ומה מיוצר הופכת לשאלת בחירות אמיתית. החוק קובע שתעמולה כזו תסומן בהתאם, ומניח ביסוד כלל פשוט: הבוחר צריך לדעת אם מה שהוא רואה יצא ממצלמה או ממחשב.
הצעת החוק כוללת גם פרט נוסף שפחות עלה לכותרות: אגרת עתירות ליו"ר ועדת הבחירות. מדובר במנגנון שנועד, ככל הנראה, להרתיע עתירות סרק שמוגשות בעיצומה של מערכת הבחירות. הפרטים המדויקים של האגרה לא נמסרו.
4 חברי הכנסת שהצביעו נגד לא הביעו את עמדתם בפומבי, לפחות לא באופן שדווח עד כה. ההצבעה לא הייתה פה אחד, אבל הרוב הממשלתי בוועדה הספיק בנוחות.
כעת תעמוד ההצעה בפני הצבעת מליאת הכנסת, שם יוכרע גורלה לקריאה שנייה ושלישית. אם תעבור, ישראל תיכנס לבחירות הבאות עם חוק שמכיר לראשונה בשני מציאויות חדשות: מפונים שטרם חזרו הביתה, ובינה מלאכותית שהפכה לכלי תעמולה לכל דבר ועניין.
הצבעת המליאה צפויה להתקיים בימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה